Returnal בביקורת – על הנייר נשמע טוב, על ה-PS5 ממש סבבה, ועל המחשב אף יותר
גילוי נאות: אני לא אוהב משחקי רוגלייק.
הם מייגעים, מייאשים, לפעמים קצת קשים מדי, ובעיקר חוזרים על עצמם (תרתי משמע); מעין לופ שחוזר על עצמו בדיוק לאותה הנקודה. ובכל זאת, לקנות PS5 ולגלות שעדיין לו יצאו לו הרבה משחקים ייעודיים (נוציא את הרימייק של Demon Souls) סביל פחות במנעדי הסקאלה שלי, לכן ההחלטה לרכוש אותו לשם הייתה עבורי טבעית. כשצללתי פנימה, גיליתי ז'אנר שלא ידעתי שאני רוצה להכיר אותו עד אותו הרגע.
האוסמארק, האולפן ההוא שתמיד פיתח עבור סוני משחקים די פשוטים ומלאים באורגזמה של צבעים, קיבל צ'אנס חד פעמי לפתח משחק שעולה קצת יותר כסף, זאת במטרה להבין את ייעודו במסלול האולפנים של סוני. מבחינתו הייתה זו החלטה הרת גורל לפתח את Returnal – לכאורה משחק שאמור להחזיר אותם לשואוביז – אבל גם לבהר האם ימשיכו לעבוד עם סוני או לא. בימים בהם הנדסת התודעה של הציבור מורכבת מ"איזה ציון קיבל 7 ואיזה 9", הוא היה חייב להצליח. אחרת היה מסיים כמו Quantic Dream של דיוויד קייג' (בלשכת האבטלה של כמעט-אולפי-סוני, הכוונה).
מאז המשחק יצא, הצליח בביקורת, מכר לא רע ביחס למצב ולזירה, והאולפן נקנה באופן רשמי בידי סוני. למקרה שלא הבנתם, את כל הביקורת הזו אני כותב בדיעבד, הואיל ו-Returnal יצא לפני כמעט שנתיים. כהמשך ישיר לאסטרטגיה של סוני להתרחב גם לשוק המחשב האישי, גם הטייטל של האוסמארק זוכה בפורט כיד המלך במטרה לכבוש את קהל המעריצים על המקלדות. מה חשבנו עליו?
בואו נתחיל מההתחלה: העלילה עוקבת אחרי אסטרונאוטית בשם סֶליןְ (הייתי חייב לנקד את זה), שמנסה לפענח מה גרם לה לנחות בכוכב הלכת (Atropos שמו, אם תהיתם) שעליו התרסקה. מסע החיפושים מוביל אותה לתגליות מעניינות, לרגעים מפחידים, ולמוות. הרבה מוות. במקרה של סלין, 'סוף דרך' הוא לא באמת סוף, והיא חוזרת בחזרה כשהיא זוכרת איך מתה ומה קרה לפני שמתה.
הגיימפליי הוא אקשן טהור על כל צורותיו; פיצוצים שלא נגמרים, בוס-אחרי-בוס, אפקטים רוקדים של תאורה – מי שאוהב משחקים מהירים (בפרט מי שמתלהב ממשחקים כמו Nelo) ירגיש כאן בבית. מעבר לזה, מדובר בפאטרן דומה למשחקים כמו Risk of Rain 2, יש שדרוגים במפה שאפשר להשיג, יש שדרוגים זמניים עם אפקט כפול, כמו חרב פיפיות (עלוקות וטפילים שישבו עליכם ובהתאם לכך יתנו לכם בונוסים ומינוסים לבילד), ואינספור רגעים של כיף.
ולמרות זאת, לא באנו לדבר על רק על תוכן המשחק. את זה עשו רבים וטובים לפניי. באנו לדבר על הפורט שקיבל למחשב. זה מוביל אותי ל(אולי) הבעיה הגדולה ביותר עמו טרם פורסמה הביקורת: הוא לא רץ בצורה מושלמת. גם אחרי פאצ'ים ותוספות, עדיין יש רעידות וגמגומים בכל הנוגע לפריימים, ובמשחק בו התזוזה היא חלק בלתי נגמר מההישרדות שלכם, יש פער. גם כשיש DLSS וגרסאות של FSR, לא הצלחתי להגיע למצב שבו המשחק שחיק בצורה חלקה על הרזולוציה שלי (לתוהים — RTX 2080 Super הוא כרטיס המסך, ו-1440p היא הרזולוציה בה שיחקתי).
בעיה נוספת שצצה לי עם Returnal היא הקלות התמוהה עמו כשהוא משוחק עם עכבר ומקלדת. האויבים פתאום מגיבים פחות מהר, החושים החדים שלך עוברים את מרבית המכשולים בקלות, והייתי אומר שגם אפקט הפחד, כשיש מישהו אימתני מאחוריך, פחות מפחיד כשאתה פונה אליו מהר יותר עם רגישות העכבר. משהו במעבר בין הפלטפורמות לא קיבל אדפטציה טובה מספיק בעיניי וזה מורגש לאורך כל החוויה, חבל.
מעבר לזה, גרסת ה-Tempest שלו (מנוע האודיו הייחודי שהוטמע דרך ה-PS5) עושה הסבה מוצלחת כאן. מורגשת הפרדה מובנית בין צלילים כבדים לאמביינטים, לצלילים זריזים לעומת אלו האימתיים. יש פה עבודת רוקחות (כמעט ברמת ה-PS5) שתורמת לאימרסיביות העמוקה ממילא של החוויה (ממליץ לשחק עם אוזניות בלבד.
כפרפרזה רלוונטית, אם אני משקלל את הנראות שלו, המחשבה שהפורט לא "טרי" (נמצא לפחות חודש בחוץ), לצד זה שלא מדובר במשחק חדש אלא בוריאציה קיימת על מוצר מ-2020, קשה לי להמליץ עליו במחיר מלא. הוא נראה טוב, הוא מהנה, גם קריפי לעיתים, אבל לא סנציוני מספיק כדי שאכתוב להם לנהור להשיגו בכל מחיר. חכו שירד לפחות ב-35%, ואם זה קורה, קפצו פנימה. הוא מומלץ.
הצטרפו לערוץ הטלגרם החדש של גיימפרו לעדכונים שוטפים בנושאי גיימינג וטכנולוגיה. תוכלו גם להירשם לעדכונים דרך עמוד החדשות של גוגל או בעמוד הפייסבוק.
כל החדשות וכל העדכונים של GamePro
בטלגרם ובווטסאפ
