אחרי קצת יותר מ-20 שעות עםGrand Theft Auto VI, החלטתי אחרי שינה טובה שאין לי בעיה לכתוב בדיוק מה שהרגשתי ושאני מרגיש כשאני משחק במשחק החדש שכל העולם חיכה לו (וסביר להניח גם רכש אותו). אני רוצה להגיד משהו שלא בטוח שיהיה פופולרי במיוחד: המשחק הזה פשוט לא עומד בציפיות המטורפות שנבנו סביבו.
לפני שמישהו קופץ, או מחפש כבר עכשיו את החלק של התגובות בכתבה, קחו רגע אוויר ותנו לי להעלות כאן את הדיעה שלי על המשחק, שהיא ביקורת של גיימר ששיחק בסדרה המעולה הזאת מאז ימי סיג׳יי בסאן אנדראס. ראשית, לא מדובר במשחק גרוע. ממש לא. בכל זאת יש לנו כאן את הגרסה הכי נוצצת של GTA, אבל בין משחק טוב וכיפי לבין יצירת מופת שמצדיקה את ההיסטריה העולמית שסבבה סביבו יש הבדל עצום. ובמקרה של GTA VI, נדמה לי שהרבה אנשים כבר החליטו שמדובר ביצירת מופת עוד לפני שבכלל התחילו לשחק. (״מה אתה מדבר?, המשחק קיבל ממוצע של 99 מ-150 ביקורות!״).
יש לנו כאן מקרה קלאסי של פרה קדושה בשם רוקסטאר, המפתחת האגדית שמלבד סדרת GTA, הביאה לנו סדרת מערבונים מבריקה שנחזור אליה בהמשך. כמו רובכם, גם אני חיכיתי למשחק הזה שנים, משחק שהתקציב שלו אסטרונומי ושמדובר באחת ההפקות הגדולות ביותר שידעה תעשיית הגיימינג. אבל עם כל הכבוד להיסטוריה של החברה וליכולות הטכנולוגיות שלה, בסופו של דבר אני כאן כדי לשחק במשחק ולהפיק את מירב ההנאה, ולא כדי להשתתף בתחרות מי יצליח לכתוב את הביקורת המתלהבת ביותר או יצליח להביא יותר שיתופים ולייקים באמצעות…ליקוקים.
כמבן שיש דברים שאי אפשר להתווכח איתם, למשל, זה ש- GTA VI הוא משחק טוב, אפילו טוב מאוד וצריך להיות מדהים, אם אני גיימר שפוגש סדרה חדשה בפעם הראשונה. אבל הוא רחוק מאוד מלהיות יצירת המופת ההיסטורית שמנסים למכור לנו. למעשה, ככל שאני משחק יותר, כך אני מתחיל להרגיש שהפער בין ההייפ לבין החוויה בפועל הולך וגדל. ולרוע מזלו, יש עליו את חובת ההוכחה ממשחקים קודמים פשוט מושלמים.
העולם מדהים, חי ונושם
תראו, יש משהו שאי אפשר לקחת מהמשחק הזה וזה שהעולם של לאונידה מרשים מאוד. Vice City והאזורים שסביבה ובאופן כללי העולם הפתוח של לאונידה (המקבילה הבדיונית לפלורידה ולמיאמי/וייס סיטי) מלאים בפרטים, דמויות, חנויות, פעילויות ואירועים אקראיים ולמי ששואל ורוצה לדעת, יש גם עירום וסקס כצפוי. רוקסטאר בהחלט יודעת לייצר עולם שמרגיש מאוכלס וחי.

אפשר להסתובב ברחובות, להיכנס למקומות שונים, להיתקל באירועים בלתי צפויים ולצפות באינטראקציות בין דמויות שאינן קשורות בהכרח למשימה שבה אתה נמצא ולהישאב לסיטואציות כאילו נלקחו מאיזה רחוב תל אביבי עמוס באנשים.
אבל ככל שאני ממשיך לשחק ולהתנייד ממקום למקום במפה, אני מתחיל לשאול את עצמי שאלה פשוטה: האם עולם עשיר בפרטים הוא בהכרח משחק מהנה יותר?
יש רגעים שבהם נדמה לי שהמשחק כל כך עסוק בלדמות את החיים האמיתיים, שהוא שוכח שאנחנו לא מחפשים סימולטור חיים. מה אני אמור לעשות עם כל החיות הזאת? לשבת על ספסל ולהתבונן בסיטואציות שקורות? לבחון התנהגויות של אנשים ברחוב?.

אני לא בהכרח רוצה לבלות חלק ניכר מזמן המשחק בפעולות שגרתיות, בסידורים ובאינטראקציות שמרגישות כאילו נלקחו ממשחק סימולציה. אני רוצה חופש פעולה, משימות מעניינות, מכניקות מספקות וקצב שמחזיק אותי מול המסך ואת הדברים האלה אני ממשיך לחפש במשחק, חלקן מצאתי מהר, לא את כולם.
העובדה שאפשר לבצע פעולות יומיומיות, להתאמן בחדר כושר, לאכול, לבלות עם בן הזוג או אפילו להרכיב רהיט בבית היא נחמדה. אבל האם זה באמת מה שהיה חסר לסדרת GTA? יש מצב שרוקסטאר ניסתה בחשאי להפוך את המחק למשחק פשע בעולם פתוח עם ניחוחות של סימס ( The Sims)? וזה לא בהכרח מחמאה.
RDR2 – או במילים אחרות, העתק-הדבק עם שדרוג גרפי
ככל שאני משחק ומשתובב במפה אני מרגיש שכאן נמצאת אחת הבעיות המרכזיות שלי עם GTA 6. אני לא מצליח להתעלם מהתחושה שרוקסטאר לקחה לא מעט אלמנטים ממערכת המשחק של Red Dead Redemption 2 והעבירה אותם כמעט בשלמותם למשחק החדש. התנועות הקטנות האלה שהדמות עושה באינטראקציה עם אנשים, האפשרויות של איסוף עצמים וחיות מתות למשל ואנחנו מדברים על העתקה מ- RDR2 שהיה משחק מצוין שהציג עולם יוצא דופן, סיפור נהדר ומערכת אינטראקציות שהצליחה להעניק תחושה של חיים אמיתיים. אבל הוא יצא ב-2018.

עברו שמונה שנים. שמונה שנים שבהן ציפיתי שרוקסטאר תיקח את הניסיון שצברה ותפתח את המכניקות שלה לכיוונים חדשים. במקום זאת, חלק מהמערכות מרגישות כמו גרסה עירונית למערבונים של מה שכבר הכרנו.
האינטראקציות עם דמויות, האנימציות, הקצב של פעולות יומיומיות, הגישה לריאליזם וההתעסקות בפרטים הקטנים – כל אלה הזכירו לי מאוד את RDR2. אפילו הגישה של המשחק לפעולות פשוטות מרגישה לעיתים כאילו נלקחה ישירות מהמערבון. בעיה נוספת היא היא שלא כל מה שעובד במערבון איטי ומחושב מתאים למשחק GTA.
ב-RDR2 הייתה הצדקה מסוימת לאיטיות. העולם, התקופה, הדמות והאווירה התחברו לפילוסופיית המשחק הזאת. אבל ב-GTA אני מצפה למשהו קצת יותר דינמי, זורם ומהנה. במקום להרגיש שרוקסטאר פיתחה את הנוסחה ושידרגה אותה, אני מקבל לא פעם תחושה שהיא פשוט העבירה אותה לסביבה אחרת.
אפשר לקרוא לזה המשכיות. אפשר לקרוא לזה אבולוציה. אני קורא לזה שימוש קצת מוגזם בפתרונות שכבר ראינו ובמילים אחרות – עצלנות.
מערכת הקרבות – לא בדיוק מהפכת הגיימינג
אחד התחומים שבהם ציפיתי לראות קפיצת מדרגה אמיתית הוא מערכת הקרבות והירי. אחרי כל כך הרבה שנים, הייתי מצפה לקבל מערכת ירי הרבה יותר מלוטשת, מדויקת, זורמת ומספקת.
בפועל, התחושה שלי מעורבת.
יש שיפורים, יש אפשרויות חדשות, ויש ניסיון להפוך את הקרבות ליותר טקטיים. אבל לא כל שינוי הוא בהכרח שיפור במיוחד שמכניקת הקרבות רחוב נותרה מיושנת וחסרת ריגוש. כאשר למערכת הירי, המעבר למערכת שמחייבת יותר דיוק והתחשבות במיקום ובמחסה לא תמיד מרגיש טבעי. בחלק מהעימותים השליטה מרגישה כבדה, והקצב אינו תמיד מספק.
גם כאן אני מרגיש שרוקסטאר עסוקה יותר ביצירת תחושה של ריאליזם מאשר ביצירת מערכת קרבות שבאמת כיף להשתמש בה. אני לא מבקש להפוך את GTA למשחק יריות תחרותי, אבל כן מצפה שמערכת מרכזית כל כך תהיה מהנה ומדויקת יותר.
כשמשווים את זה למשחקי פעולה אחרים מהשנים האחרונות, קשה שלא להרגיש שחלק מהתחום הזה נשאר מאחור.
המשימות – הפקה הוליוודית, על חשבון התוכן
עוד נקודה שמתחילה להפריע לי היא מבנה המשימות.
יש משימות מוצלחות, יש רגעים קולנועיים ויש סיטואציות שמצליחות לייצר מתח. אבל לא מעט פעמים אני מרגיש שאני משתתף בסרט אינטראקטיבי שבו התפקיד שלי הוא לבצע בדיוק את מה שהמשחק או במקרה שלנו ״ההפקה״ החליטו עבורי.

המשימות שבהן ג’ייסון ולוסיה מסתבכים בעולם הפשע, החל מעסקאות סמים שמשתבשות ועד מעשי שוד והסתבכויות עם גורמים מפוקפקים, מספקות רגעים מלווים באקשן ודי מעניינים. אבל המבנה הבסיסי של חלק מהן מרגיש מוכר מאוד ואפילו נדוש.
בנוסף, לא פעם הדמויות הראשיות מרגישות כמו כוח עזר עבור דמויות אחרות. במקום להיות אלה שמניעות את האירועים, הן הופכות לנהגים, מאבטחים או מי שצריכים לפתור סכסוכים של אנשים אחרים. אחרי כל השנים שבהן חיכינו למשחק הזה, הייתי רוצה לראות קצת יותר מקוריות בתכנון המשימות וקצת יותר תחכום והומור משובח לפחות בחלק מהן.
לא מספיק להציג סצנה מרשימה עם פיצוצים, מרדפים וירי. אני רוצה שהמשימה עצמה תהיה מעניינת ובלתי נשכחת מבחינת המשחקיות.
הקצב – איטי ומחושב
אני יודע שיש שחקנים שאוהבים את הגישה הזאת, אבל מבחינתי רוקסטאר קצת הגזימה עם האיטיות. לא כל פעולה צריכה להרגיש כמו טקס. לא כל אינטראקציה חייבת להיות מלווה באנימציה ארוכה, ולא כל נסיעה צריכה להפוך למסע שלם.
יש הבדל בין יצירת אווירה לבין בזבוז זמן של השחקן.
במקרים מסוימים אני מוצא את עצמי מחכה שהמשחק יתקדם, במקום להיות מעורב במה שקורה.
וזה מדאיג במיוחד במשחק עולם פתוח, שבו המטרה היא לגרום לשחקן לרצות להישאר בעולם במשך שעות. אם יש משהו שאני לא רוצה במשחקים כאלה זה התחושה שאני עובד אצל המשחק ומבצע משימות – אני רוצה להרגיש שאני משחק בו.
ג’ייסון ולוסיה – זוג מנצח
כדי להיות הוגן, צריך לדבר גם על הדמויות הראשיות הפנטסטיות.
הבחירה בשני גיבורים היא רעיון מוצלח, והדינמיקה ביניהם מספיק מעניינת אבל לא מספיק מרגשת. יש ביניהם אינטראקציות שמוסיפות עומק לסיפור, והניסיון להציג זוג שחי ופועל יחד בעולם הפשע מעניק למשחק זהות קצת שונה מהמשחקים הקודמים בסדרה.
לוסיה מצליחה להיות דמות מעניינת ובעלת נוכחות, בעוד ג’ייסון משמש במידה רבה כמשקל הנגדי שלה. גם הרגעים הקטנים ביניהם, השיחות והאינטראקציות היומיומיות, מוסיפים לאמינות של מערכת היחסים.

אבל שוב, אני לא בטוח שכל הרעיונות האלה צריכים לקבל את אותו משקל בתוך המשחק. יש רגעים שבהם ההתעסקות במערכת היחסים ובפעולות השגרתיות שלהם מרגישה כאילו היא מקבלת עדיפות על פני דברים שהייתי מעדיף לראות משופרים במשחקיות עצמה.
יש באגים? ברור
מבחינה גרפית, מדובר בהישג גדול של רוקסטאר שהצליחה ליצור עולם מדהים ויזואלית חי ותוסס כמעט בכל מקום בו תסתובבו. חוף הים מרגיש כמו חוף ים טיפוסי בעיר ראשית וגם הרחובות בעיר מרגישים חיים והרבה יותר עשירים מהמשחק הקודם שהרגיש לעיתים דל באנשים ודמויות. אבל גם מבחינה טכנית, GTA VI אינו פטור מביקורת. כבר בשעות הראשונות לאחר ההשקה החלו להופיע ברשת סרטונים של תקלות די מביכות: דמויות שנופלות דרך הקרקע, התנגשויות מוזרות בין מודלים של דמויות לרהיטים, כלי שיט שנתקע במבנים ומכוניות שמתעופפות באוויר בעקבות תאונות. אני לא חוויתי באגים כאלו עד כה אבל אני יכול לציין שההגבלה של 30fps מציקה בלא מעט אזורים.

פורסמו גם דיווחים על בעיות טקסטורות, תקלות סאונד ואפילו משימות שנתקעו במצבים מסוימים. האם כל אלה הופכים את המשחק לבלתי שחיק? לא. האם צריך להיכנס לפאניקה מכל סרטון של באג? גם לא. אבל בואו נדמיין לרגע שאולפן קטן יותר היה משחרר משחק עם תקלות מהסוג הזה. האם התגובה הייתה כל כך סלחנית? אני בספק.
וזו בדיוק הבעיה עם מעמד המותג של רוקסטאר. נדמה שיש ציפייה שהכול יתקבל בהבנה, גם כאשר מדובר בבעיות שהיו גורמות לביקורת הרבה יותר חריפה כלפי מפתחת אחרת.
סטנדרטים כפולים והערצה עיוורת
אני חושב שהגיע הזמן לדבר על הפיל הגדול ביותר בחדר: ההייפ.
רוקסטאר הפכה למותג שכמעט בלתי אפשרי לבקר בלי להיתקל בתגובות של מעריצים שמוכנים להגן על כל החלטה של החברה. המשחק מקבל ציונים כמעט מושלמים, וכל פרט קטן הופך להישג היסטורי. תעשייה שלמה יצרה כאן סיפור מודרני של עגל הזהב, ובדיוק כמו שעם ישראל בנה פסל מזהב מיד לאחר קבלת התורה וסגד לו, אותה תעשייה יצרה את ההייפ החסר תקדים הזה וסגדה לו. בעברית קוראים לזה- עיוורון.
ועכשיו אחרי ההשקה כשאתה מפעיל את המשחק ונכנס לעולם החדש של רוקסטאר, האם באמת כל מה שהמשחק עושה הוא חדשני? האם כל מכניקה בו מוצלחת? האם מערכת הקרבות מושלמת? האם הקצב מתאים לכולם? האם אין שום מקום לביקורת על שימוש חוזר במכניקות מ-RDR2?
אני לא חושב כך.
תארו לעצמכם ש-Bethesda הייתה משחררת משחק עם אותה תחושת מיחזור, עם אותן בעיות בקצב ובשליטה ועם אותן מכניקות מוכרות. אני משוכנע שהביקורת הייתה הרבה פחות סלחנית.
אולפנים אחרים נבחנים בזכוכית מגדלת. כל באג, כל אנימציה וכל החלטת עיצוב הופכים לנושא לדיון. אבל כשמדובר ברוקסטאר, פתאום הכול הופך לחלק מהחזון האמנותי.
זה כבר לא דיון ענייני על משחקיות. זו הערצה למותג.
אני לא נגד רוקסטאר. להפך, אני מעריך מאוד את העבודה שלה. אבל דווקא בגלל זה אני מצפה ממנה ליותר.
אני לא רוצה לקבל שוב ושוב את אותה נוסחה עם שיפורים גרפיים ולשמוע שאני צריך להתפעל מכך.
השורה התחתונה
אחרי כ-20 שעות משחק, אני נשאר עם תחושה ברורה: GTA VI הוא משחק טוב, אבל הוא לא המשחק המהפכני שכולם מנסים להציג וזה לא הגיוני שמשחק שכל כך חיכיתי לו גורם לי לכבות אותו אחרי כמה שעות כי לא הרגיש לי להמשיך.
העולם שלו מרשים, ההפקה עצומה, הדמויות מעניינות ויש לא מעט רגעים מהנים. אבל מתחת לכל זה נמצאות מכניקות מוכרות, שימוש חוזר ברעיונות מ-Red Dead Redemption 2, קצב איטי מדי בחלקים מסוימים, מערכת קרבות שלא מצליחה להרשים אותי מספיק ומשימות שלא תמיד מספקות את החדשנות שציפיתי לה.
האם נהניתי? כן.
האם אני מתחרט ששיחקתי? לא.
האם הייתי מעניק לו 10 מתוך 10? אפילו לא קרוב.
אני חושב שאנחנו צריכים להפסיק לבלבל בין גודל ההפקה לבין איכות המשחק. תקציב של מיליארד דולר לא מבטיח משחק מושלם, וגם מותג כמו Rockstar לא צריך לקבל חסינות מביקורת.
אז הציון שלי למשחק הוא 8 מתוך 10 והוא ציון מכובד מאוד. הציון הזה משקף משחק טוב, מושקע ומהנה, אבל גם כזה שיש לו גם בעיות ושלא בהכרח מצדיק את מעמדו כיצירת מופת. אם היה מדובר במשחק ראשון של מפתחת צעירה, הוא היה מקבל ממני יותר, אבל כגודל הציפיות…




מסכים שההייפ היה מוגזם אבל משחק מעולה ואני נהנה להסתובב ולעשות שטויות
מי שכתב את הביקורת…. כנראה המכשיר שלו מקולקל…. אין הסבר אחר
גרפיקה מטורפת. סיפור מטורף. משחקיות מהפנטת
גרפיקה חייתית כן אבל לא יודע אם הסיפור מטורף מה שכן משחקיות כיף לאללה 🥰
פשששש 8 לג׳יטיאיי החדש? חחחח
לא שיחקתי כי מחכה למחשב אבל סחטיין
ראיתי כמה וכמה סרטונים ביוטיוב ולא נפלתי גם