ביקורת: Overwatch – הכוכב החדש של הגיימינג התחרותי

Overwatch הגיע, טוב, הוא כבר כאן די הרבה זמן אם מחשיבים את הבטא, אבל התוצר הסופי כאן. עם התחלה מבטיחה הוא כנראה הולך להיכנס עמוק ללב שחקני ה-FPS, מהשחקנים הרגילים ועד לתחרותיים (בעיקר לתחרותיים). המשחק מלוטש והוא אחד ממשחקי ה-Team Based FPS או ה-FPS בכלל המאוזנים ביותר בהיסטוריה. אבל… יש אבל.

הסיפור

אז לפני שנגיע לתכלס נתחיל מההתחלה, סיפור הרקע של המשחק, יש לציין שהסיפור של המשחק לא קשור בשום דרך למשחק עצמו, אז אם ממש לא אכפת לכם מהסיפור (למרות שהוא נחמד) אתם יכולים לדלג על החלק הזה ולא תפספסו הרבה. ל-Overwatch אין קמפיין שחקן יחיד בדומה למה שכנראה מקור ההשראה המרכזי שלו – Team Fortress 2, אך רוב הסיפור שלו מועבר באמצעות סדרה של סרטוני אנימציה קצרים (ומרשימים) שיצאו וימשיכו לצאת בתקופות. המחסור בקמפיין שחקן יחיד קצת חורה לי, אך מצד שני אני גם לא מתאכזב מזה כי זה בכלל לא מה ש-Overwatch מנסה לעשות, הוא ממוקד מטרה, ועל זה אני מעריך אותו. בכל מקרה, הסיפור: הכל התחיל שקבוצת מדענים החליטה לפתח רובוטים שנקראים Omnics, שהם רובוטים עם אינטיליגנציה מלאכותית כל-כך מתקדמת עד לרמה שיש להם נשמה. לתקופה, הייתה אהבה ואחווה בין ה-Omnics לבני האדם, עד שהם לא. ואז החלה מלחמה עקובה מדם ובנזין (?) בין כוחות מתנגדים ל-Omnics (שאת שמם אתרגם מעכשיו לאומניקס) לאומניקס עצמם. בתוך כל הברדק האומות המיוחדות הקימו את Overwatch, יחידת עלית מכל העולם שנוצרה במטרה לסיים את המלחמה. היחידה שבראשה עמדו גבריאל רייס (Reaper) והמפקד השני – ג'ון ג'ק מוריסון (Solider 76) היחידה (המצומצמת בהשוואה ל-21 הגיבורים שבמשחק) הביסה את הנהגת התנגדות האומניקס והצילה את העולם.

לאחר המלחמה, Overwatch המשיכו לפעול כיחידה שומרת שלום ודאגו לחסל כל ארגון פשע מסביב לגלובוס. כשהזמן עבר, ג'ון מוריסון החליף את גבריאל רייס בתפקיד המפקד הראשי, וגייס עוד מספר חיילים לצוות מכל העולם בינהם Mcree, Mercy, Lucio, Winston, Tracer, Genji Zenyatta ו-Bastion. גבריאל רייס החליט שהוא לא ממשיך אם הוא לא בתפקיד ראשי ועשה לעצמו יחידת עלית משלו בשם Blackwatch ולא עבר הרבה זמן עד ש-2 היחידות נלחמו אחת בשנייה ב-Head Quarters של Overwatch בשוויץ, הם הרסו את המקום לגמרי, גבריאל רייס וג'ון מוריסון הוכרזו כמתים, והסיפור של Overwatch נגמר בעצם כשיחידה התפרקה ונעלמה החברות שהייתה בין הגיבורים. יותר מזה, הציבור התייחס לכל מי שהיה חלק מ-Overwatch כפושעים ולעולם לא בטחו בהם יותר. מה שהוביל להוצאה רשמית של Overwatch ואיסור פעולה על כל גיבורי Overwatch.

העולם חזר להפוך לברדק ושוב אומניקס התקשו לחיות בין בני אדם וארגוני פשע חזרו לפעול בצורה גדולה. בנקודת תצפית בג'יברלטר ישב לו ווינסטון, הגורילה המדברת עם המשקפיים, ונמאס לו מהמצב אליו הגיע העולם. זה הגיע לשיא כשארגון הטרור "Talon" הגיע לג'יברלטר בחיפוש אחרי ווינסטון מה שהביא אותו לקריאה לפעולה לכל לוחמי Overwatch כדי למנוע את ה-Omni-crysis השני.
תוסיפו לגיבורי Overwatch עוד כמה גיבורים ואנטי גיבורים, את Widowmaker ו-Reaper שהם חלק מ-Talon והנה לכם 21 גיבורים שנלחמים, למה? לא ממש מוסבר ואין לזה שום קשר לעלילת המשחק. אז Let's talk dogry

מצבי המשחק, מפות ומה שבינהם

Overwatch מגיע עם 12 מפות ו-4 מצבי משחק שונים, לצד 21 גיבורים ובערך 1050 סקינים, פוזות נצחון, סרטונים קצרים במידה ונבחרתם כ-Play of the game, ציורי גראפיטי ועוד ועוד ועוד. על מצבי המשחק בקצרה, 2 המצבים המרכזיים הם: Escort בו צריכה הקבוצה התוקפת להעביר כלי תחבורה שנקרא Payload בין check points עד ליעד הסופי בזמן קצוב כאשר כל check point מוסיף לטיימר עוד 2 דקות, במידה והטיימר נגמר ואין שחקנים מהקבוצה התוקפת על ה-payload, נגמר המשחק. במידה ויש, יש Overtime בו על שחקני הקבוצה התוקפת לנסות להעביר את ה-Payload ליעד הסופי בלי להפסיק על מנת לנצח. אם כל שחקני הקבוצה התוקפת מתים או מתרחקים מדיי, נגמר המשחק. המצב המרכזי השני הוא Assault בו יש 2 נקודות על המשחק אותם הקבוצה התוקפת צריכה לקחת בבת אחת או ב-3 Check Points כשהקבוצה המגנה תנסה לעשות הכל על מנת למנוע את העניין. אלו 2 מצבי המשחק המרכזיים מכיוון שהמוד השלישי נקרא Hybrid והיא שילוב של שני מצבי המשחק הללו כשבשלב הראשון של המשחק הקבוצה התוקפת צריכה לשלוט על הנקודה ואז להעביר Payload לסוף המפה. מצב המשחק הרביעי הוא היחיד שלא יותר מדיי קשור לשני מצבי המשחק הבסיסיים והמרכזיים. במצב המשחק הזה 2 הקבוצות תוקפות והן צריכות לשלוט ב-100 אחוז על נקודה, הקבוצה הראשונה שמגיעה ל-2 נצחונות היא המנצחת.

מצבי המשחק כולם מהנים באותה מידה, אני לא ממש יכול להצביע על מצב משחק שאהבתי יותר או לחילופין אחד כזה שאהבתי פחות. הבעיה המרכזית שלי עם כל מצב משחק זה שלכל אחד מהם יש שלוש מפות, שמצד אחד זה יכול להיות קצת רפטטיבי ומשעמם אם משחקים סשן ארוך של מעל שעתיים לאותו היום. ומצד שני זו החלטה שאפשר להבין מצד בליזארד, הכיוון של Overwatch הוא תחרותי, ובהתאם לזאת, ההחלטה לא להעמיס את המשחק במפות אלא לשחרר אותן בהדרגה היא החלטה נכונה שתקל על השחקנים בצבירת נסיון והכרת כל חור ופינה במפה, מה שיכול להפוך קבוצה מטובה לטובה מאוד. דבר שחייב לציין לטובה על המפות הוא שהעיצוב נעשה בצורה פנומנלית שנוגעת לא מעט למי שכן התעמק בסיפור הרקע של המשחק. יש המון רמזים שמוסתרים להם במפה בלי קשר לסיפור, בליזארד דאגוה שיהיה לא מעט להרוס במפות כדי להפוך אותן לקצת יותר בחיים, ולא מעט פעמים בקבוצה התוקפת בדקה לפני שמתחיל המשחק וקבוצת ההגנה מתארגנת, הבסיס ההתחלתי יהפוך לכאוס מוחלט של הרס ובאלגן, שזה כיף בדרך שאי אפשר להסביר. אבל נחזור לנקודה, במצב הנוכחי של שלוש מפות לכל מצב משחק, האם כל שחקן יהנה? לא. לא מעט שחקנים ירגישו תחושת רפטטיביות ויימאס להם מהר מאוד, אבל אלו מכם שאוהבים ללמוד כל מפה מא' ועד ת' ולא אכפת להם לשחק באותה מפה אפילו מספר פעמים ברצף, ייהנו מאוד מהעניין.

הגיבורים

במשחק ישנם 21 גיבורים כמו שציינתי, לכולם יש את הייחוד שלהם ואין שום גיבור שמרגיש כמו אחד אחר בארסנל הרחב. הגיבורים עליהם אני יכול לדבר הכי הרבה הם Widowmaker, Reaper ו-Zennyata בעיקר כי ביליתי את רוב זמני במשחק איתם. Widowmaker היא דמות הגנתית, היא צלפית והנשק שלה הוא אחד המעניינים יותר שראיתי אי פעם במשחק FPS, כשמכוונים זה רובה צלפים לכל דבר שלוקח לו זמן בין ירייה לירייה להגיע לכוח מירבי (מה שמוסיף המון למשחק וגורם לחשיבה קצת יותר עמוקה לפני שיורים). וכשלא מכוונים זה רובה אוטומטי לטווח קרוב. בנוסף יש לה מוקש עם גז רעיל (שבתכלס לא ממש שימושי מבחינה התקפית אלא רק בשביל לקבל קצת תמונה על מיקום האויבים) ו-וו תפיסה שעוזר בהגעה למקומות אסטרטגיים, ה-Ultimate (כוח מיוחד) שלה זה להשתמש במשקפיים שמקנות לה ראיה לכל האויבים על המפה וזה עוזר מאוד בתכנון יריות. מספק נורא להרוג כשמשחקים בה בגלל שזה לא כל-כך קל, וכששחקן טוב נמצא על ההגה קשה מאוד לשחק נגד זה וקל מאוד לנצח כשזה בצד שלך. 
גיבור נוסף שביליתי איתו הרבה זה Reaper, הוא גיבור לטווח קרוב עם המון אמצעים לסגירת פערים בין האויבים כמו האופציה לנוע כמו רוח רפאים לא פגיעה (וגם לא יכולה לפגוע) כדי לברוח ממצבים בעייתיים והאופציה להשתגר (מה שיכול לעשות הרבה בעיה לקבוצת האויב לנוכח המחסור במכ"ם במשחק). הנשק שלו זה 2 אקדחים (שהם בעצם 2 שאטגנים) קטלניים מטווח קרוב ואם נתפסת על ידי Reaper בטווח קרוב, כנראה שזה סוף הסיפור. ה-Ultimate שלו נקרא Death Blossom ובו פשוט מסתובבים ויורים בכל מה שזז.

לא אמשיך להסביר על כל גיבור כי זה חסר טעם וזה סתם יהרוג את הביקורת. אבל נגיע לנקודה, כל גיבור ב-Overwatch מיוחד ואין מצב בכלל בשום דרך שהיא שיש מישהו שלא יצליח למצוא דמות שמתאימה לו. בנוסף לכך, האיזון בין הגיבורים מושלם ואין תחושה ששום גיבור יותר חזק מגיבור אחר. אפשר להצביע על כאלו שיותר מעצבנים וכאלו שיותר קשה להילחם מולם אבל אחד שיותר טוב מאחרים? לא קיים. לכל גיבור יש את החולשה שלו ואת החוזק שלו, ולכל גיבור יש גם גיבור שהכי קל לו לחסל. Widowmaker ו-Tracer הם טרף קל ל-Reaper, אבל סנייפר טוב שיושב על הראש של אחד מהטנקים יכול לבשר לו על הסוף שלו. הכל מרגיש מאוזן והכל מרגיש טוב וגם עם דמות Support לא תרגישו שאתם חלשים (אבל גם לא כדאי לכם לרוץ בראש הצוות, אתם עדיין צריכים להישאר מאחורה). לעתים גם תרגישו שהדמות שאתם משחקים לא תורמת מספיק לקבוצה או אפילו חסרת אונים נגד ההרכב של הקבוצה השנייה ותחליטו להחליף, דבר שאתם יכולים לעשות לאורך כל המשחק. עוד משהו שראוי לציון זה ה-Team Tips שעוזרים לקבוצה להסתדר על הרכב שוויוני ומתאים, אם חסר Support המשחק יגיד שכדאי שמישהו יבחר ב-Support. ואם כולם בחרו ב-Widowmaker ו-Hanzo המשחק יצעק עליכם שיש יותר מדיי Widowmaker ו-Hanzo. זה דבר שחשוב מאוד שנמצא ויכול להקל מאוד על ההסתגלות לשחקנים חדשים ועל התקשורת בין שחקנים אקראיים באותה קבוצה.

עוד משהו שנחמד לציין זה שבתחילת המשחק, אם יש בקבוצה 2 דמויות עם עבר משותף שהובע באמצעות סרטון אנימציה או בכל דרך בה מסופר סיפור הרקע מאחורי המשחק, הם ינהלו דיאלוג קצר ומבדר. ה-Widowmaker וה-Tracer לדוגמה, ה-Tracer מעלה שהפעם הן עובדות ביחד וה-Widowmaker לא מסתירה את חוסר ההנאה שלה מהעניין.

ביצועים גרפיים, טכניים, מה שקיים ולוקה בחסר ומה שחסר

את המשחק אני משחק על ה-PS4, יש לציין שהוא נראה מעולה על הקונסולות ורץ על 60 FPS ו-1080P. כך ששחקני הקונסולות לא ירגישו מאחור. אף פעם לא חוויתי נפילת FPS בשום דרך, והכל מלוטש בצורה מושלמת. המשחק מרגיש טוב, נראה טוב ונשמע טוב והוא אחת מחוויות ה-FPS החלקות ביותר שיש היום בגיימינג.

ה-Matchmaking מאוד מהיר ומאוד מתחשב, הוא ידאג לשים קבוצה מאורגנת מול קבוצה מאורגנת ברוב המקרים ולא קבוצה מאורגנת מול חבורה של אקראיים שלא שיחקו ביחד אף פעם. לא קרו לי מצבים שחיכיתי יותר מ-40 שניות למשחק ומי שממש חסר סבלנות ולא רוצה להפסיק לשחק אף פעם, יכול לפתוח בהגדרות את האופציה למשחקוני Skirmish קצרים בזמן ה-Matchmaking בהם לא קורה הרבה חוץ מריצות במפה.

אם כבר עסקנו בהגדרות, מילה על ההגדרות במשחק. רואים ש-Blizzard השקיעו המון מחשבה בהגדרות כדי לדאוג לכך שכל שחקן יוכל להפיק את המיטב בהתאם לאיך שהוא רוצה לשחק. אפשר לשנות את הכוונת בנפרד לכל דמות בהתאם לרצון, לשנות את הרגישות ואת מהירות הסיבוב ביחד לכל הגיבורים או בנפרד ועוד המון אופציות קטנות ומעניינות שעלולות להקל מאוד על המשחק עם כל דמות, השחקנים התחרותיים עשויים לשבת ולנסות להגיע לקונפיגריציות המושלמות לכל דמות ואם מישהו ממש רוצה, יש לו את כל הכלים כדי להגיע למה שהוא רוצה להגיע וליצור לעצמו את חווית המשחק המושלמת.

מערכת אחת שלא עובדת לגמרי כראוי היא מערכת Play of The Game, הרעיון מעולה, בסוף כל משחק יוצג המהלך היפה ביותר לראווה. הבעיה היא שלעתים קרובות מדיי האלגוריתם בוחר ברצף הריגות משמים של Bastion או Torbjorn שמכה במכונת ירייה שלו או עומד מאחורי מחסה בזמן שהיא מחסלת. אין לי ממש טענות בנוגע לעניין הזה כי זה בסך הכל פיצ'ר בונוס שקיים במשחק וגם זה יתוקן בעתיד כך שאני לא ממש מוטרד מהעניין.

אבל מה חסר לי? נתחיל בכולל ונתקדם לקונסולות. בכולל, עדיין אין מערכת לקבוצות מאורגנות במשחק, דבר שחסר מאוד במשחק עם אורייטנציה תחרותית. כשמישהו שאל לגבי העניין בפורום הרשמי של המשחק. במאי המשחק ג'ף קפלן אמר שזו אופצייה שהם מעוניינים בה, מה זה אומר? אני לא יודע, אני רוצה לקוות שזה אומר שזה כן יגיע בעתיד. אבל כרגע זה לא קיים, וזה מבאס. גרסת הקונסולות קצת מוגבלת חברתית, אם כמה חברים משחקים ונגיד ראש הקבוצה יוצא, לא כל הקבוצה יוצאת איתו והם נשארים בקבוצה (מה שקורה בגרסת המחשב), אלא כל אחד צריך לצאת בנפרד ואז להתאחד שוב. גם זה כנראה יטופל בעתיד אבל כרגע זה קצת קוץ באחוריים.

שאלת 60 הדולר

אחד הדיונים הסוערים ביותר סביב המשחק הוא על תג המחיר. המשחק עולה 40 דולר במחשב בגרסתו הפשוטה ו-60 דולר בגרסה שמכילה כמה סקינים (סקינים מגניבים, אבל בשווי 20 דולר? אתן לכם להחליט). עד פה הכל טוב ויפה, מסיבה לא ברורה, לשחקני הקונסולה אין את אופציית הבחירה ונכפה עליהם לשלם 60 דולר אם הם רוצים את הסקינים ואם לא, החלטה תמוהה לדעתי. בכל מקרה, המשחק שווה את הכסף? לדעתי, כן. Overwatch יעניק לשחקן הרגיל שלא אכפת לו מאותן המפות מספר פעמים ביום עשרות שעות בקלות, ולשחקן התחרותי אלפי שעות בקלות אף יותר. לכן לרוב השחקנים אכן אמליץ על המשחק. אבל, Overwatch הוא פרויקט, וכמו כל פרויקט לוקח זמן עד שזה נגמר והדרך ארוכה, מתי זה יגמר? כשהמשחק ייסגר סופית בעוד הרבה הרבה שנים מעכשיו, עד אז זה פרויקט שימשיך לגדול ולצמוח עם עוד גיבורים, עוד מפות, מצב תחרותי, אולי עוד מצבי משחק ומי יודע, אולי גם כובעים ומערכת סחר (מסתכל עלייך, Team Fortress 2). אני שמח להיות חלק מהצמיחה והגדילה שלו ואם גם אתם רוצים להצטרף למסע, מחיר של 60 או 40 דולר זה פייר למדיי.

לסיכום:

Overwatch הוא FPS מושלם וכניסה מוצלחת של בליזארד לעולם הזה, הוא מלוטש, הוא מאוזן, הביצועים יוצאים מן הכלל, אבל כמו כל פרויקט, הוא עוד לא לגמרי גמור. האם זה שווה את הכסף שלכם? אם אתם מחפשים FPS מעולה כדי להעביר את הזמן ואולי אפילו כדי להיכנס לסצינה התחרותית, Overwatch הוא המשחק המושלם בשבילכם, אם אתם מאמינים ש-12 מפות ו-4 מצבי משחק לא שווים 40 או 60 דולר, אולי כדאי שקצת תחכו.

[divider style="solid" top="20" bottom="20"]