סדרת פוקימון עברה טלטלות רבות בשנים האחרונות. מאז ההשקה המהפכנית של Pokémon Legends: Arceus, המעריצים חיכו לראות האם מדובר בניסוי חד-פעמי או בשינוי כיוון אמיתי של Game Freak. כעת, עם צאתו של Pokémon Legends ZA, התשובה מבלבלת: הסדרה בהחלט צועדת קדימה, ובצעדים גדולים. אבל האם הצעדים האלו מספיקים כדי להגיע ליעד שהמעריצים חולמים עליו? יצאתי לרחובות העיר לומיוס (Lumiose City) וחזרתי עם רשמים מעורבים, הביקורת שלי לגירסת הנינטנדו סוויץ.
עלילת המשחק בקצרה
לתשומם ליבכם: אם אתם באים ממש להנות מהעלילה כדאי לדעת מה קרה במשחקי Pokemon x/y
העלילה של Pokémon Legends: Z-A שונה מהנוסחה הרגילה של "לנצח את הליגה". היא מתרחשת כולה בתוך גבולות העיר לומיוס (Lumiose City) שבמחוז קאלוס, ומתמקדת בנקודת זמן קריטית בהיסטוריה שלה.
המשחק עוסק בפרויקט הנדסי שאפתני שמטרתו להפוך את לומיוס מעיר צפופה ומיושנת למטרופולין מודרני. השחקן לוקח חלק פעיל בבנייה מחדש של הרבעים בעיר, כשהמטרה היא לא רק לבנות בניינים, אלא לעצב מרחב מחיה חדש. בתוך תהליך הבנייה, נחשפים סודות הקשורים לפוקימון האגדי זיגארד (Zygarde), שומר האיזון של המערכת האקולוגית. העלילה חוקרת את הקשר שלו לעיר ואת המקור של ה-Mega Evolution (התפתחות המגה), שחוזרת למרכז הבמה ומהווה חלק בלתי נפרד מהסיפור ומהכוח שמניע את האירועים בעיר.
קפיצת מדרגה טכנית וחזותית
הדבר הראשון שבולט ב-ZA הוא השיפור המשמעותי לעומת קודמו. אם Arceus הרגיש לעיתים כמו גרסת בטא עם שטחים פתוחים וריקים מדי, ZA מרגיש כמו מוצר מלוטש הרבה יותר.
- העולם חי יותר: המעבר להתמקדות בעיר אחת גדולה ומתפתחת אפשר למפתחים להשקיע הרבה יותר בפרטים הקטנים. העיר לומיוס מרגישה תוססת, מלאה באופי ובאינטראקציות שלא ראינו בעבר.
- שיפורי איכות חיים: הממשק נוח יותר, המעבר בין קרבות לחקירה חלק מאי פעם, והתחושה הכללית היא ש-Game Freak סוף סוף הקשיבו לביקורת על הביצועים הטכניים.
מכניקת הקרב החדשה
מכניקת הקרב ב-Pokémon Legends: Z-A לוקחת את מה שנלמד ב-Arceus ומלטשת אותו לכדי מערכת הרבה יותר דינמית, טקטית ומורכבת. השילוב בין חופש התנועה של השחקן לבין החזרה של ה"מגה-התפתחות" יוצר חוויה שמרגישה כמו שדרוג אמיתי ולא רק "עוד מאותו הדבר".
כמו ב-Arceus, אין מסכי טעינה לקרבות. ברגע שאתה זורק פוקימון לעבר אויב ברחובות לומיוס, הקרב מתחיל בדיוק שם. בגלל שהמשחק מתרחש בעיר, הסביבה הופכת לחלק מהקרב. אפשר להשתמש במבנים, קירות או ריהוט רחוב כ"מחסה" עבור המאמן בזמן שהוא נותן פקודות, כדי להימנע מפגיעה ישירה של פוקימונים פראיים.
חזרתה של המגה-התפתחות (Mega Evolution) כאלמנט טקטי
. המגה-אבולוציה היא לא רק "בוסט" של כוח, אלא משאב שצריך לנהל המעבר למגה יכול לשנות את סוג הפוקימון (Typing) והיכולת שלו באמצע התור, מה שמאפשר לבצע מהלכים של "Counter-Play" (תגובת נגד) להתקפות של היריב.
מערכת ה-Action Order (סדר הפעולות) המשופרת
המערכת שראינו ב-Arceus (Agile ו-Strong Styles) חוזרת בגרסה מהודקת יותר,יש דינמיקה בתורות וביכולת לתקוף בצד המסך מופיעה רשימת התורות. התקפות מסוימות יכולות "לדחוף" את היריב במורד הרשימה או לאפשר לפוקימון שלך לבצע שני מהלכים ברצף, הפעלת מגה-סטון משנה מיד את מיקום הפוקימון בסדר התורות, מה שמוסיף רובד של תכנון קדימה – האם כדאי לי להשתנות עכשיו או לחכות לרגע שבו אוכל להכות פעמיים?
תפקיד המאמן בקרב
המאמן הוא לא רק צופה מהצד. ב-ZA, המעורבות שלו גבוהה יותר, בזמן שהפוקימון שלך נלחם, אתה חייב להמשיך לזוז. פוקימונים מסוימים ישתמשו במתקפות "שטח" (AoE) שיכולות לפגוע במאמן עצמו, מה שיוביל לסיום הקרב.
הפיל שבמרכז לומיוס: האכזבה הגרפית
עם כל הכבוד לשיפורים במכניקה, אי אפשר להתעלם מהפיל שבחדר: הגרפיקה. כאן נמצאת האכזבה הגדולה ביותר של המשחק. למרות שמדובר במותג המדיה המרוויח ביותר בעולם, Z-A לא נראה כמו משחק דגל במותג הכי גדול בעולם , אלא יותר כמו שאריות מהעבר.
הסביבות העירוניות של לומיוס סובלות מטקסטורות מטושטשות, אובייקטים שמופיעים פתאום משום מקום (Pop-in), ותחושה כללית של חוסר השקעה בפרטים הוויזואליים. כשמסתכלים על משחקים אחרים על הסוויץ', קשה שלא להרגיש ש-Game Freak פשוט לא מתאמצת מספיק. זה נראה כאילו המשחק פותח לפני שני דורות, וזה פשוט לא הולם משחק שאמור להוביל את המותג.
הניגוד הזה צורם במיוחד: מצד אחד, משחקיות מהודקת וחדשנית; מצד שני, עטיפה גרפית שנראית מיושנת, דלה וחסרת השראה. האם זה בגלל מגבלות החומרה של הסוויץ'? אולי, אבל אחרי כל כך הרבה שנים, התירוץ הזה כבר לא מחזיק מים.
לסיכום וההערה קטנה
אני יודע שרבים מכם ייתהו על הציון כי בערוץ שלי נתתי ציון טיפה יותר גבוהה, והאמת שפשוט ירד לי מהמשחק ומהמותג ואני ממש תולה תקוות במשחק שיבוא בשנה הקרובה, מי שרוצה יכול לראות את הביקורת המלאה פה:
Pokémon Legends: Z-A הוא משחק מצוין שכלוא בתוך מנוע גרפי מביך. הוא מהנה מאוד למשחק, המכניקות של המגה-אבולוציות ושיקום העיר הן הברקה, אבל בכל רגע נתון העיניים שלכם יזכירו לכם שהייתם צריכים לקבל הרבה יותר.
הטוב: המשחקיות, הקצב, והחזרה של המגות. הרע: גרפיקה של דור קודם וחוסר ליטוש ויזואלי משווע.
ציון סופי: 7/10
