ביקורת משחק: Rise of the Tomb Raider: 20 Year Celebration

לארה קרופט מגיעה סוף סוף ל-PS4 עם הפרק האחרון בסדרה, אחרי שהייתה בלעדית לאקסבוקס ולמחשב. היה שווה לחכות?

מעריצי טומב ריידר מאוד שמחו כשהוכרז בתערוכת E3 2014 המשחק הבא בסדרה, Rise of the Tomb Raider. חודשיים אחרי החשיפה נרשמה אכזבה גדולה כשנודע לכולם שהמשחק יהיה בלעדי לאקסבוקס, אך יגיע בהמשך לשאר הקונסולות. כך הפך המשחק לאקסלוסיבי לזמן מוגבל וכעת כשהוא מגיע לקונסולה הנוכחית של סוני, יכולים שאר המעריצים בעולם לחוות אותו. כבר בשלב זה אני חייב לציין שכל מי ששיחק בגרסה המקורית של המשחק, לא ימצא הרבה ענין בגרסת חגיגות ה-20 הזו, מלבד התכנים הנוספים. לא שזה רע, אבל בסיס המשחק זהה כמעט לחלוטין.

מבחינה טכנית, ההמתנה הדי ממושכת אותה נאלצו לספוג שחקני ה-PS4 אחרי שחרורו של הכותר האחרון בסדרת טומב ריידר,  Rise of the Tomb Raider, איפשר לקריסטל דינמיק המפתחת עוד מספר חודשים בלתי מבוטל לשפץ וללטש מעט את הגרסה הראשונה של המשחק. אמנם Rise of the Tomb Raider: 20 Year Celebration הוא זהה למשחק הקודם בבסיסו ויעניק לכם את אותה החוויה בדיוק אך יש כאן גם תוספת בלתי מבוטלת של תוכן חדש ומקורי, שלטעמי מסמן את הקו העתידי שהחברה לוקחת את הסדרה אליו וצעד נכון לזיכיון.

לארה מאוד השתנתה מאז הכותר האחרון (ששוחרר ב-2013 ונקרא בפשטות Tomb Raider) שהיה אתחול לסדרה, ואם אז היה צריך לגרום לה לצעוד בחוסר בטחון לעבר ההרפתקאות, כאן היא כמעט שועטת לעבר האקשן וההרפתקאות ובעיקר לעבר הסכנות. המשחק מתחיל עם זה שלארה ובמקביל גם ארגון בשם "trinity", מחפשים אחר אוצר או חפץ שאמור להעניק חיי נצח. זה מתרחש תחילה בעיר נשכחת אי שם בסיביר הרחוקה ואת הפסיפס העלילתי קושרים בעיקר, ובדומה למשחק התגנבות/ אקשן אחר בשם מטאל גיר סוליד, קטעי אודיו שלארה שלנו תמצא בדרך.

למרות החגיגה המאוחרת שלוותה בעיקר בתסכול אצל שחקני ה-PS4, קשה שלא להשוות בין כותר אחר אקסלוסיבי לקונסולה (שכנראה לעולם לא יגיע לשחקני האקסבוקס), בשם Uncharted 4. בהרבה בחינות, שני כותרי הפעולה/ הרפתקאות בגוף שלישי נראים אולי כמו אח ואחות, אך מבחינה עלילתית, נאוטי דוג נמצאת בליגה אחרת. בעוד שבאנצ'רטד 4 יש סיפור אישי מאוד עם אטמוספרה ובנייה מוצלחת של קו עלילתי, "עלייתו של טומב ריידר" מביא סיפור שאין לו במיוחד הרבה מה לומר בכלל. ובכל זאת, יש רגעים מרגשים במשחק שהם חלק מהעלילה. אותי בכל אופן ריגש להקשיב ליומנו של אביה המנוח של לארה, ריצ'רד קרופט, שמתאר בקולו איך הוא הכיר את אמא של לארה וכיצד הם התאהבו במהירות. זה נכתב בצורה יפה וזה מוגש נכון.

הסיפור המרכזי של המשחק מציג עלילה פשטנית ולא מתחכמת, אולם הגיוון שלארה יכולה לשלב בכל תרחיש לחימה מצליח להעניק משקל יתר של חוויה וזה נעשה על הצד הטוב ביותר, ובהחלט מדובר פה במערכת קרב מלוטשת ומהנה. שילוב של התגנבות או אקשן, שימוש בכלי נשק מגוונים ובמיוחד שימוש בסוגים שונים של חיצים הופך את תחושת הסיפוק להרבה יותר מרתקת. האפשרות לחקור את העולם הפתוח ואולי למצוא את הקברים הנסתרים של המשחק ומוצרי אספנות המפוזרים בכל רחבי העולם הגדול של המשחק, יכולה לגרור אתכם לשעות רבות של הנאה.

כמי שכבר שיחק בגרסה הקודמת של המשחק (PC), טבעי היה שבשלב מוקדם יחסית בחנתי את התוספות החדשות שיש למשחק להציע, מלבד כמה סקינים (כמו פה למעלה), מצב קו-אופ ורמת קושי חדשה בשם 'Extreme Survivor' שמאפשרת לשמור את המשחק רק במדורות (דארק סולס למתחילים?).

התוכן החדש שמתווסף לגרסה הזאת כולל גם את "Blood Ties" שהוא הרפתקה מעניינת שנותנת לנו זמן ללכת עמוק יותר לתוך סיפור הרקע של לארה, וכמובן, איך לא, מוד הזומבים החדש שנושא את השם “Lara’s Nightmare”. המוד הזה מתרחש בדיוק במקום שההרחבה 'Blood Ties' מתרחשת והוא כייפי, מהיר ואף מאתגר:

https://www.youtube.com/watch?v=7onzAJKh9NY

גרפית, המשחק נראה נהדר ורץ ברוב המקרים בצורה חלקה וכך היה גם בגרסת האקסבוקס ובעיקר בגרסת המחשב, אך ניתן לשים לב לשיפורים בדברים הקטנים. אפשר להבחין באנימציות משופרות כשהיא מזנקת, רצה או הולכת, או בנגיעות קטנות שנוספו לאנימציות המקוריות בסיטואציות בהן היא מושיטה יד ונוגעת בקירות או בחפצים אחרים באקראי. כל הפעילות שלה באה לידי ביטוי בתנועות מפורטות יותר של מודלי שלד ושרירים. אותי זה הרשים.

בכל מה שקשור לסאונד במשחק ולפסקול, לא נעשה כל שינוי, וטוב שכך כי נעשתה כאן עבודת מחשבת מבחינה מוסיקלית שתספיק לגרום לכם להכנס למשחק ולשכוח מהעולם האמיתי, בהנחה שאתם משחקים עם אוזניות בחדר חשוך…

אם אפשר לסכם את הגרסה הזאת בכמה מילים, מדובר בצעד מבורך ובגרסה שאמנם היא לא דפיניטיבית, כי בכל זאת המשחק שוחרר לא מזמן, אך בגרסה עשירה ומלאה בתוכן חדש ויהיה מעניין לראות אם גם בעתיד תחליט המפיצה סקוור אניקס להעניק בלעדיות לקונסולה כזו או אחרת ובשביל מאוחר יותר לצאת בגרסה עשירה יותר, לעומת יציאה מראש עם גרסה עשירה ומלאה יותר לכל הפלטפורמות.