תכנים בדף

ביקורת For Honor: המלחמה על הבית החלה!

For Honor הוא משחק קצת שונה מכל הכותרים שאנחנו מכירים היום, הוא לא עתידני, לא מגוף ראשון ולא יריות, אלא בסגנון Hack&Slash בזמן ימי הביניים. על הכותר כולם שמעו לראשונה בכנס E3 2015, ושם הוא הפתיע עם הקונספט החדש שבו השחקן לוקח שליטה מלאה על הדמות ונלחם פיזית כל הזמן. אישית, בפעם הראשונה ששמעתי על הכותר והנחתי עליו ידיים בכנס Game In 2016 (בנובמבר, תל אביב), לא התלהבתי ממנו. בקושי את ה־'אימון' ההתחלתי סיימתי. אבל אני דיי בטוח שהסיבה נבעה בגלל הרעש שהיה סביבי, תסכימו איתי שחבורת נערים בגילאי ה־12-11 שמדברים בטון גבוה אחד עם השני, ואתה באמצע, לא כזה מהנה, לא כך?

חודשיים עברו מאז, ועונת הבטאות של For Honor התחילה. כששמעתי עליהן הלהט שבי לא בער, אך הן היו בחינם, אם כך למה לא לנסות? וכך זה היה, הורדתי ושיחקתי ללא רעש או קיטועים. והנה לאחר דיבורים רבים, כתבות ארוכות וצחקוקים על כמה שהמשחק יאכזב, יוביסופט שחררה את הכותר במלואו ב־14 בפברואר עבור פלטפורמות Xbox One, PS4 ולמחשב האישי. רק השאלה שעכשיו נשאלת, היא איך המשחק המלא? האם הוא שווה 60 דולר, לחכות למבצע או לא לגעת בו בכלל?

 

המלחמה על הבית החלה! 

For Honor מגיע עם שני מצבים: מצב ראשון הוא הקמפיין ומצב שני המרובה משתתפים. כבר מעכשיו אני יכול לומר לכם שהחלק העיקרי בביקורת היא על מצב המרובה משתתפים, מהסיבה הפשוטה שזה המצב שעליו יוביסופט הכי הרבה התמקדה. אתחיל בקמפיין, העלילה לוקחת אותנו לתקופת ימי הביניים בה קיימת חלוקה של שלוש קבוצות: אבירים, ויקינגים וסמוראים. כשמישהי בשם 'וואר' (מלחמה/=/War) גורמת לסכסוך בין שלושת הקבוצות, מלחמה גדולה פורצת וכל אחת מנסה להשמיד את השנייה. אנחנו במשחק לוקחים את תפקידם של כל אחת מהקבוצות ומנסים להרגיש איך זה להיות סמוראי, אביר או ויקינג כשתפקידנו הוא להגן על ביתנו מפלישתם של האויבים.

האם העלילה שווה משהו ב־For Honor? זה קצת מסובך, כי יש את הצד הטוב, והצד הפחות. קודם כל, יוביסופט צריכה לקבל שאפו רק על כך שעלה בדעתם לנסות ליצור עלילה במשחק שכזה. כמו כן, הקונספט הוא שונה ומרגיש פחות לינארי מכל מה שראינו עד היום עם שאר המשחקים, בלי כלי תחבורה, נשקים, זומבים או אפילו עולם פתוח שמנסה רק לסחוב אותך לעוד כמה שעות כדי להסתובב בעולם משעמם. כאן זה אחרת, אנחנו נכנסים לזמן ימי הביניים, איפה שהשריון הוא המגן שלך, והחרב היא ה"גב" שלך, ואתה צריך לחשוב טוב לפני שאתה נדהר להיכנס באויבים שלך (במיוחד במצב מרובה משתתפים).

מעבר לזה, הבוסים במשחק מאוד כיפים, במיוחד במשימות הסופיות של כל קבוצה, אמנם גם שאר הבוסים נחמדים, וגורמים לך להפעיל שיקול דעת לפני שאתה קופץ עם החרב ומנסה להביס אותו, כי בדרך הזאת לעולם לא תצליח. אתה תתעייף, תהיה חלש, פגיע ותמות. בכל כמה משימות, אתם תשחקו עם דמות אחרת אשר מציעה נשקים ושיטות לחימה משלה, כך זה תקף גם לגבי היכולות, שבכל משימה תוכלו לבחור שתיים שילוו אתכם, וזה נחמד כי זה עוזר מאוד במצב המרובה משתתפים, מהסיבה שלא רק שאתם מנוסים, אלא אתם גם מכירים כבר את היכולות ויודעים למה הן מסוגלות. בנוסף, כשאתם מסיימים את הקמפיין אתם מקבלים 6,000 מטבעות שעוזר לכם בהמשך המסע, אז אולי שווה לתת לזה הזדמנות בכל זאת?

אבל עד עכשיו דיברנו על הצד הטוב, כשעכשיו מגיע הצד הפחות טוב והמכריע. אורכו של הקמפיין הוא משהו כמו 7 שעות על מצב 'קשה', אני מנחש שעל מצבים יותר קלים ייקח לכם פחות זמן ועל המצב הקשה יותר ייקח יותר זמן, למרות שמניסיון שמתי לב שאף מצב לא הרגיש קשה ברמה גבוהה, סה"כ פחות עזרה מה־HUD. ישנם שלוש קבוצות ושמונה עשרה משימות, כשבכל קבוצה נוכחים 6 משימות. לצערי, מלבד קרבות הבוסים, שאר המשימות פשוט חזרו על עצמן, המטרות במשימות חזרו על עצמן, ואף את חלקן העתיקו ממצב ה־Dominio כשהמטרה היא לכבוש את חלק X, Y ו־Z לזמן קצר. בחלק אחר אתם פשוט צריך להילחם, להגן, להילחם, להגן וככה זה חוזר על עצמו עד סוף המשימה, כדי להילחם בבוס. פה ושם הסגנון משימות שונות, וזה נחמד, רק שזה למשך זמן ממש קצר. באחד אתם "מתגרים" בפיל שיפתח לכם את הדלת, ובאחר אתם עוצרים ערמת חיילים על סוסים שמנסים להרוג אתכם, ואז שוב, להילחם ולהגן.

מלבד הסצנות הבודדות והמושקעות, העלילה עצמה לא הייתה מעניינת כלל. העיקרון הוא להילחם ולהגן על הבית שלך, שזה טוב, אבל היה יכול להיות טוב יותר אם יוביסופט הייתה משקיעה בחלק הזה יותר. כי יש פה ללא ספק פוטנציאל, אנחנו לא מקבלים הרבה משחקים כאלה, ועוד עם קמפיין שהוציאו עליו טון כסף, ברם אולי היה עדיף במקום שהמטרה היחידה תהיה להילחם ולהגן, אלא גם לתת קצת להם לעשות את העבודה בסצנה מושקעת, דרמתית/רגשית וכו'. כי הרבה דברים בעלילה לא הוסברו, ובעצם נשארה עם שאלות רבות שהתשובות אליהן לעולם לא נדע. דבר אחרון, הרמת AI בקמפיין הייתה ממש קלה, לא משנה אם עשרה חיילים כולל בוס קטן באו נגדך, עדיין הייתי יכול להביס אותם ללא כל שימוש באחת מהיכולות או שיטות הלחימה השונות שלי. לסיכום אני יכול לתאר את הקמפיין כסוג של 'אימון' למשך 6-7 שעות לפני כניסה למצב המרובה משתתפים, אך אל תצפו להנאה גדולה שם.

אבירים, ויקינגים או סמוראים. אחרי מי תעקבו?

לאחר שסיימתם את הקמפיין ו/או את האימונים האחרים והחלטתם להיכנס למצב המרובה משתתפים, אתם הופכים להיות לוחם שנלחם על הבית שלו; תלוי באיזו מפלגה בחרתם. כשאני התחלתי, בחרתי לוחם אחד שעליו התמקדתי (Kenesi), והתחלתי להילחם. אך לפני שנדבר על תוכן האונליין, אני רוצה לדבר על הבעיה העיקרית במצב המרובה המשתתפים אשר הפריעה לי פעמים רבות – וזה בעצם הכמות בעיות שהיו ועדיין קיימות באונליין. כאחד שיש לו לא מעט משחקים שמבוססים על אונליין, (Titanfall 2, DOOM, Battlefield 1 ואפילו The Division) אני לא חושב שאי פעם נתקלתי במשחק עם כל כך הרבה בעיות כמו עם פור הונור. כמות הפעמים שנתקלתי בשגיאות שניתקו אותי מהסרבר או מהמשחק עצמו, כמו "[An error has occurred. Returning to main menu [0006000037" או "Recovering Gameplay state. Synchronizing" או "The connection has been lost. Returning to main menu" ולפעמים נתקלתי בבעיות שגרמו למשחק לעצור לכמה שניות "Recovering network connection. Please wait" שנבעו כתוצאה מזה ששחקן עזב ועכשיו צריך לחכות לשחקן אחר או שמחליפים אותו כבוט, וזה פשוט הורס את הקרב.

אלו רק חלק מהבעיות, כשחלק אחר גרמו לי כל פעם להיות מופתע מחדש עד כמה "יצירתית" הבעיה במשחק יכולה להיות. כן, מוזר זה להילחם מול מישהו, ואז להבין שהוא נעלם בשנייה, אך כל הציוד שלו נשאר לנגד עיניך. רק שלאחר מכן אתה מבין שהוא עזב את המשחק, הוחלף כבוט ומתקיף אותך מהצד השני בלי שום התראה. בעיה נוספת שהייתה היא שלפעמים המשחק השתולל והדמות שלי נפלה לסוג של תהום מתחת לעולם המשחק ולהיות תקוע שם. לא פעם ולא פעמיים הפריים השתגע וירד ל־30 ואפילו פחות, שפשוט לא יכולתי להמשיך. זאת באמת אכזבה, מהסיבה שכל כך הרבה פעמים נתקלתי בבעיות שהרסו לי משחקים שהניצחון היה ביד שלי, פעמים רבות נכנסתי למשחק עם חשק עז לכסח לויקינגים את הצורה, אבל שמתי לב שלא הרבה מהם עבדו, כי שוב, נתקלתי בעוד הרבה שגיאות שונות: "You cannot join this session becuase it's full" או שה־Matchmaking התבטל אוטומטית מהסיבה שהוא לא מצא אף משחק או שהחיבור פשוט התנתק ללא שום סיבה ושעליי לפנות לתמיכה טכנית של יוביסופט לעזרה. ואלו רק חלק מהבעיות, כשבספרייה שלי מצולמות עוד הרבה שהצלחתי לתפוס, אף על גב ששוחררו כבר שני עדכונים, הבעיות עדיין משפיעות על החוויה וישנן עוד בעיות רבות שצריך לפתור, וחבל כי זה ללא ספק הורס את חווית המשחק.

מהאונליין של For Honor ללא ספק חוויתי גם זמנים מהנים. יש לי 35 שעות סה"כ, כששבע מהן היו על הקמפיין, שלוש/ארבע על סוגי האימונים השונים שחזרתי עליהם שוב ושוב, ועשרים וארבע שעות על האונליין שהספיקו לי כדי לסרוק את כולו. אני חייב לומר שבאמת היתרון הגדול ביותר של For Honor היה סגנון הלחימה השונה, שבניגוד למשחקי ה־FPS של היום בו היריב לא מסוגל להחזיק מעמד בחיים יותר מחצי דקה, בעוד שפה המצב שונה ואתם יכולים לשרוד במהלך כל הקרב, כל עוד אתם מספיק זהירים ולא עושים שטויות, כי ירייה של סנייפר ממרחק מאה מטרים, לא יקרה. כרגע יש 12 מפות כשכל אחת מכילה מזג אוויר שונה שגרמו לי לאהוב כל אחת מהן, ישנן גם 12 דמויות כשבכל קבוצה יש 4, ולכל דמות יש את היכולות ושיטות הלחימה השונות שלה, הוצאות להורג, ציוד וכו'.

עכשיו, הסיכויים שתסיימו את האונליין בזמן הקרוב קלושים מאוד, מהסיבה שמערכת השלבים דיי שונה. קיימים 30 תגים שנקראים תגי "הוקרה" (Prestige), וכל תג אתם מקבלים על ידי זה שאתם עוברים עם הדמות 20 רמות. מה שאומר שאם אתם רוצים לעלות לרמה הסופית (30), אתם אמורים לבזבז 600 שעות, בהצלחה עם זה. למרות שמהצצה מהירה באינטרנט, אפשר לראות כי הרמות הגבוהות הללו לא נותנות לכם שום דבר מלבד צבעי בגדים שונים, שזה מיותר ומתיש. מה גם, לאחר שאתם מגיעים לרמה 20 בפעם הראשונה ואתם פותחים את כל היכולות, מכאן ואילך אתם זוכים בצבעי בגדים שונים וציוד לחימה חזק יותר. מכניקת הקרב הייתה כיפית למדיי, כשאתם נכנסים למצב קרב, אתם שמים לב למשולש שמחולק לשלושה צדדים – ימין, שמאל ולמעלה. במהלך קרב מול יריב, אתם תשתמשו בזה הרבה כדי להגן ולעצור מתקפות רגילות וחזקות, ואותי אישית זה ממש הכניס למצב קרב, כי השתדלתי תמיד לשים לב לעצמי, לחיים, סטמינה, מתי לתקוף, מתי לא וכן הלאה.

במשחק קיימים חמישה מודים: Duel, Brawl, Elimnation, Skyrmish ו־Dominion. לכל המודים האלה יש מכנה משותף, וזה שפשוט תילחם. אני מודה, המודים ללא ספק כיפים, ובמיוחד עם חברים, שברור ואת רוב מהזמן העברתי עמם. כי ללא ספק מהזמן המועט שבו שיחקתי לבד, הרגשתי שעמום עז ושום שיתוף פעולה לא היה ביני לבין הקבוצה מהסיבה שאני פשוט לא מכיר אותם ולא יודע אם הם טובים או לא. בכל מקרה, המודים היו כיפים, אבל המשחק היה יכול להיות מהנה יותר אם היו מודים עם מטרות קצת שונות, כמו "שלוט על הדגל" או "כולם על כולם" או "צייד הראשים" ובקיצור, יוביסופט צריכה להחדיר יותר פלפל למשחק, כי בקצב הזה, האונליין יינטש בעוד כמה שבועות.

התלבושות והסמלים רבים, מגוונים ויפים, אהבתי לרהט את הדמות שלי, בין אם זה הסמל הראשי שעיצבתי ועד הצבעים לבגדים שבחרתי כדי לייצג את עצמי. אחד הדבר שהכי אהבתי במשחק זה ה־'הוצאות להורג', שבהם השתמשתי בכל משחק כדי לסיים קרב עם מישהו, וזה הרגיש פשוט מגניב וברוטלי לערוף למישהו את הראש (סטייל מורטל קומבט אקס), עמוד השדרה, דקירה עמוקה בבטן או אפילו בפין. יש גם ’emotes' שאתם יכולים להשתמש בהם בכל רגע במשחק, אם כי לרוב משתמשים בהם כסימן לניצחון, וכל הדברים האלה פשוט מהנים ולוקחים חלק קטן במשחק, אבל חלק גדול בהנאה. ישנה גם תחרות בין שלושת הקבוצות, שנקראת "Faction War" וכדי לנצח בה אתם צריכים לשחק כמה שרק יותר משחקים כדי להניח חיילים במפה, המנצח זוכה במטבעות וציוד לדמות שלך. התחרות הזאת בהתחלה עניינה אותי, אך עם הזמן פשוט התעלמתי מזה מכיוון שלא ראיתי בתחרות הזאת כעזרה משמעותית בשבילי, יכולתי להשיג דברים טובים יותר מאשר הפרסים שהמנצח מקבל.

גם בזמן ימי הביניים העולם היה יפה

כמו שכולנו מכירים את יוביסופט, גרפיקה היא תמיד באחת מהמקומות הראשונים ברשימה שלה, ובכך עושה את אותו צעד עם For Honor. ובאמת, הגרפיקה הייתה מרשימה, הנוף היה מרהיב וההרגשה בין Low ל־Ultra לא כזאת גדולה, מלבד השינוי עם ה־Antil-Alisaing, Shadows ו־Shaders. לכן לא משנה על כמה אתם מריצים את המשחק, הגרפיקה עדיין טובה. אותו דבר לגבי ההבדל בין הקונסולות למחשב, כשהצללים הם ההבדל הגדול ביותר ביניהם.

את חווית המשחק העברתי על גרסת המחשב עם מפרט GTX 960 ו־4 ג'יגה, 8 ראם ומעבד Intel Core I7-3770. שיחקתי לרוב על High עם ירידות בפריים ל־40-45. פה ושם ניסיתי על Ultra, ולמרות שהמפרט שלי יותר חזק מהמומלצות בדרישות המערכת, החוויה הייתה נוראית מהסיבה שהפריים ירד ל־30-25 כמה פעמים, ובשאר היו הרבה לאגים, תקיעות ובקיצור, לא החוויה הכיפית ביותר, למרות ששוחררו כבר שני עדכונים שמנסות לפתור את הבעיות, זה נראה כי זה רחוק מלהיות מתוקן במלואו.

לסיכום: For Honor הוא משחק עם סגנון לחימה חדש ומרענן לצד מכניקת קרב חדשה ומעניינת שסחפה אותי שעות על גבי שעות. למרות שיוביסופט נתנה לנו קמפיין, ההרגשה הייתה משעממת וחסר תכלית, האונליין שבור הן מבחינת קריסות מהסרברים והן מבחינת פריים, אך כשאתה מצליח למצוא משחק נורמלי, אתה נהנה ובמיוחד עם חברים, וכל שאני מתפלל הוא שיוביסופט תדאג לתקן את הבעיות במהרה, יחד עם תוכן נוסף שישאיר את הקהילה בחיים.