באטלפילד 6 (Battlefield 6) ממשיך את מורשת סדרת היריות האהובה עם קרבות ענק מלאי אדרנלין, גרפיקה מרשימה ומולטיפלייר שגונב את ההצגה, אך הפרויקט רב האולפנים הזה לא חף מפגמים (קלים). המשחק מציע חוויה באטלפילדית נאמנה לשורשים ובעיקר מהנה למעריצי הז’אנר, ומלבד כמה מכניקות שזקוקות המונעות ממנו בשלב זה להגיע לשיא הפוטנציאל שלו, המעריצים יכולים בהחלט להיות מרוצים והאופטימיזציה של המשחק הזה מרשימה ביותר.
למרות שעלו כמה שאלות בנוגע לעיתוי של הפיכת אלקטרוניק ארטס (EA) לחברה עצמאית אחרי מכירת השליטה בה (ב-55 מיליארד דולר), אני כמעט בטוח שזה לא נבע מפחד לקראת השחרור הכי גדול שלה השנה בעיקר משום שהבטא של המשחק הייתה מאוד מוצלחת ומהסיבה שקשה לראות איך פיתוח של לא פחות מארבעה אולפנים תחת Battlefield Studios, (הכוללים את DICE, Motive Studios, Criterion ו-Ripple Effect) יכול להיכשל כמו Battlefield 2042.
אז איך מרגיש אחד ממשחקי היריות המצופים של השנה, באטלפילד 6?
גיימפליי
המשחק זורם יותר מקודמו אבל עדיין מדובר בגיימפליי המוכר כך שבאטלפילד 6 נאמן לשורשי הסדרה, ומציע קרבות דינמיים המשלבים חי”ר, כלי רכב וכלי טיס בקנה מידה מרשים. הירי מרגיש חלק ומדויק, עם משקל נכון לכל כלי נשק, מה שהופך את הקרבות למהנים ומספקים. מערכת התנועה שופרה לעומת הכותרים הקודמים, עם אנימציות זורמות יותר ויכולת לטפס על מכשולים בצורה טבעית יותר. עם זאת, אנימציית זריקת הרימון למשל, קצת מוזרה ודורשת תרגול. גם מערכת ההתאמה האישית של כלי הנשק מרגישה מסורבלת לעיתים, עם תפריטים עמוסים שמקשים על שחקנים חדשים להתמצא. בנוסף, השליטה בכלי הרכב, במיוחד טנקים ומסוקים, דורשת תקופת הסתגלות ארוכה מהצפוי, וחלק מהשחקנים עלולים למצוא אותה מתסכלת בתחילה. בסך הכל, לוותיקים שבחבורה, הגיימפליי מהווה בסיס חזק, אך דרושים עדכונים לליטוש המכניקות כדי להפוך את החוויה למושלמת.
הקמפיין
למי שציפה כמוני לקמפיין בסגנון סדרת קול אוף דיוטי בתחילת דרכה האגדית, עשוי להתאכזב. העובדה כי את כל האולפנים מנהל לא אחר מאשר וינס זאמפלה המוכשר (האיש שהקים את האולפן שיצר את COD וחתום על הכותרים הכי טובים שלה), לא הצליחה להנפיק קמפיין קמפיין בלתי נשכח, ויש סצנות שמזכירות בעיצוב סצנות מקול אוף דיוטי אבל הביצוע קצת מגמגם ולא מספיק מרגש. אני מתכוון לכך שהקמפיין לא מספיק סוחף, לא טייט ולא מספיק קולנועי, אם זאמפלה ניסה לייצר פה איזו אלטרנטיבה ל-COD. אבל כשהמצב בז׳אנר די עגום מבחינת תוכן, אפשר להגיד תודה על קמפיין מהנה.
עלילת Battlefield 6 מתרחשת בעידן הנוכחי, בשנים 2027–2028, ועוקבת אחר חברי Dagger 13, צוות עילית של שודדי מארינס שחייבים להילחם נגד חברה צבאית פרטית בשם Pax Armata, המבקשת "לעצב מחדש את הכוח העולמי כאשר נאט"ו מתנדנד על סף קריסה". חברי Dagger 13 כוללים את המנהיג היידן "האז" קרטר (דיימון דאוב), המהנדס דילן מרפי (ג'יי ווקר), הצלף סימון "גקו" אספינה (אשלי רייס), מומחה התמיכה קליף לופז (ג'ק מורילו), ולוקאס המלוק (ניקולאי ניקולאף), מפעיל CIA מסתורי עם רקע מוסתר בכבדות. הקמפיין כולל גם את הסוכנת מילס (אריקה לוטרל), איש קשר של ה-CIA הקשור למשימות החוליה, ואת אלכסנדר קינקייד (טוני קארן), האנטגוניסט העיקרי של המשחק.
הסיפור מוצג דרך קטעי קולנוע מרשימים במיוחד לקראת הסוף וכמה רגעי משחק מגוונים, הכוללים קרבות עירוניים, משימות חשאיות ואפילו קטעי חבלה בסביבות עוינות. למרות זאת, העלילה לא מצליחה להפתיע או לחדש בתוך ז’אנר משחקי המלחמה, ונשענת על קלישאות מוכרות כמו בגידות צפויות ומונולוגים פטריוטיים. (כמה עוד אפשר לשמוע בקשר שמות כמו ״ג׳קסון״?).
אורך הקמפיין הוא כ-6 עד 8 שעות, תלוי ברמת הקושי, וזה מרגיש מעט קצר מדי עבור שחקנים שמצפים לחוויה סיפורית עמוקה יותר וזה קורה בדיוק כשהקמפיין מגיע לשיא חווייתי וחבל. הבינה המלאכותית של האויבים סובלת לעיתים מחוסר עקביות – יש רגעים שבהם הם פועלים בצורה טקטית, אך לעיתים הם נתקעים או מתנהגים בצורה לא הגיונית, מה ששובר את האימרסיה. לפעמים הם קצת משותקים ואז פתאום מתעוררים בתנועה לא טבעית וממשיכים את המשימה מה שמפריע לתחושה הכללית. עם זאת, המשימות מגוונות מספיק כדי לשמור על עניין, והרגעים הקולנועיים, במיוחד אלה שמערבים הרס סביבתי, משימות הסנייפינג הכיפיות מוסיפים עוצמה לחוויה. בסך הכל, הקמפיין הוא תוספת סבירה שמשמשת כהפוגה מהמולטיפלייר, אך הוא לא ייזכר כאחד משיאי הסדרה ורחוק מאוד מהקלילות וההומור המשובח והרעננות שאני זוכר מתת הסדרה ״באד קומפני״.
מולטיפלייר
המולטיפלייר של הסדרה מאז ומתמיד היה הלב הפועם שלה ובאטלפילד 6 מצליח לספק את הסחורה עם קרבות ענקיים שמרגישים כמו שדה קרב אמיתי. המשחק תומך בעד 128 שחקנים במפות רחבות ידיים, שמשלבות סביבות מגוונות כמו מדבריות עם סופות חול דינמיות, ערים הרוסות עם מבנים ניתנים להריסה, ואיים טרופיים עם תנאי מזג אוויר משתנים. מצב ה”אול-אאוט וורפר” החדש הוא גולת הכותרת, שכן הוא מציג משימות דינמיות שמשתנות במהלך הקרב – לדוגמה, כיבוש נקודה עלול להפוך למשימת הגנה או חבלה, מה שמוסיף עומק אסטרטגי ומאלץ שחקנים לחשוב מחוץ לקופסה. בנוסף, המערכת החדשה של “מומחים” (Specialists) מאפשרת התאמה אישית של דמויות עם יכולות ייחודיות, מה שמוסיף מגוון טקטי לקרבות.
עם זאת, המולטיפלייר לא חף מבעיות. חלק מהמפות מרגישות לא מאוזנות עבור קבוצות קטנות יותר, במיוחד במצבים שבהם מספר השחקנים נמוך מ-100. בעיות חיבור לשרתים, כמו ניתוקים או השהיות (lag), מופיעות לעיתים, במיוחד בשבועות הראשונים לאחר ההשקה. מערכת ההתקדמות (progression) מרגישה מעט איטית, והשחקנים עלולים לחוש שהם נאלצים לעבוד קשה מדי כדי לפתוח ציוד חדש.
למרות זאת, המגוון במפות ובמצבי המשחק, יחד עם האפשרות לשלב כלי רכב וטקטיקות קבוצתיות, הופכים את המולטיפלייר לחוויה ממכרת שתשאיר את מעריצי הסדרה מרותקים לשעות ארוכות. עם עדכונים עתידיים שיתקנו את הבעיות הטכניות, המולטיפלייר הזה עשוי להפוך לאחד הטובים בסדרה.
מודה שרק התחלתי לשחק במולטי, כך שהדעה שלי עשויה להשתנות בהמשך, בכל זאת, הייתי צריך לסיים קודם את הקמפיין ורק אחר כך לעבור למולטי.
גרפיקה וסאונד
מבחינה ויזואלית, באטלפילד 6 הוא הישג מרשים, הגרפיקה פשוט משובבת עיניים ונראית מדהים. המפות מפורטות להפליא, עם טקסטורות חדות ומערכת הרס המשלבת בהצלחה יצירה אפקטים של הרס סביבתי שגורמים לכל פיצוץ להרגיש בסרט קולנועי. סופות חול, גשם כבד ואפקטי עשן נראים מציאותיים ומוסיפים לאווירת הקרב. על מחשבים חזקים וקונסולות מהדור החדש, המשחק זורח במיוחד, עם תאורה דינמית שמשתנה בהתאם לזמן ולתנאי הסביבה. עם זאת, קראתי על תלונות של בעלי קונסולות ישנות יותר או מחשבים עם חומרה חלשה, החווים נפילות קלות בקצב הפריימים, במיוחד בקרבות עמוסים. אצלי באקסבוקס סירייס איקס, המשחק עובד נפלא.
הסאונד הוא נקודה חזקה נוספת. הפסקול והמוזיקה האפית מגבירים את המתח ברגעי שיא, והאפקטים הקוליים – מפיצוצים רועמים ועד זמזום של מסוקים – יוצרים תחושה של שדה קרב כמעט מציאותי. עם זאת, חלק מהדיבוב, במיוחד בקמפיין, מרגיש מעט תיאטרלי ולא טבעי, מה שמפריע מעט, מה גם שהייתי רוצה לשמוע אפקטים קוליים של ירי קצת יותר מלהיבים. בסך הכל, החוויה האורקולית מרשימה ומשלימה את הוויזואליות המרהיבה.
לסיכום:
באטלפילד 6 מצליח לעמוד בהייפ שנוצר סביבו והוא תוספת מוצלחת לסדרה, עם מולטיפלייר ממכר שמביא את הקרבות בקנה מידה גדול לשיאים חדשים. הקמפיין, למרות היותו קצר וחסר חדשנות, מציע כמה רגעים קולנועיים מהנים, והגרפיקה והסאונד מספקים חוויה סוחפת. עם זאת, בעיות טכניות, מכניקות שדורשות ליטוש ומפות לא מאוזנות מונעות מהמשחק להגיע לגדולה של ממש, אבל זה יטופל בהמשך.
עבור מעריצי הסדרה, ובמיוחד עבור כל מאוכזבי 2042 הכושל, זהו משחק מומלץ בהחלט ששווה לשחק בו, במיוחד במצב המולטיפלייר האינטנסיבי. מצד שני, שחקנים חדשים עשויים למצוא את החוויה מעט לא עקבית ואת מצב המולטיפלייר למעט מאתגרת אך עם עדכונים מתאימים, באטלפילד 6 יכול להפוך לאחת הפנינות של הז’אנר והתחרות ראש בראש מול בלאק אופס 7 (Call of Duty: Black Ops 7).
אחלה של ביקורת רק תתקן שהמשחק הוא עד 64 שחקנים בשרת אין מפות עם 128 אנשים