ביקורת דיאבלו 4: הדרך עוד ארוכה

יש סוסים, מעט מפלצות וכמה פעילויות נחמדות אך הנוסחה המוכרת לותיקי הסדרה השתנתה

Diablo 4 הוא הכותר האחרון בסדרת דיאבלו ארוכת השנים שהתצטיינה בז'אנר ה-ARPG והחלה את כל הדרך חזרה בשנת 1997 (לפני 26 שנים!). דיאבלו 4 הוא עדיין משחק RPG hack 'n slash עם התמקדות באיסוף שלל ומשחק סיום, אבל הדמיון למשחקים קודמים מסתיים שם.

בליזארד החליטה להתרחק מנוסחת ARPG מוצלחת שבה השתמשה כל כך הרבה שנים, ובמקום זאת היא החליטה לשאוב רכיבי משחק ומושגים מז'אנרים ומשחקים אחרים. התוצאה היא תמהיל מאכזב חסר כיוון וכזה שלא מצליח ליצור משחק משכנע.

יש 5 קלאסים/גיבורים לבחירה: ברברי, נוכל, מכשף, נקרומנס ודרואיד (Barbarian, Rogue, Sorcerer, Necromancer, ו-Druid). כל אחד מהם משחק בצורה שונה ומציע לשחקנים הזדמנות למצוא דמות שהם אוהבים בעולם הפנטזיה שלה במשחק. שחקנים יכולים גם לבחור את המין והעיצוב של הגיבור שלהם (צבע שיער, קעקועים וכו') תוך כדי כך גם יוצרים את האופי שלהם.

הקרבות מרגישים טוב, השליטה גם כן טובה עם תגובה נכונה, התקפות נראות ומרגישות מעולה, ונהניתי לחוות את סגנונות המשחק השונים של קלאסים שונים. בזמן שאתה משחק בקמפיין וחווה את הסיפור, ההבדלים ממשחקים אחרים בסדרה, נהיים ברור יותר.

מה הסיפור של דיאבלו 4? (הקמפיין)

ראשית, אין קמפיין "אמיתי" עם פרקים נפרדים. Diablo 4 משתמש במפת עולם פתוחה דמוית MMO וכתוצאה מכך שחקנים יכולים להשלים את משימות הסיפור בכל סדר שהם רוצים. לא נקלקל כאן את הסיפור אלא נגיד שאמנם הוא היה מאכזב בסופו של דבר, אבל זה קרה עם סיום קולנועי שנראה לטעמי הטוב ביותר שאי פעם הופק על ידי Blizzard.

המעבר למפת עולם פתוחה הגיע עם שינוי משחק גדול נוסף – הסרה של מפות אקראיות – שהייתה אבן הפינה של משחקי דיאבלו הקודמים. במשחקים קודמים, לאחר השלמת הסיפור שחקנים נהנו ממפות חדשות שנוצרו באופן אקראי כדי להמשיך לשחק, לעלות דרגות, ולחפש ציוד טוב יותר. Diablo 4 במקום זאת משתמש במפות קבועות (עם שינויים מינימליים) וגם עם אויבים קבועים. זה מביא לחוויה שחוזרת על עצמה ומשעממת כי יש הרגשה ששחקנים ממש חווים את אותה המפה שוב ושוב.

סוסים, מעט מפלצות ופחות כיף

בנוסף, בגלל שהעולם הפתוח כל כך גדול, Blizzard הוסיפה סוסים לשחקנים כדי שיוכלו לרכוב עליהם ולזרז את מסעותיהם על פני המפה. למרבה הצער, הסוסים מתמודדים בצורה גרועה ולעתים קרובות יתקעו בשטח. סוסים גם לא יכולים לעבור הרבה מהמכשולים הפזורים במפה, מה שמאלץ את השחקן לרדת מהם, לעבור את המכשול, ואז לעלות שוב.

עוד נקודה אחת לגבי המפה הפתוחה – היא מאוכלסת בדלילות במפלצות בהשוואה למשחקים קודמים, כלומר מאכזב ומשעמם. אנחנו משחקים במשחקי דיאבלו כדי להרוג מפלצות, לא לרכוב על סוסים. כשאתה מסתובב בעולם תראה שחקנים אחרים רצים, אבל לשחק איתם זה לא בדיוק טריביאלי. למשחק עם מפה דמוית MMO Blizzard ממש הקשה על האפשרות להתחבר עם שחקנים אחרים.

דיאבלו 2 ו דיאבלו 3 קיבץ אוטומטית שחקנים כשהם הצטרפו למשחק. בדיאבלו 4 יש תפריט בתוך המשחק כדי להזמין אחרים לקבוצה שלך אבל זה כל כך מסובך להשתמש בו שעד שאתה מוצא את האפשרות הנכונה, השחקן השני כבר נעלם מהמסך שלך

איפה אתן מפלצות?

לעתים קרובות אני מגיע למקום כדי לעשות דאנג'ן (Dungeon) ורואה שחקנים אחרים שגם מתכוננים להיכנס אליו, אבל כשנכנסים לצינוק הם נעלמים וכל אחד קיבל "הופעה פרטית" של הצינוק וככה יצא ששיחקנו בו לבד. יש בתפריט משחק בתוך המשחק כדי להזמין אחרים לקלאן אבל זה כל כך מסובך להשתמש עד שאתה מוצא את אפשרות נכונה, השחקן השני כבר נעלם מהמסך שלך.

ישנן מספר פעילויות במשחק שנשמעות נהדר על הנייר, אך בסופו של דבר הן משעמות, כנראה בגלל שרובם לא שייכים ל-ARPG.

PvP ,PvM ושאר פעילויות

למשל, יש עכשיו אירועי World Boss שבועיים שבהם עד 12 שחקנים חוברים כדי להביס אותם. אם זה נשמע לכם כמו World of Warcraft, אתם צודקים.

Nightmare Dungeons הם הגרסה של Diablo 4 למכניקת המפות של Path of Exile, אך זה מיושם ללא פריסות Dungeon אקראיות ואויבים שונים.

Helltides מועתקים ישירות מאזור הטרור של דיאבלו 2, אבל בלי כל הכיף כי כפי שציינו קודם לכן יש מעט מאוד מפלצות בעולם הפתוח, אז בזמן שהן עולות בדרגה ומאתגרות יותר, אתה מבלה יותר זמן במציאת אויבים מאשר להילחם בהם.

Player vs Player (PvP) הועתק ישירות מ-The Division's Dark Zone והוא אולי ההיבט החלש ביותר של דיאבלו 4. רוב השחקנים פשוט מתעלמים ממנו בגלל התגמולים הנמוכים שהוא מציע, והעלות גבוהה מאוד של שינוי המבנה של הדמות שלך מ-PvM (שחקן מול מפלצת) ל-PvP ובחזרה שוב.

קונספט שראינו בדיאבלו 3 וחוזר כאן הוא חילוץ כוח אגדי (מיוחד) מפריט והעברתו לפריט אחר. הרעיון נהדר – הוא מאפשר לשחקנים לשמור על כוחות רצויים מפריטים רעים ולהטביע אותם על פריטים טובים שהם מוצאים מאוחר יותר. אבל תוך כדי, בדיאבלו 3 , לכוח שחולץ היה תמיד הרול (roll) המקסימלי האפשרי, בדיאבלו 4 החולץ כוח שומר על הרול שיש לו כאשר הוא נמצא לראשונה.

עם זאת, ככל שהדמות שלך עולה ברמות טווחי ההספק האגדיים שאתה יכול לקבל על פריטים חדשים גדלים גם כן, כך שאין טעם בכך שמירת כוחות שחולצו ליותר מרמה או שתיים.

נראה טוב, מרגיש טוב, אבל…

ל-Diablo 4 יש זהות ויזואלית חזקה, וזה באמת משחק דיאבלו שנראה הכי טוב בסדרה, לפחות עם כרטיס מסך מסדרת RTX. שחקנים יכולים לצפות לביצועים די חלקים ברוב המשחק מלבד בקרבות העמוסים ביותר. כל אחד מחמשת אזורי המשחק נראה שונה. מפלצות, אויבים, ערכות פריטים וסביבות כולם ייחודיים לאזור שלהם ומבהירים היכן נמצא השחקן מבלי לפתוח את המפה.

המשחק גם אפל מאוד (כמו שצריך להיות למשחק שנקרא דיאבלו) עם שלוליות דם, ערימות של גופות וחלקי גוף פזורים כמעט בכל מקום שאתה הולך. מגע נחמד שכדאי להזכיר הוא השינוי העדין במבטא ה-NPC בין האזורים שעוזר לעולם הפתוח להרגיש אמיתי יותר. אבל למרות שהמשחק בסך הכל נראה טוב, הוא מתפרק מבחינה ויזואלית בסצינות הרבות במשחק כאשר הצילומים מקרוב מציגים את הדגמים, המרקמים והסביבות הריקות באיכות נמוכה.

גזר דין

באמת קשה להמליץ על דיאבלו 4 לאף אחד בשלב זה. Blizzard תמשיך ללטש את המשחק ולשפר אותו בשנים הבאות, אבל עם כל כך הרבה מהתכונות המרגישות לא מלוטשות, הזמן שלך ינוצל טוב יותר במקום אחר בעתיד הנראה לעין.

*הביקורת נכתבה על ידי אחד הקוראים הותיקים שלנו, LazyBoy.

קשה להמליץ על דיאבלו 4 לאף אחד בשלב זה
ביקורת גולשים2 Votes
4.5
5.9


כל החדשות וכל העדכונים של GamePro

 בטלגרם     ובווטסאפ

  telegram          whatsapp

מערכת התגובות
התראה
1 תגובה
החדש יותר
הישן יותר הבולט ביותר
פידבקים
צפו בכל התגובות

גם אני התאכזבתי מהמשחק ואחרי כמה שעות שדי נהנתי פשוט הפסקתי ולא היה לי חשק לחזור אליו