בשנות ה-90 המוקדמות, ז'אנר ה-Beat 'Em Up היה מלך הבלתי מעורער של אולמות הארקייד והקונסולות הביתיות. שמות כמו Streets of Rage, Final Fight, Teenage Mutant Ninja Turtles ו-Double Dragon הגדירו ילדות שלמה, כשהנוסחה הייתה פשוטה אך ממכרת: לצעוד ימינה, להרביץ לגלים של אויבים, לאסוף אוכל מהרצפה ולחסל בוסים בסוף השלב. אולם, לצד הענקים שזכו להצלחה מסחררת במערב, התפתח ביפן ובשווקים נוספים גל שלם של משחקי 16-ביט זוטרים, מוזרים ומשעשעים שלא זכו לחצות את האוקיינוס – וחלקם אף נשכחו כמעט לחלוטין עם מעבר התעשייה לתלת-ממד.
כאן נכנסת לתמונה המוציאה לאור הברזילאית QUByte Interactive, הידועה בליין משחקי ה-QUByte Classics שלה (בהם ראינו בעבר אוספים למותגים כמו Breakers ו-Top Gear). QUByte לקחה על עצמה משימה ארכיאולוגית כמעט: לקבץ שבעה כותרים נשכחים, רובם משחקי 16-ביט שיצאו בין השנים 1990 ל-1996, ולהנגיש אותם לקהל המודרני בחבילה אחת.
כעת, כשהחבילה מגיעה אל ה-Nintendo Switch 2, נשאלת השאלה: האם מעבר לערך הנוסטלגי וההיסטורי, 7 המשחקים הללו באמת מחזיקים מים כיום?
הדירוג: מהגרוע ביותר ועד ליהלומים של האוסף
כדי לעשות סדר בשבעת המשחקים הכלולים בחבילה, דירגתי אותם מהחלש ביותר – כזה שכמעט בלתי אפשרי לשחק בו כיום – ועד לשני הלהיטים האמיתיים שמצדיקים את שילובם באוסף:
מקום 7: Sword of Sodan

- מפתחת מקורית: Discovery Software / Innerprise (1988)
- השורה התחתונה: 1/10
העלילה עוקבת אחר צמד האחים הלוחמים, לורדאן וזארק, במסעם לנקום את מות אביהם, המלך גדעון. האחים יוצאים להילחם בכוחותיו הרשעיים של המכשף האפל זולטאר, אשר כבש את הממלכה באמצעות צבא מפלצות, דרקונים ויצורים עתיקים.
אם תהיתם איפה התחתית של החבילה הזו נמצאת – היא כאן. נכון, רואים שמדובר במשחק הוותיק ביותר באוסף, שמקורו בימי מחשבי האמיגה (Amiga), ובזמנו (בסוף שנות ה-80) ייתכן שהוא נחשב למרשים חזותית. אבל כיום? הניסיון להביא אותו לקונסולות מודרניות פשוט לא עובד בשום צורה. התנועתיות כבדה ומסורבלת, פלטת הצבעים מיושנת, והמשחק פשוט לא שחיק. אם הייתי צריך לבקר אותו ככותר עצמאי הוא היה מקבל ממני 1 עגול מתוך 10, ואין שום סיבה להמליץ עליו.
מקום 6: Gourmet Warriors (Gourmet Sentai Bara-Jan)
- מפתחת מקורית: Athena (1995)
- השורה התחתונה: מיוחד והומוריסטי, אך חלש מכנית
בשנת 20XX, העיר העתידנית זאוס מוצפת על ידי ארגון הפשע המוטנטי "Secin". כדי להילחם באיום, שלושה לוחמים המשודרגים טכנולוגית (המזון והבישול הם מקור הכוח שלהם) יוצאים לרחובות כדי להכות באויבים, להציל את העיר ולאסוף מרכיבי מזון משובחים כדי לבשל מהם ארוחות מעצירות כוח.
משחק שלוקח את הז'אנר למחוזות הביזאר. הוא משלב מוטיבים קצת בוטים וסקסיסטיים לצד המון הומור יפני מטורלל (כולל לחצן "פוזה" שלא תורם לגיימפליי אבל מצחיק מאוד, ואוכל כאלמנט מרכזי). ההומור והאווירה המשוגעת בהחלט עובדים לטובתו ומביאים איתם גוון נחמד, אך ברגע שנוגעים בגיימפליי עצמו – המכניקות פשוט לא מספיק טובות ולא עובדות היטב. חוויה משעשעת לצפייה, אך פחות מהנה למשחק.
מקומות 5-3: שלישיית ה"אמצע" – הבינוניים והסבירים
כאן אנחנו מגיעים לשלושה משחקים שאינם פורצי דרך, אך הם עושים עבודה סבירה בהחלט ומספקים אקשן 16-ביט נוסטלגי:
First Samurai (1991 / Vivid Image):סמוראי צעיר יוצא למסע נקמה מול שד רוחני רשע (The Demon King) שהרג את המורה והמאסטר שלו. בעזרת חרב הקסם שלו והדרכתה של פיית הקסם (Sword Master Spirit), הסמוראי נוסע בזמן ומ פלס את דרכו דרך שלבים מגוונים ומלאי מפלצות כדי להביס את השד ולהשיב את הכבוד והשלום. הפתעה לטובה בהשוואה למשחק השני. לא מדובר ב-Beat 'Em Up קלאסי טהור אלא בשילוב של אקשן-פלטפורמה. רואים שהושקעה בו מחשבה רבה – המוזיקה מצוינת, עיצוב הסאונד עשיר והאויבים והרקעים מפורטים ומהנים.

- Second Samurai (1994 / Vivid Image): המשחק ממשיך את עלילותיו של הלוחם הסמוראי במסע בזמן, כאשר הוא נדרש לעצור את מלך השדים (Demon King) שהתעורר לחיים. הסמוראי חוצה תקופות היסטוריות שונות – מפרה-היסטוריה ועד לעתיד הרחוק – כדי להילחם בחיילי השד ולמנוע את חורבן העולם. להפתעתי הרבה, משחק ההמשך פחות מוצלח מקודמו. המשחק די מבולבל, קשה להבין מה בדיוק קורה על המסך והוא מרגיש פחות מגובש.
- Water Margin (1996 / Panda Entertainment): העלילה מבוססת באופן חופשי על הרומן הסיני הקלאסי "על גדות המים". המשחק גולל את סיפורם של לוחמים מורדים הנלחמים נגד שלטון קיסרי מושחת ורודני בסין העתיקה, תוך שימוש באמנויות לחימה, כלי נשק מסורתיים וכוחות קסם אלמנטריים. המשחק הכי "לפי הספר" שיש. אם הייתם מבקשים מאפיין מזוקק של משחק Beat 'Em Up קלאסי בלי שום תוספות – זה המשחק. אויבים גנריים, שלבים גנריים ועיצוב צפוי. אבל אתם יודעים מה? הנוסחה הזו סבבה, היא עובדת, ואפילו סיימתי אותו בהנאה די חביבה.

מקומות 2-1: הטופ של הקולקציה – פנינות אמיתיות
הגענו לחלק המתוק של החבילה. שני המשחקים הבאים הם פנינות אמיתיות של ממש – כאלו שגם כיום הייתי מוכן לשלם על כל אחד מהם בנפרד וליהנות מהם מחדש:
מקום 2: Legend
- מפתחת מקורית: Arcade Zone / Software Creations (1994)
- בממלכת הפנטזיה הגותית סאלדור (Saldor), המלך הרשע קלובאל קם לתחייה ומאיים להטיל חשיכה נצחית על הבלקן. צמד אבירים אמיצים יוצא למסע מסוכן דרך טירות, יערות אפלים ומערות כדי לחסל את צבא השדים והמפלצות של קלובאל ולהציל את הממלכה.
משחק Beat 'Em Up נהדר, כיפי וסופר-מהנה באווירת פנטזיה גותית. החוויה איתו הייתה פשוט מצוינת, והוא משלב מגוון רחב של מכניקות לחימה ועומק שכיף לגשת אליהם גם כיום.
מקום 1: Iron Commando

- מפתחת מקורית: Arcade Zone / Opera House (1995)
ארגון טרור גלובלי ואכזרי בשם "G.H.O.S.T" משתלט על מטאורייט בעל אנרגיה חייזרית רבת עוצמה כדי לייצר נשק להשמדה המונית. צמד סוכנים מיוחדים – ג'ק סלייטר (חייל קומנדו אמריקאי) ולי-פנג (אמן לחימה סיני) – יוצאים למבצע חציאה ישיר כדי לחסל את ארגון הטרור ולהשיב את המטאורייט.
היהלום שבכתר. המשחק הזה מזכיר בצורה מדהימה את Streets of Rage – הן בעיצוב הוויזואלי, הן במכניקות הלחימה הקולחות, והן בשפע האפשרויות שהוא מציע (כולל שימוש מגוון בכלי נשק וכלי רכב). משחק אקשן משובח שפשוט כיף להעביר איתו את הזמן, בייחוד במסך מפוצל.
ראוי לציין: כל המשחקים באוסף תומכים במצב משחק מקומי [Local Coop] כמיטב המסורת של שנות ה-90.
המעטפת והפיצ'רים: מה הקולקציה עצמה מציעה?
כשניגשים לקולקציית רטרו-נוסטלגית, המבחן אינו נמדד רק באיכות המשחקים עצמם, אלא גם בערך מוסף שהמעטפת מספקת. בגזרה הזו, מגיעה ל-QUByte מילה טובה – היא מספקת בדיוק את מה שמצופה מחבילת אספנים מושקעת:
- מוזיאון רטרו עשיר: האוסף כולל "מוזיאון" נרחב המאפשר לצלול להיסטוריה של כל כותר. תוכלו למצוא שם את קופסאות המשחק המקוריות, חוברות ההדרכה (Manuals) מציעות הנוסטלגיה ומידע על הקונסולות שעליהן המשחקים הושקו. שילוב החומרים האלו נפלא ומוסיף המון חן. אמנם הגישה לחלק מהאלמנטים הללו דורשת ניווט בתת-תפריטים מעט מסורבלים, והעיצוב הכללי של התפריטים מרגיש קצת מיושן (ייתכן ומדובר בבחירה עיצובית מכוונת כדי לשמור על אווירת retro), אך התוכן עצמו עשיר וראוי לשבח.
- התאמה ויזואלית ותצוגה: הקולקציה מעניקה שליטה מלאה בנראות המשחק. ניתן למתוח או להתאים את הרזולוציה (יחס תצוגה של 4:3 קלאסי, מסך מלא או 16:9), ולשחק עם פילטרים שונים של פיקסלים וסריקה (CRT) כדי למקסם את החוויה והתחושה הנוסטלגית בדיוק לפי הטעם האישי שלכם.
- נגישות לגיימר המודרני – Rewind וצ'יטים: משחקי ה-Beat 'Em Up של שנות ה-90 ידועים ברמת קושי גבוהה ומתסכלת לעיתים. המפתחים היו מודעים לכך והוסיפו כלי נגישות מצוינים, בראשם מנגנון Rewind המאפשר להחזיר את הזמן כ-30 שניות אחורה כדי לתקן טעויות ולתכנן מהלכים מחדש. לצד זאת, האוסף מציע תפריט "צ'יטים" מובנה הכולל חיים אינסופיים, פסילות בלתי מוגבלות או אפשרות לחסל אויבים במכה אחת (One-Hit Kill).
סוגיית הצ'יטים בהחלט עשויה לעורר מחלוקת בקרב שחקני הארדקור שיטענו שזה פוגע באתגר המקורי. באופן אישי, פחות התחברתי לשימוש בצ'יטים והעדפתי לשחק בלעדיהם. עם זאת, עצם הבחירה לשלב אותם מתוך מחשבה על גיימרים מודרניים שרוצים לחוות את המשחקים הללו ללא התסכול של שנות ה-90 – היא מחשבה יפה שראויה להערכה. מי שלא מעוניין – פשוט לא חייב להפעיל אותם.
בשורה התחתונה
כמי שמעדיף בכל יום משחק Beat 'Em Up קלאסי על פני משחקי פלטפורמה, הגעתי ל-Beat 'Em Up Collection – QUByte Classics עם המון ציפיות וסקרנות. למרבה הצער, אפילו אהבה גדולה לז'אנר לא יכולה לחפות על חומרי גלם שרובם בינוניים ומטה.
בניגוד לאוספי רטרו מובחרים (כדוגמת Joe & Mac Retro Collection) שמציגים כותרי עילית לצד מעטפת מודרנית נוצצת, החבילה של QUByte מורכבת בעיקר מכותרי "ספסל אחורי" שרובם נשכחו מסיבה מוצדקת. עם זאת, בזכות שתי פנינות אקשן נהדרות (Iron Commando ו-Legend), מעטפת מוזיאונית מפורטת עם חוברות מקוריות, ואפשרויות נגישות מודרניות – מדובר בחבילה חביבה במחיר נגיש של $20. לחופרים בעבר, אספנים וחובבי מוזיאוני גיימינג זו יכולה להיות רכישה נחמדה לסופשבוע, אך עבור השחקן הממוצע מדובר באוסף חלקי בלבד.



