כמעט שנתיים אחרי אחד ממשחקי הסולס-לייק היותר מוצלחים ומפתיעים, Neowiz הפתיעה את כולם עם הדיאלסי החדש בלי התראה מוקדמת. בלי יותר מדי הקדמות, עד כה, ממהתרשמות שלי במשחקים כמו Elden Ring, Bloodborne, ו- Sekiro, התוכן הנוסף של הסטודיו היפני פרום סופטוור (FromSoftware) נוטה להביא דברים חדשים ולפעמים אפילו טובים יותר. האם גם אצל Lies of P זהו המקרה?
לפני הכול: הסיפור של ה-Legendary Stalker
Overture מתרחש לפני עלילת המשחק הראשית (ביקורת שלי למשחק הבסיס תמצאו כאן), ומתמקד בדמות חדשה וחשובה, Legendary Stalker– שבטח שמעתם עליו דרך העלילה הראשית. הDLC לוקח מקום חשוב בלספר את הסיפור המרגש והמאוד מעניין שלו.
משימות צדדיות, ומקומות מעניינים חדשים. הסיפור סה״כ מעניין, מצאתי אותו מעניין יותר מהסיפור הראשי, עם דמויות טובות ואחד הפיינל בוסים המגניבים ביותר בגיימינג.
טוב יותר: הקומבט של Overture
ל-Base Game כבר היה את אחת המערכות נשקים הכי מגניבות שראיתי במשחק סולס, או במשחק בכללי ועכשיו עם Overture, זה רק הולך ומשתפר. הוא מצליח לספק לנו נשקים חדשים ומגוונים, יכולות מגניבות וממש טובות ליד המכנית של P, סקיל טרי בדרך שלא מחדשת אבל במפתיע מספיקה להרחבה, ועוד כמה דברים חדשים.
ההרחבה לוקחת את כל מה שהיה טוב במשחק ומשפרת את זה בכמה רמות, ולא רק מבחינת הקומבט.
הרחבה של העולם, לא רק של המפה: עיצוב השלבים והאטמוספירה ב־Lies of P היו מעולים, אבל היו גם רגעים שהכול הרגיש קצת יותר מדי לינארי וצפוף. Overture מבחינתי פותר את זה לגמרי. יש הרבה יותר חופש תנועה, נתיבים מתפצלים, אזורים סודיים, והעיצוב הכללי פשוט מעניין יותר.
האווירה המושלגת לא רק נראית נהדר, אלא גם מרעננת לעומת האזורים האפלים שראינו במשחק המקורי – ובדרך מוזרה, גם מוסיפה עומק רגשי לסיפור.
זה נוגע גם לאויבים – הפעם יש יותר גיוון, עם עיצובים מטרידים של בעלי חיים שנראים כאילו יצאו מגן חיות מעוות, כרישים מעצבנים, ובוסים שיגרמו לכם לתלוש שערות – במובן הכי טוב של המילה. Neowiz ממש שיחקו אותה פה.
הקושי עלה שלב – והבוסים בהתאם
Overture עושה קפיצת מדרגה משמעותית מבחינת רמת הקושי, האויבים מכים חזק יותר, הסביבה לא סולחת במיוחד והמיני בוסים…. עדיף שלא נדבר על זה. ובניו גיים פלוס זה אפילו מכה יותר. וגם הבוסים יצאו פה לא פרייארים בכלל. אף על פי שהכמות הרבה יותר מצומצמת, הצליחו להביא פה בוסים מרעננים וחדשים, והרבה – אבל הרבה יותר קשים.
ואם אתם הולכים על ראן בלי זימונים (Summons)- אז בהצלחה רבה לכם. אבל עכשיו ברצינות, מה חשבתי עליהם? יש כאלה שממש אהבתי, ויש כאלה שהרגישו לי כמו טרולים ענקים שדחפו להם כמות חיים כמו ארבעה בוסים ביחד. אבל מדובר בבוס אחד או שתיים, לא יותר מזה – סה״כ נהניתי מהם ובמיוחד מהפיינל בוס שהוא באמת מרגיש כמו פיינל בוס.
הפסקול והעיצוב – מחזקים את החיבור למשחק
אתחיל מהפסקול: מעולה, מעולה, ועוד פעם – מעולה. הפעם הרגשתי הרבה יותר חיבור למוזיקה, במיוחד בקרבות הבוסים – היא לא רק מעצימה את הדרמה, אלא ממש מצליחה להכניס אותך לאזור. הצלילים מדויקים, התזמורת בועטת בדיוק ברגעים הנכונים, וזה מרגיש כמו משהו שיכול בקלות להשתלב במשחק של FromSoftware.
וכן, אני יודע שאני מזכיר את הבוס האחרון שוב – אבל זה כי הפסקול שם פשוט יוצא מגדר הרגיל. כל תו מרגיש כמו חלק מסצנת סיום קולנועית. הוא לא רק בוס, הוא מופע סיום (תרתי משמע).
הגרפיקה
כמו במשחק הרגיל, גם פה הרמה נשארת אותה רמה. אני כבר דיברתי על זה שהשלבים נשארו שונים, אבל הcutscenes זה משהו באמת מיוחד. הזוויות צילום, הארט סטייל, המודלים, הטקסטורות – הכל פה פשוט טוב. כל מקום נראה שונה מהאחר, פעם אחת מצאתי את עצמי בגן חיות מעוות פעם אחת בלונה פארק עם הרבה מיני-גיימס כיפים ומתגמלים, מעבדה ענקית אחוזה מפוארת וגדולה, ועוד. בקיצור, Neowiz, לא רק שמרו על הגרפיקה המעולה שלהם, אלא גם הרחיבו את הסטייל העיצובי שלהם.
למרות הכל – יש מה לשפר:
כמו לכל דבר מעולה, יש גם דברים קטנים שאפשר לתקן ולשפר, והנה כמה מהם:
החסרון הכי גדול שלי עם ההרחבה זה שהיא פשוט קצרה מדי היא לוקחת 12-15 שעות שזה נשמע כמו כמות מכובדת, אבל אם אתם חרשנים כמוני – אז ביומיים אפשר לסיים אותה. הייתי שמח אם היו מוסיפים עוד קצת נשקים, עוד טיפה משימות צדדיות, או אפילו יותר בוסים, אבל מלבד זה לא מצאתי עוד חיסרון באמת.
סיכום
Lies of P: Overture היא הרחבה מעולה שלא מביישת את הרמה הגבוהה של פרום סופטוור, מביאה איתה נשקים חדשים, מקומות חדשים לחקור, משימות צדדיות חדשות ומעניינות יותר, בוסים מגניבים, וסיפור ממש טוב.
ציון סופי: 8.5
