ביקורת: WWE 2K24
משחק ההיאבקות החדש מציע ים של תוכן לסוגי שחקנים שונים, אך חשוב יותר מהכל – הוא נשען על יסודות יציבים וחזקים של הזיכיון והוא ללא ספק משחק ההיאבקות הכי טוב ששוחרר אי פעם
היאבקות מקצועית חזרה להיות בעניינים בחודשים האחרונים, מסביב לבלגן בשורות ההנהלה עם פרשיית המין של וינס מקמהון, העסקה של WWE עם נטפליקס, חזרתו של CM Punk לארגון אחרי פיצוץ עם הארגון המתחרה, מחלקת הנשים שמגיעה לשיאים חדשים.
מעל כל אלה – יש את הסיפור של קודי רודס – שרוצה להביא למשפחתו אליפות ראשונה לאחר שאביו לא הצליח לזכות בחגורה במהלך הקריירה האגדית שלו, כשמן העבר השני עומדים רומן ריינס האלוף בשנים האחרונות, בו דודו דווין "דה רוק" ג'ונסון ומשפחת הסמואנים האגדית.
WWE 2K24 שיצא בשמיני למרץ, לא יכל למצוא זמן טוב יותר לצאת – כשההייפ סביב מוצר ההיאבקות בשיאו ובדרך לרסלמניה ("הסופרבול של ההיאבקות") שמתרחשת לאורך סוף השבוע הנוכחי. ולמזלו, הוא מצליח להכיל את הציפיות.
שיפור משנה לשנה
כבר עשור ש-2K היא האחראית על פיתוח משחקי WWE, עשור שלא היה נקי מאתגרים שהובילו בסופו של דבר להפסקה של שנתיים בשחרור המשחקים הרגילים לאחר שחרורו של WWE 2K20 שזכה לביקורות קשות מצד מבקרים ושחקנים.
עם שחרורו של WWE 2K22, הראשון לאחר ההפסקה – הוצגו שינויים מהותיים (ונדרשים) במערכות היסודיות של המשחק. מאז, כל שנה ניתן להבחין בהתקדמות ושיוף של השינויים שהוכנסו לפני שנתיים, ואין ספק ש-WWE 2K24 הוא מבחינה מכנית, משחק ההיאבקות הכי טוב שניתן למצוא כיום.
במשחקים שלפני WWE 2K22, הכל היה פשוט מאוד, לכל כפתור הייתה משמעות אחת בכמעט כל סיטואציה, לא משנה איפה נמצאים – משולש מוביל למהלך הסיום (Finisher), וריבוע הוא אגרוף. מערכת שקל ללמוד וגם קל להתמקצע בה כי.. למען האמת, היא פשוט הייתה מאוד חדגונית.
בסשנים החוזרים והנשנים עם החברים, לאחר מספר משחקים כבר הכל היה צפוי וברור: מה הולך לקרות, מתי, ולאן זה יוביל. למעשה, כל קרב היה כזה שהסיכויים לנצח בו זהים לסיכויים לנצח בהטלת מטבע, כשמה שמכריע בסופו של דבר לא היה מי שיחק יותר טוב וניצח בעקבות זה, אלא פשוט מי הפסיד קודם במיני גיים של ההצמדה או ההכנעה.
זה אמנם כיף עד מידה מסוימת, אבל לעולם לא היה עניין בלחזור לשחק, להתמקצע ולהפוך לשחקן טוב יותר, כי פשוט לא הייתה סיבה להשתפר ולהיות טוב יותר מהיריב בהכל, אלא רק במיני-גיים שדרכו יוצאים מההצמדה או מההכנעה.
מערכת הקומבואים
את הסיטואציה הזאת בדיוק רצו לשנות, ולכן הציגו את מערכת הקומבואים. אמנם לא מדובר בקומבואים מסובכים ומורכבים כמו שתמצאו במשחקי סטריט-פייטר וטקן (וטוב שכך עקב הטבע הקז'ואלי של המשחק), אך הם מספיק מעניינים ומשתנים בין מתאבק למתאבק כדי שתהליך הלמידה של מתאבק מסוים יהיה מעניין יותר מחד ומתגמל יותר.
כך ששחקן המשחק עם קודי רודס ויודע את כל הקומבואים הוא בהכרח שחקן טוב יותר משחקן שמשחק עם אותו קודי רודס ופשוט לוחץ על כפתורים. לחלקכם זו אולי נשמעת נקודה שמוזר להתעכב עליה – הרי משחקי WWE לא היו וגם לא יהיו לעולם כותר ESports שמשווע לתחרותיות ושחקנים מקצוענים, אלא רק הזדמנות למעריצי ההיאבקות לחוות את העולם הזה מכיוון קצת אחר.
אך בעולם בו התעשייה מלאה במשחקים כשירות (Games as a Service), שנאבקים באופן מתמיד על כל דקה פנויה מזמנם של השחקנים – חשוב שלמשחקי WWE 2K תהיה אפשרות לשמור על קהילה פעילה שמשחקת מדי יום ושבוע, ולדעתי – אלמנט התחרותיות והמיומנות הנרכשת שהוסיפו לפני שנתיים והביאו לרמה גבוהה מאוד ב-WWE 2K24 תעזור מאוד במטרה הזאת.
זירה אינטראקטיבית
מעבר לאלמנט התחרותיות והמיומנות, מערכת המשחק החדשה הרבה יותר אימרסיבית – נוכח הצורך לעשות גם מהלכים פשוטים, קרבות נראים הרבה יותר כמו קרבות אמיתיים, הכל הרבה יותר תגובתי ומתאבקים במשחק הם אמנם גיבורי על, אבל לא פחות מהמתאבקים האמיתיים בטלוויזיה.
מעבר לכך, חוסר הפחד של 2K לסבך את המערכות, הפכו את הזירה להרבה יותר אינטראקטיבית בשביל מי שהקדישו זמן ללמידת המכניקות הרלוונטיות, המשחק הרבה יותר נתון לשליטת השחקן ואלמנט האקראיות שהיה קיים מאוד עד WWE 2K20 כבר לא קיים היום.
תחושה זו קיימת גם במצב המשחק הרגיל של 1V1 וגם במצבי משחק כאוטיים יותר כמו קרבות אמבולנס, ארון קבורה וקרבות הסולם. בעיניי, אין ספק ש-WWE 2K24 הוא משחק ההיאבקות הטוב ביותר שיצא אי פעם ברמת המכניקה והמשחקיות.
כשיסוד יציב, קל לבנות עליו. כך עשו 2K ב-WWE 2K24 עם מגוון עצום של תוכן לכל סוג של שחקן. מוד ה-Showcase חוזר פעם נוספת, הפעם בחגיגות 40 לרסלמניה (בדומה לחגיגות 30 שהיו במוד הזה לפני עשור). קמפיין ה-Showcase מציג שלל קרבות אגדיים מההיסטוריה של רסלמניה, כשקורי גרייבס (מצוות השדרנים של סמאקדאון) עושה עבודה מצוינת בסרטונים מצולמים בהם הוא מספר לשחקנים מה האירועים שקדמו לקרב ברסלמניה.
עבר זמנו של ה-Showcase
מערכת היחסים שלי עם Showcase מורכבת, מצד אחד אני מאמין שזו דרך מצוינת לצופים צעירים יותר (חלק לא מבוטל מקהל היעד של המשחק) לחוות שיעור היסטוריה על היאבקות בדרך ייחודית. מהצד השני, אני חושב שזה פשוט לא כיף מספיק, הקרב מלא במשימות קטנות שצריך לבצע כדי להפעיל סרטונים (שמשולבים במשחק) מהאירועים שקרו באמת, ולבסוף זה לא מרגיש כמו קרב בכל מצב משחק אחר אלא כרשימת מטלות שלוקחת הרבה מההנאה ומהעניין במה שבאמת קורה בקרב עצמו.
לדעתי, ה-Showcase עשה את שלו והגיע הזמן לוותר עליו ולעבור לפורמט אחר ומעניין יותר, או לחילופין – להפסיק אותו לחלוטין ולהשקיע יותר בקמפיין המרכזי של המשחק – My Rise.
קמפיין ה-My Rise
קמפיין ה-My Rise מציג השנה שני סיפורים שונים – אחד של מתאבק צעיר וחדש שמוצא את עצמו כאלוף העולם לאחר שרומן ריינס, האלוף המכהן, פורש ועוזב להוליווד. ואחד של מתאבקת צעירה שמגיעה מארגוני ההיאבקות העצמאים לבמה הגדולה של ה-WWE.
שני הקמפיינים יחסית ארוכים ומציגים שלל אופציות לחברויות, יריבויות ואפילו מערכות יחסים רומנטיות במסגרתן. בכל אחד מהקמפיינים ניתן ליצור דמות אישית במערכת יצירת דמות מאוד מאוד מפותחת, אם אתם מדמיינים משהו – אתם כנראה יכולים ליצור אותו.
מעבר לשעות שניתן להשקיע בעיצוב הדמות, ניתן להשקיע עוד כמה שעות גם בתכנון הכניסה שלכם לזירה, ברשימת המהלכים והקומבואים שהדמות שלכם יכולה לבצע ובלבוש שונה לכל סיטואציה (זירה, מחוץ לזירה, באקסטייג' וכו').
ברמת הסיפור – הקמפיינים ב-My Rise לא יזכו את כותביהם בפרסים, אך הם מספרים את הסיפור שהם רוצים לספר בצורה טובה אך לוקים בתחכום או עניין רב. הורגש החוסר במשהו מעבר לקרבות והאינטראקציות המוזרות-משהו בבאקסטייג' עם מיז, וויליאם ריגל וחברים נוספים. למשל, יציאה לזירה והיכולת לדבר עם הקהל (מה שקרוי בעגה המקצועית פרומו), יכלה להוסיף המון לסיפור ולחיבור שלי עם הדמויות שיצרתי.
במקום זאת – האינטראקציה היחידה במילים היא אינטראקציה מוזרה בבאקסטייג', ולא חשתי יריבות מול אף אחד מהיריבים הרבים שהמשחק שיגר לעברי לאורך הדרך. חבל, כי מדובר במצב המשחק בעל הפוטנציאל הרב ביותר, ולדעתי טוב יעשו ב-2K אם יפטרו מקצת מהמודים האחרים כדי להשקיע יותר במנה העיקרית ובאחת הסיבות המרכזיות לרכישת המשחק בעבור שחקנים יחידים.
מעבר לאלו, WWE 2K24 מציע שלל אפשרויות לשחקנים: מוד היוניברס הוותיק שלא ויתר על נוכחתו גם השנה ומאפשר לשחקנים ליצור את יקום ה-WWE שהם חולמים עליו (אם כי ברמה שטחית מאוד), מוד ה-MyGM שלדעתי עושה מצוין מה שהיוניברס לא מצליח לעשות, ולתת לשחקנים את התחושה של ניהול כל מה שנוגע לבאקסטייג של התוכנית ואף מאפשר לעשות זאת ב-Co-op ולהתחרות עם חברים על רייטינג, רווח וטאלנטים במטרה להיות מנהל התוכנית המוצלח ביותר ב-WWE.
מוד ה-MyFaction שבו בדומה ל-Fifa Ultimate Team, יש מרדף אחרי קלפי מאבקים וקלפים מיוחדים נוספים במטרה לבנות את קבוצת המתאבקים החזקה ביותר ולנצח שחקנים אחרים מסביב לעולם, כמובן שחלק גדול ממצב המשחק הזה קשור במיקרו-רכישות אופציונליות. באף אחד מאלו אין בשורה משמעותית לרוב השחקנים, אך הם משרתים בהחלט את מטרתם בעבור שחקנים שהנישה הזו נוגעת להם.
גזר דין
WWE 2K24 מציע הרבה תוכן להרבה סוגי שחקנים שונים, חלק טוב יותר וחלק פחות, אך חשוב יותר מהכל – הוא נשען על יסודות יציבים וחזקים והוא ללא ספק משחק ההיאבקות הכי טוב ששוחרר אי פעם.
המשחקיות מרגישה מלוטשת מתמיד, כל אינטראקציה במהלך הקרבות משמעותית ומורגשת, וכל ניצחון הוא ניצחון בזכות ולא בחסדו של הגורל. אני אופטימי מתמיד בקשר לעתיד של סדרת משחקי WWE 2K, ועתיד הסדרה ורוד במידה וימשיכו לבנות על היסודות החזקים האלו חוויות סינגלפלייר משמעותיות ואימרסיביות יותר בשנים הבאות.
*הביקורת נעשתה על גרסת המחשב, אותה קיבלנו מעדלי יונייטד.
