אחרי חמש שנים, הסיקוול המצופה של Ghost of Tsushima סוף סוף כאן — והוא לגמרי היה שווה את ההמתנה.
מסע נקמה ביפן העתיקה
המשחק הראשון הצליח להביא לנו את יפן במלוא יופייה, עם סגנון אמנותי ייחודי ומרהיב, וגיימפליי מהנה שכולו צועק “יפן”, בקטע טוב. הסיפור של Ghost of Yōtei, או בקיצור יוטאי מתרחש כשלוש מאות שנה לאחר אירועי Ghost of Tsushima, ומתמקד — בלי להיכנס לספוילרים — בסיפורה של אטסו. היא מציבה לעצמה מטרה אחת ברורה: לצוד את קבוצת שכירי החרב ה-Yōtei Six אותה מוביל לורד סאיטו, האחראית לרצח משפחתה, בעוד היא מאמצת לעצמה את זהותה של ה-Onryo — רוח נקמנית מתוך המושג היפני.
אם זה נשמע לכם מוכר, אתם לא טועים: מדובר בסיפור נקמה קלאסי, כזה שראינו לא פעם במדיות שונות, ובמהלכה של העלילה נפגוש דמויות ואירועים שיאתגרו את המצפון והמורל של אטסו.
למרות שהעלילה ביוטאי בהחלט מעניינת, והצליחה לגרום לי להתחבר לדמויות השונות, אני חייב להודות שהמשחק הקודם היה חזק יותר מהבחינה הזאת. הקונפליקט המרכזי שם והדמויות שליוו אותו השאירו עליי רושם עמוק יותר לעומת מה שראיתי כאן. עם זאת, חשוב להבהיר — העלילה של יוטאי רחוקה מלהיות גרועה. נהניתי ממנה לאורך כל הדרך, ולמרות שהיא לא רגשה אותי באותה צורה, היא עדיין השאירה אותי מעורב ומסוקרן.
עולם פתוח מרהיב שמתגמל סקרנות
איפה שהמשחק באמת זורח ומתעלה על קודמו, זה בעולם הפתוח שגורם לך להרגיש כל הזמן שאתה חייב לחקור ולגלות אותו, כי הנופים והאווירה במשחק עוצרי נשימה.
נראה שסאקר פאנץ’ הקשיבו היטב לפידבקים מהמעריצים, ושיפרו בדיוק את האזורים שבהם המשחק הראשון הרגיש מוגבל יותר. הפעם, יוטאי מאפשרת לשחקנים לחוות את הסיפור ולחקור את העולם כמעט באיזה סדר שירצו, ובכך מעודדת חקירה טבעית וזרימה חופשית יותר. העולם עצמו מרהיב ויזואלית, אבל לא פחות חשוב — הוא מרגיש חי. מחוז איזו שוקק בדמויות, סיפורים ופעילויות, ומזמין אתכם פשוט ללכת לאיבוד בתוכו.
כמה מהפעילויות המוכרות חוזרות כמו השועלים והציפורים הזהובות שמובילות אתכם לשדרוגים — לצד תוספות מרעננות. למשל, כעת ניתן לשכור את חרבכם ולצאת לצוד אחר אנשים מבוקשים תמורת כסף ופרסים, או להשתתף בקווסטים צדדיים ומושקעים שמלמדים מכניקות חדשות ונותנות גישה לנשקים חדשים, ועוד תוכן צדדי ומגוון שכיף לחקור ולעשות, ובכללי – בעיניי יוטאי הוא שני צעדים קדימה מקודמו, כי הוא מצליח להביא לנו תוכן חדש ומגוון, ומשתדל ואף מצליח שלא יהיה רפיטטבי, כשהוא שומר על עולם חי, אינטרקטיבי ונופים עוצרי נשימה.
הרוח מובילה – אתם חוקרים
יוטאי חוזר עם אחת ממערכות הניווט הייחודיות והאהובות ביותר מסדרת צושימה — והפעם היא מלוטשת מתמיד. במקום להציף את המסך במצפנים, חצים או סימונים בולטים, המשחק שומר על מראה נקי ומינימליסטי שמאפשר לשקוע בעולם היפיפייה שלו בלי הסחות דעת מיותרות.
כמו בצושימה, החלקה קלה כלפי מעלה על משטח המגע של ה-DualSense מזמנת את הרוח שתכוון אתכם לעבר היעד שבחרתם. זה פתרון פשוט ומקורי שמוכיח שוב עד כמה הוא מתאים לסוג משחקים שמבוסס על חקירה ואווירה. התוצאה היא תחושת חופש נדירה, כאילו אתם מטיילים בתוך סרט יפני מהפנט, ולא רק מנווטים מנקודה לנקודה על מפה.
סאקר פאנץ’ ממשיכים למצות את הפוטנציאל של בקר ה-DualSense, והשלט לא רק מגיב למתרחש על המסך, אלא תורם ישירות לתחושת הנוכחות במשחק: תוכלו ממש “להרגיש” את פריחת הפרחים תחת כפות רגליכם, את הצטלבות החרבות בקרב, או את הדהירה החזקה של הסוס לאורך החופים. כל אחד מהרגעים האלה מוסיף שכבה נוספת של עומק לחוויה הכוללת, ובנוסף לכך – המשחק מציע מגוון אפשרויות נוספות שמאפשרות לשחקנים לעצב את החוויה שלהם כרצונם. בין אם זה לנגן מנגינות מרגיעות בזמן חקירה חופשית, ובין אם לבחור במצב עם יותר דם ולכלוך כדי להעצים את האינטנסיביות של הקרבות — יוטאי נותן לשחקנים כלים לשחק בדרך שמתאימה להם, מבלי לוותר על האווירה הייחודית שמגדירה את הסדרה, אם כי, לעיתים הסיפור שהוא מהנה מאוד ומעניין, מרגיש מעט צפוי ואף גנרי.
גיימפליי שעובד בשבילכם
אם תהיתם איך משחק המשך צריך להיראות — יוטאי הוא הדוגמה המצוינת. הגיימפליי נשאר נאמן לנוסחה הקלאסית, אך ברגע שתחזרו ל־Ghost of Tsushima, תרגישו שהחוויה השתנתה לחלוטין.
הנקודה המרכזית כאן היא הנשקים: כל חמשת הנשקים מגוונים, עם אנימציות שונות, יתרונות ושימושים ייחודיים, ורוב הזמן תצטרכו להחליף ביניהם כדי למקסם את עצמכם בקרב. גיוון האויבים גדול יותר, וכל אחד מהם יאתגר את המהירות והניסיון שלכם בשדה הקרב, מה שהופך כל קרב לחד, מעניין ודינמי.
בנוסף, יוטאי נותן לכם שליטה מלאה על הפלייסטייל שלכם: תוכלו לבחור ממגוון שריונות עם יתרונות לכישורים קטנים, מהלכים מיוחדים, ולהתאים את סגנון הלחימה וההתגנבות בדיוק לפי מה שאתם רוצים. כל הכלים והנשקים החדשים מוסיפים שכבת עומק נוספת, ומציעים אפשרויות יצירתיות וכיפיות להרוג אויבים בדרכים שונות ומגוונות.
ולמי שחושש שהמשחק יהיה קל — טעות גדולה. ברמות הקשות יותר, יידרש מכם לחשוב מהר, להגיב במהירות ולשלוט בריפלקסים, במיוחד בקרבות של 1 על 1, שם כל תזוזה והחלטה חשובות.
במילים פשוטות, הגיימפליי ביוטאי הוא מגוון, חד ומאפשר, עם תחושת חופש אמיתית לבנות את הדמות והקרבות בדיוק לפי סגנון המשחק שלכם.
מרשים ויזואלית
דבר אחרון שאי אפשר להתעלם ממנו ואחת החוזקות הגדולות ביותר של המשחק היא המראה שלו. אני אומר בלב שלם שזה אחד המשחקים היפים ביותר ששיחקתי.
לא ציפיתי שיתעלה על צושימה, אבל הוא עשה זאת: משדות פרחים לבנים, דרך שטחים זהובים, מפלים ונהרות, ועד עצים אדומים בשלג – הכל מרהיב ועין לא יכולה להפסיק להסתכל. למרות שהאנימציות של שפתיים והבעות פנים אינן פלא טכנולוגי, כל השאר מרשים כל כך שהפרטים הקטנים לא מפריעים. כל אזור מרגיש חי ונושם, עם אופי משלו, ורץ ב-60 פריימים כמעט בלי נפילות או באגים, עם זמני טעינה קצרים במיוחד.
בכל מה שנוגע לאלמנטים המוזיקליים של המשחק הנהדר הזה, גם הפסקול שהלחין טומה אוטווה די מרשים, ואני יכול להגיד שמאוד התחברתי לצלילים של הטבע, של הלחימה ותחושת הרוגע שהמשחק הביא לי ואי מתחבר לגמרי לציטוט של סוני אודות הפסקול:
הפסקול המקורי הוא הליווי המושלם כדי לטבול אתכם בהרפתקה תרבותית כשאתם פותחים רמות נסתרות של יופי ואכזריות. מזרח פוגש מערב כאשר צלילי כלי נגינה יפניים מסורתיים מתמזגים עם השפעות מערביות מודרניות כדי ליצור פסקול ייחודי שלוכד במלואו את המסע של אטסו.
לסיכום:
גוסט אוף יוטאי הוא הדוגמה המצוינת לאיך עושים Sequel. עוד הרפתקאה מצוינת ויפיפה שמצליחה לספק לנו מערכת קרב מלוטשת ומספקת במיוחד, עולם שמרגיש חי ומגוון יותר, וצלילים ונופים שאי אפשר להתעלם מהם
ציון סופי: 9/10
