ביקורת משחק: Takedown: Red Sabre והטקטיקה שלא עובדת

המפתחים הבטיחו לנו חזרה לימי הזוהר של ריינבוסיקס או SWAT העליזים והמאתגרים. בסופו של דבר קיבלנו חתיכת משחק שבור וצולע, מיותר ומשעמם,  עם גרפיקה של לפני יותר מעשור. עוד כישלון שחתום עליו אתר המימון קיקסטארטר

באמת שחיכיתי למשחק הזה, אחרי כל ההבטחות של המפתחים כי אנחנו הולכים לקבל בחזרה משהו ממשחקי היריות הטקטיים של סוף שנות ה-90, תחילת האלפיים.  אפילו כבר דמיינתי בראש איך אני מחזיר לאור הזרקורים את הז'אנר הנכחד הזה שנקרא Tactical Shooter, כך שבעוד 50 שנה, יהיה לפחות גיימר אחד בודד שייזכר ויגיד: "הסיימון הזה, אני מודה לו על שגילה לי את הז'אנר המיוחד הזה" אבל, לצערי, זה לא הולך לקרות.

עלילה ומשחקיות

מההפעלה הראשונה של המשחק, דרך הפסקול ומהמשימה הראשונה, התמונה די ברורה: מדובר פה בחיקוי של אחד ממשחקי היריות הטקטיים הטובים בכל הזמנים- Rainbow Six 3: Raven Shield, עם נסיון לעשות שימוש בשם המשחק Rainbow Six: Take-Down אלא שמדובר בחיקוי עלוב, חסר השראה ומפוצץ בגליצ'ים. למרות שסדרת ריינבוסיקס עברה שינוי רדיקלי מאז ימי טייק-דאון ו Rogue Spear ועד לתת-הסדרה ווגס (Rainbow Six: Vegas), צריך שיגיע משחק כזה שיגרום לכולנו להבין שריינבויסיקס, גם אחרי השינויים והתתמסחרות, היא סדרה פשוט מעולה.

העלילה משתרעת על פני משימות שעליכם לבצע, והיא בפירוש הדבר הכי לא מענין שתיתקלו בו בזמן הקרוב, אוסף של משימות שלא כל-כך מתחברות לסיפור וברובן : תבחרו נקודה להתחיל את המשימה, נטרלו פצצות, תפרצו לאחד המחשבים, שחררו בן ערובה וכו.

Takedown: Red Sabre הוא משחק כל כך מתסכל שאחרי משימה או שתיים, תבינו שהעתיד של משחקי היריות הטקטיים נמצא במקום אחר, אם בכלל. המשימות ג'נריות ולא מאתגרות אלא בעיקר, שוב, מתסכלות. התסכול הכפול נובע מהסיבה שאין כאן אתגר אמיתי, אלא הנחתת AI (אינטילגנציה מלאכותית) גרוע על השחקן, כך שאויב יכול לעבור לידך ולא יעשה לך כלום, או לחלופין רק תציץ מעבר לפינה ותחטוף כדור לראש. ולזה כמובן תוסיפו כל מיני תופעות מוזרות והתנהגויות לא ברורות של הצוות שלכם, שדי מיותר ברוב המשימות וגם של האויבים. הנה למשל תנועת אויב אופיינית שצילמתי:

 גרפיקה

ושוב נחזור לריינבוסיקס 3, ששוחרר לפני עשור בדיוק ולמרות ש Takedown: Red Sabre נראה קצת יותר טוב מ RS3, זו תעודת עניות למשחק ולמפתחים, כי בענף דינמי כמו משחקי-מחשב (דגש על מחשב PC), אין שום סיבה להציג גרפיקה כל-כך מיושנת. אולי מדובר באחד המשחקים המכוערים גרפית שראינו בשנים האחרונות, שמבוססים על מנוע נהדר Unreal Engine 3.

לשחקני ה PC אין אפשרויות גרפיקה מורחבות, כלומר תוכלו להשתמש בגרפיקת High או Low ולבחור רזולוציה. זה הכל וזה מה שיש.

פסקול וסאונד

חביב למדי הפסקול וכמו שזה נראה, ישבו כמה מלחינים והקשיבו שעות ארוכות לפסקולים של ביל בראון (CSI: NY, הסרט "עלי" וכמובן כותרים רבים בסדרה), ולקחו רעיונות. זה נשמע סבבה ומתאים למשחק, אבל מי שהיה אחראי על הסאונד והדיבוב של המשחק, עשה עבודה לא כל-כך טובה. דמיינו שאתם במהלך משימה חרישית, ופתאום הצוות שאיתכם מתחיל לשאוג "FIRE!!!FIRE!!!" בלי קשר לכלום, לא תלכו לבדוק מה קורה? (שום דבר).

סאונד הנשקים, לא משהו מיוחד, ג'נרי לחלוטין.

מולטיפלייר – עיר רפאים

או שאף אחד לא קנה את המשחק הזה, או שאלה שקנו פשוט התייאשו ממנו ביום הראשון, אבל לא כל-כך הצלחתי לשחק במצב האונליין של המשחק. בחלק מהמקרים קיבלתי פשוט הודעת שגיאה מוזרה ובחלק האחר, שמסתכם באולי פעמיים, הצלחתי לתפוס איזה גיימר מזדמן שכנראה לחץ בטעות על התחברות לאחד השרתים הריקים שבלובי, כי רוב הזמן לא תמצאו שם נפש חיה.

המפתחים הכריזו בעבר כי לוקח להם 3 שבועות לפתח נשק אחד למשחק. אני מכריז שלקח לי 3 דקות להבין שמדובר במשחק איום ונורא.

[divider]

[divider]