.

למרות הנטייה בקרב הורים רבים ואף בקרב בעלי מקצוע בתחום החינוך לקשר בין אלימות בקרב בני נוער וילדים לבין משחקים אלימים, מחקר חדש קובע כי אין קשר בין שני הדברים.

מחקר שנערך לאחרונה על הקשר בין משחקי וידאו אלימים לבין תוקפנות לא מצא שום מתאם חיובי בין המשחקים וההתנהגות של 1,004 בני נוער שהשתתפו במחקר ועברו סדרה של מבדקים ובדיקות. פרופ אנדרו ק. פרייזבילסקי (Andrew K. Przybylski) מאוניברסיטת אוקספורד בסיועה של מרצה בכירה בשם נטע ויינשטיין מאוניברסיטת קרדיף ניבאו כי “האלימות במשחקי וידאו האחרונים היא ליניארית וקשורה באופן חיובי להערכות המטפל של התנהגות תוקפנית.”

התוצאות לא הגבירו את השערת מחקר זאת בכלל וגם לא הגיעו לשום ראיות לכך שיש נקודת מפנה קריטית שבו משחק יכול לגרום או לעורר תוקפנות.

במחקר השתתפו 50% גברים , 50% נשים (יותר נכון בנים ובנות) בגילאי 14 ו -15 שהיו חשופים באופן ממוצע כשעתיים ביום מול משחק המכיל אלימות. המחקר היה מבוסס על סקרים שמילאו בני הנוער שהכילו שאלות לגבי המשחקים שהם משחקים ומעקב אחר התנהגותם לאחר ששיחקו אותם. תהליך זה במחקר עשה שימוש נרחב לניתוח “תפקוד פסיכו-סוציאלי” של ילדים בגילאי 4 עד 17 שנים.

מודלים של רגרסיה לינארית שימשו כדי לחפש קשרים באמצעות נתונים כמו תוקפנות ברמת התכונה, המגדר והזמן המושקע במשחק, אך התוצאות לא היו כפי שציפו שני החוקרים. הם:

“לא מצאנו תמיכה להשערה שלנו שיש קשרים משמעותיים מבחינה סטטיסטית הקשורים למשחקים אלימים ולהתנהגות תוקפנית של מתבגרים”

בדיקות נוספות הגיעו לאותה מסקנה. בדיקות השוואתיות, השוואת התוצאות עם ספרות אחרת בנושא, מצאו כי האפקט הנצפה הקשור למשחקים אלימים להתנהגות תוקפנית היה סטטיסטי וכמעט לא משמעותי.

מודל רגרסיה נוסף השתמש בדירוג PEGI (הדירוג האירופאי למשחקים). דירוגי גיל שימשו לתת ציוני משחקים מ 0 עד 3, תלוי כמה הם אלימים. אם משחק מוגדר אלים ונושא את דירוג הגיל של 18, למשל, המשחק היה מקבל ציון 3. הניקוד שילב בדיקה זו אל מול כמה זמן בילה הילד במשחק. שוב, לא הגיעו לשום קשר בין השניים. שימוש בדירוג ESRB (הדירוג האמריקאי) הביא לממצאים דומים.

גם מבחן התנהגות פרוסוציאלי שנערך במחקר זה כדי לראות אם ההתרשמות של המטפלים מהיעילות של הילד הושפעה ממשחקים אלימים מצא כי לא היה שום קשר משמעותי, שוב.

נראה שהוויכוח על ההשפעה שיש למשחקי וידאו אלימים על אלימות בקרב ילדים ובני נוער יישאר בתור סוגיה נצחית ובלתי פתירה, והיום במיוחד עם הפופולריות המסיבית של Fortnite בקרב ילדים ובני נוער לא מעט אנשים שנבהלים וחוששים כי ילדיהם נמצאים תחת סכנה התנהגותית, המחקר החדש קובע שאין להם מה לדאוג. עד המחקר הבא שאולי יוכיח אחרת.

מקור: