סרט ההמשך של מותחן האימה הספרדי "הפיר 2" (The Platform 2), נחת היום בשירות הסטרימינג של נטפליקס (Netflix) וזה הזמן לבחון האם הוא מצליח להתעלות על הראשון, או לפחות להשתוות לו. אחרי ההצלחה, הבמאי האלמוני גאלדר גאסטלו-אורוטיה שהביא לנו את הסרט הראשון "הפיר" ב-2019, מקבל כבר יותר תקציב גדול יותר בסרט החדש, אך לא משהו שישנה את התפאורה באופן קיצוני, ובסופו של יום, הוא עדיין מעונין שהצופים בסרט יישארו עם מחשבות על מוסכמות חברתיות פילוסופיות בתום הצפייה.
כמובן שזה לא קל לעשות סרט המשך, וזה עוד יותר קשה כשהמקור הוא סרט כל כך מיוחד וייחודי. אבל "הפיר 2" הוא דוגמה ברורה איך צריך לעשות את זה נכון בלי לנסות להתחכם או לקחת את הסרט הראשון למקות אחר לגמרי . יש לציין שנטפליקס לא שיווקה כמעט בכלל את סרט ההמשך, מלבד טיזר וטריילר רשמי ששוחרר לאחרונה, המלווה בתקציר עלילתי כזה:
מנהיג מסתורי כופה את חוקיו על מתקן אכזרי עם תאים הממוקמים זה תחת זה, ואסירה חדשה נאבקת בשיטה מפוקפקת לחלוקת מזון
למי שלא צפה בסרט הראשון, העלילה מתארת בית כלא אנכי עם תאים מוערמים זה על גבי זה. לכל תא יש חור מלבני באמצע, ובכל יום יורדת במה מלאה באוכל מהחלק העליון של הכלא עד לתחתיתו, ואנחנו מדברים על מאות קומות. הבמה שיורדת מכילה ארוחה או פריט מזון שכל אסיר ביקש כאשר הוא נכנס לראשונה לכלא, ויש מספיק לכולם – בתנאי שאף אסיר לא אוכל יותר מחלקו ההוגן, אתם בטח מתרים לכם שהם לא בדיוק מקיימים את מצוות ואהבת לרעך כמוך. מהסיבה הפשוטה שאדם יכול להיות אזרח מוסרי והגון כל עוד דואגים לצרכיו הבסיסיים, אבל אם מרעיבים בני אדם במשך יומיים-שלושה, גניבת מזון הופכת לאופציה טבעית והישרדותית.
קצת יותר אישי
"הפיר 2" אינו מרחיב את הנושאים של הסרט ראשון בכל הקשור להקצאת משאבים, אבל הוא, לכל הפחות, מספר את הסיפור של בית הכלא שעדיין נראה כאילו לקוח מאחד החלומות הכי רעים שאפשר לדמיין, אבל בצורה קצת יותר אישית.
הדמות הראשית ב"פיר 2" היא פרמפואן (מילנה סמיט מ"אמהות מקבילות"), אומנית אמידה שנכלאה על פשע שהיא רוצה לשמור בסוד. שותפה לתא הוא זמיאטין (הוביק קוצ'קריאן, מתאבק לשעבר) גדול הידיים והקשוח, שנראה שלא אכפת לו משום דבר מלבד לקבל את מנת הפיצה היומית שלו; בכל זאת, מדובר בבחור ששרף את בית הוריו כשלא הגישו לו את המאכל האהוב עליו. שמות הדמויות שלנו סרט השני אינן מקריות, "perempuan" היא המילה האינדונזית עבור "אישה", וזמיאטין נקרא ככל הנראה על שמו של יבגני זמיאטין, מחבר רומן המדע הבדיוני המכונן "אנחנו", שהשפיעה, בין היתר, על ג'ורג' אורוול בכתיבת הספר "1984".
מכאן אין רחמים לספוילרים, אז אם תכננתם לצפות, כדאי שתדלגו לתחתית הכתבה. השניים לומדים את חוקי הכלא מהאסירים שמעליהם ומתחתיהם ועם פילוסופיה נדיבה חדשה שהומצאה בשיאו של הסרט הקודם "הפיר". [ספוילרים] ככל שפרמפואן (מילנה סמיט) מבלה יותר זמן בכלא, כך היא לומדת עד כמה אכזרי הוא "החוק" הזה. בהתחלה היא לוקחת בו חלק, אחר כך פועלת לאכוף אותו, ואז – כשהיא נופלת קורבן לעונש שרירותי מידיו של המנהיג הדיקטטורי דאגין באבי (אוסקר ג'אנאדה) – היא מתחילה להתקומם נגדו.
עם זאת, פרמפואן מחליטה במקביל להשתמש בתוכנית הבריחה של שותפתה המתה לתא (נטליה טנה), שסיפרה לה שהאנשים שמנהלים את הכלא משתמשים בגרסה של גז סבופלורן פעם בחודש כאשר התאים מסודרים מחדש. "כשאנחנו מריחים את הגז, זה הרגע", אמרה. "אם הכל ילך כשורה, הם יחשבו שאנחנו מתים. אבל אנחנו נתעורר. ניתן להם להוציא אותנו מלמעלה, עם הגופות, ואז… נצטרך לאלתר".
התוכנית נשמעת נהדר, אבל אז מגיח לבית הכלא השנוי במחלוקת, ילד, אסיר מספר 333. והיא מחליטה לסכן את חייה כדי להציל אותו. הסוף של הסרט מסתיר או זה לא נאמר במפורש, אם פרמפואן מתה או לא. במהלך ניסיונה להציל את הילד היא מכה את ראשה ללא הרף בצד כלא הבטון תוך שהיא מנסה לצוף כלפי מעלה, ומאבדת דם רב בדרך. בסצנה האחרונה של הסרט, היא יורדת עם הילד אל המעמקים השחורים מתחת לבור, שם דמויות מתות אחרות מחכות לקבל את פניה. לנו נותר רק לחשוב האם משימתה להציל את הילד, ולכפר על חטאי העבר, הצליחה. [סוף הספוילרים].
מי שאהב יאהב
"הפיר 2" יתחבב בקלות על כל מי שאהב את הסרט הראשון, אבל לטעמי הדמויות בסרט הראשון היו הרבה יותר קריפיות ומעוררות פחד וסלידה. פיסות הפרטים של הדמויות שאנחנו מקבלים מעט מוזילות את המציאות שגסטלו-אורוטיה מנסה לבנות סביבן, והפלאשבקים המעורפלים שהוא מרפד אותם בהם רק משרתים כדי להשתחרר מזוועות מצבה של פרמפואן.
בנוסף, הרצון לשלב איקונוגרפיה דתית לתוך הסרט מיותרת ולא מעניינת, כי יש מקום להמשיך ולהרחיב על העולם הזה, צר ככל שיהיה, זה לא קרה בסרט השני. בשני הסרטים מודגש הרעיון שהמושגים של נכון ולא נכון אינם בהכרח אובייקטיביים כפי שניתן לחשוב, וכי הגבול בין עשיית הדבר הנכון לבין שימור עצמי מתפתל לעתים קרובות בהתאם לנסיבות, סיבות והקשרים.
ובכל זאת, "הפיר 2", כמו קודמו, יוצא מן הכלל וחורג להפליא מהפורמט ההוליוודי הנלעס והצפוי, כן ירבו ונקווה שיש בדרך סרט שלישי "הפיר 3".
"הפיר 2" עלה היום, ה-4 באוקטובר, 2024 לשידור בנטפליקס ישראל (לינק לצפייה מכאן).
סרט נדיר.המסר עבורי היה כזה:" זו מטאפורה לחיים שלנו,אנחנו כלואים בתנאי שרידה,מנסים ליצור המשכיות(הילד) לתת לו תקווה שאולי הוא יצליח לצאת אל החופש (הלא ברור אם קיים).מתווספת הקונספירציה שיישות עליונה שולטת עלינו וזהוא דיי מבוי סתום".
סרט המשך גרוע, ללא שום טעם וללא שם היגיון. מיותר.
למה גרוע אחי? אני אהבתי
סרט דבילי וחסר כל היגיון בסיסי. עולים ויורדים בפיר כאילו זאת מעלית. סרט ברמה ירודה.
לא נראה לי שהבנת את הסרט בכלל, הוא קצת עמוק יותר מפיר שעולים ויורדים דרכו במות עם אוכל.
שורה תחתונה, הסרט הזה לא מתאים לכל אחד ולטעמי הוא פשוט מצוין, כמו הראשון.
סרט שונה, אחר, מזעזע, מטריד ורחוק מאוד משאר הסרטים שיש לנטפליקס להציע. מגיע לו הציון אהבתי מאוד. תודה!
אחלה סרט, פחות מחוספס מהראשון אבל עדיין מעולה
הסרט הזה ממש באופן ברור קורה אחרי הסרט הראשון. דמות שמתה בסרט הראשון מופיעה בו (השותף הראשון של גיבור הסרט הראשון לתא) הוא השותף לתא שלה לאחר ששותפתה השנייה לתא מתה.
אני מאוד אהבתי את הראשון וגם את הסרט הזה.
הראשון היה יותר טוב – ציון שלי 9
הסרט קורה לפני הסרט הראשון
כי בסרט הראשון לא היה את המנהיג ולא היה מי שיאכוף שכל אחד יאכל את המנה שלו בגלל זה הגיבור של הסרט הראשון ניסה לעשות את זה בעצמו ובסוף מת.
ולגבי השותף שלו לתא הוא הגיע לפניו ואת זה הסרט מראה את ההתחלה שלו.
תודה על הספוילר 🙂
את בטוחה לגבי זה?