ביקורת משחק: DOOM

סדרת DOOM היא אחת הסדרות הוותיקות בעולם הגיימינג שהחלה את דרכה בשנת 1993 עם המשחק הראשון והמהפכני לאותה תקופה, משחק יריות מגוף ראשון בתלת מימד ששילב אימה.  12 שנים לאחר השקתו של המשחק הקודם בסדרה, DOOM 3, בת'סדה מחזירה את הסדרה לחיים עם כותר רביעי שמנסה להיות אתחול מחדש של הסדרה. האם הגיימרים זוכרים חסד נעורים לסדרה והאם דום עדיין רלבנטי בעידן הנוכחי?

בטרם הביקורת, אתחיל קודם עם ווידוי קטן – את מערכת היחסים שלי עם סדרת דום התחלתי מהמשחק השלישי, ששיחקתי אך לא סיימתי אותו, בגלל שבשלב מסוים הוא עייף אותי ולא חזרתי אליו מאז. בתערוכת E3 2015, כשבת'סדה חשפה קטעי גיימפליי מרשימים למשחק, החלטתי ששווה לתת הזדמנות שנייה ולראות מה הוא הולך להציע. מאז עקבתי אחריו מקרוב וחיכיתי לשחרור שלו בכליון עיניים ואני שמח שזה סוף סוף קורה.

מה הסיפור של דום?

ל־DOOM יש שלושה מצבים – מצב שחקן יחיד, מצב מרובה משתתפים ותוספת מיוחדת שנקראת 'SnapMap'. עלילת המשחק (וזה הזמן להזהיר מספוילרים!) מתרחשת, בדומה למשחקי העבר, במתקני המחקר והמעבדות של חברה בשם איגוד התעופה והחלל (UAC)  – תאגיד צבאי שהיה מבצע ניסויים סודיים. גיבור המשחק הוא נחת חלל שמתעורר בתוך ארון קבורה ללא סיבה ידועה, אך אט אט הוא מגלה כי השדים ושאר המפלצות פלשו לכוכב מארס מהגיהנום וזרעו הרס עצום.

משימתנו היא לגלות מי האחראי לכך, לעצור אותו ואת הפלישה של השדים (שעם הזמן מסתבך) וכמובן לצאת בחיים מכל זה. העלילה האמת, בנאלית לחלוטין ולא כזאת מעניינת בלשון המעטה, היא לא סחפה אותי ובטח שלא גרמה לי לעקוב אחריה באדיקות, היא פשוט היוותה רקע למתרחש סביב וזהו, וחבל. id Software לא השקיעה יתר על המידה בפאן הזה והיה נחמד אם הסצנות מעבר למשל, היו יותר ארוכות ומתבלות מעט את העלילה הלקונית.

האקשן והמשחקיות

עלילה טובה אין – ניחא. האם לפחות האקשן מספק? התשובה היא כן, ובגדול. הקמפיין לא קצר, וכל שלב שלו יוציא מיכם משפט בסגנון 'מיציתי פה, נקסט'. ישר כשאתם מתעוררים אתם כבר מקבלים נשק ונלחמים מול מפלצות, זה היה נראה כאילו מישהו אמר לי "פשוט קח רובה ולך תחורר ראשים". לאט לאט אתם מוצאים יותר נשקים, ולנשקים הללו אתם מוצאים כלי עזר שייגרמו להנאה שלכם במשחק להיות יותר כיפית וגם זה יקל עליכם מול היריבים (ותסמכו עליי, הם מגיבים ללא ספק). מלבד המפלצות שבהם אתם נלחמים כל שלב, יש גם את הבוסים הגדולים – הם מאתגרים, קשים וכיפים ללחימה. לכל מפלצת יש את הכוחות שלה, וכמובן נקודת התורפה שלה, נעשתה פה עבודה מצוינת בגיוון ובאקשן.

בנוסף לכך, כשאתם עוברים יותר ויותר שלבים, אז אתם מקבלים (או יותר נכון צריכים למצוא) את האפשרות לשדרג את אחד משלושת היסודות החשובים שיגרמו לכם לשרוד – חיים, מגן ותחמושת. כמובן שגם הברוטליות במשחק חזקה מאוד ולוקחת חלק מהנה, מתחילת המשחק רוב הפעמים שנלחמתי נגד המפלצות, הייתי מסיים אותם במכת סיום (פיזית) ולא דרך ירייה. יש כל כך הרבה סוגים שונים של סופים, לכל סוג מפלצת שונה יש את הפיניש שלה, שזה די מגניב. לאחת אתה יכול להוציא יד ולהעיף אותה מרחק רב ממך, לאחרת אתה יכול לשבור את הגב או למחוץ את הפנים.

עוד משהו שכיפי במשחק, אלו הכוחות שאתה מוצא בדרך, כמו מהירות, בלתי נראה ועוד. הם אולי לזמן מוגבל, אבל הם עוזרים מאוד לפעמים כשאתה עם קצת חיים ולצד זאת אתה תקוע מול צבא שלם של יצורים פסיכופתיים שרוצים לערוף לך את הראש.

"נקודות שמירה" הן עוד חוליה חלשה במשחק. מאחר ויש סוגים רבים ושונים של מפלצות, חלקם קלים, חלקם בינוניים וחלקם קשים, ככל שעוברים השלבים, הכמות מפלצות שאתה נלחם נגדן, נהיית יותר גדולה וגם יותר חזקה. קרה לי קטע שהגעתי לסוף שלב (כמו כל שלב אחר), והיו עליי איזה 4/5 סיבובים של מפלצות במהלך אותו הזמן, כשהגעתי לקראת סוף הסיבוב האחרון, אחת המפלצות הרגה אותי והייתי בעצם צריך שוב להתחיל מהתחלה. נכון, זה הופך ליותר מאתגר, אבל היי, בסופו של דבר זה מעצבן להרוג כמות מפלצות גדולה, ואז לקראת הסוף כשאתה עושה טעות כה קטנה, אתה צריך להתחיל שוב מהתחלה להרוג את כולם. בנוסף, מסביב למשחק יש הרבה מלכודות (להבה, מים עם חשמל וכו'), אם אתה נופל לאחת המלכודות הללו במהלך הקרב, גם אז אתה צריך להתחיל מהתחלה. וקרה לי כמה פעמים שהרגתי דיי והותר מפלצות בקרב, אבל בגלל שנפלתי בשנייה האחרונה (בטעות) ללהבה, התחלתי מהתחלה. איפה הימים של השמירה בכל שנייה עם F5?

מצב מרובה המשתתפים

בתור גיימר שתמיד אוהב למצוא את הטוב שבמשחקים, לנסות להיות כמה שפחות ה"השוטר הרע" ויותר לראות את הצדדים החיוביים, ניסיתי מאוד לאהוב את מצב המולטיפלייר של דום. אבל, בעיות רבות של התחברות לסרברים, שגיאות שגם היום אני ממשיך לקבל כשאני רוצה להיכנס למוד מסוים, כמו "מחכה לעוד שלוש שחקנים", ועוד כהנה וכהנה בעיות די הוציאו לי את החשק לנסות. כשעשיתי חיפוש על כך בגוגל, הבנתי שזו לא בעיה רק אצלי, אלא אצל עוד הרבה אנשים, וזה חבל שהבעיה הזו עוד לא תוקנה. כמו כן, כשהצלחתי (בנס) להיכנס למוד כמו 'Team Deadhmatch', ראיתי כי המפות פשוט משעממות, חסרות תוכן ואנמיות.

המפות, בדומה לשאר המשחקים בסדרה, לא גדולות, ובכל זאת שמים לי שמה אופציות ל'העברה' ממקום למקום אף על פי שאין בזה צורך. חלק מהכוחות שבקמפיין נוכחות גם פה, אבל חלקן חסרות שימוש, כי שוב אין טעם לרוץ במהירות אם 5 רודפים אחריך במפה כה קטנה, בסופו של דבר הם יהרגו אותך.

גם מצבי המולטי לא מביאים איתם בשורה מרעננת שכן, הם סטנדרטיים לחלוטין, בדומה לשאר משחקי היריות הפופולאריים,  Team Deathmatch ,Domination ,Freeze Tag וכו', היה פה מקום לגוון או לחדש. סוגי הנשקים שזמינים במולטי לא מגוונים וארסנל הנשקים קטן ומצומצם. אתה כן יכול לקשט אותם או לשים להם סמל שאתה רוצה, שזה נחמד, אבל יכלו להשקיע גם כאן. יש מגוון מסויים של רימונים שונים שהם דווקא מגניבים, אבל אתה לא יכול להשתמש בהם כל הזמן. גם על המפלצות אנחנו צריכים לדבר – יש ארבעה שלכל אחד מהם תהיה לך גישה כשתעלה ברמות. אתה לא תתחיל לשחק כמפלצת, אלא במהלך הקרב תהיה לך האפשרות לקפוץ לתוכה כשיסמנו לך. זה כיף להיכנס לגוף המפלצת ולהרוג את יריבך בדרך שונה מלבד רובים, אבל שוב, זה נמאס מהר מאוד כשהמטרה שלך זה נטו להרוג ולהרוג ללא שום מטרה אחרת. מה גם שזה לא כזה קל כמו שזה נשמע, "להיכנס לגוף המפלצת".

במהלך הזמן שלי במולטי, סרקתי גם את ה־"Hack Modules" שמשם אתה מקבל בעצם עזרה למהלך הזמן שלך בקרב (אתה יכול לבחור ארבעה למשחק אחד ולהשתמש בכל אחד כל תור. גם הם מוגבלים בזמן). למשל, יש אחד שעוזר להשיג ניקוד גבוה יותר בקלות, השני יעזור לך לאתר את אויבך או האדם האחרון שהרג אותך, אחר יגרום לך לחטוף כמה שפחות נזק במהלך קרב וכו'. הם נחמדים, לא יותר. אבל אפשר לומר שתוכלו להסתדר טוב מאוד גם בלעדיהם. דבר אחרון שקשור למולטי, זה ההתאמה האישית של הדמות שלך., שם אתה משנה את סוגי הידיים. בעצם, שם אתה דואג לסוגי החליפות של החייל שלך (לב החליפה, ידיים, רגליים), לצבע של החליפות ושל הנשקים שלך. בנוסף, יש אופציה שלישית שבעצם נותנת לך את האפשרות לבחור 'ריקוד סיום' (בלשון המעטה), יש הומוריסטיים, לחגוג, להתגרות ועוד, מה שדי דומה לריקוד הניצחון בבלאק אופס 3. בסך הכל די אהבתי מה שהם מציעים, וכמובן שככל שאתם עולים ברמות, כך גם אתם פותחים יכולות ואפשרויות חדשות.

מצב ה־SnapMap

ללא ספק ה-SnapMap הוא הדובדבן שבקצפת. אם המפות במולטי שיעממו אתכם, הנשקים או המשימות, זה הזמן שלכם לעבור ל־SnapMap. שם אתם יוצרים את המפה שלכם, הגודל, החפצים שאתם מעוניינים שיהיו שם, המשימה הראשית, הנשקים שאתם בוחרים שהשחקנים ישתמשו, המפלצות שנגדם תילחמו, הכל אתם יוצרים ואז משתפים עם הקהילה. ואם הקהילה אהבה, הם מצביעים חיובי וכך הרייטינג של המפה עולה והיא נהיית יותר מפורסמת וכך אנשים נכנסים יותר. זו חתיכת חוויה שיכולה לסחוף אתכם לכמה שעות טובות, ובמיוחד אם יש לכם חברים שמשחקים בדום, הם יכולים להיכנס למפה שלכם ולשחק יחד אתכם. מלבד יצירת המפה שלכם, יש באפשרותכם גם לנסות מפות של אחרים עם המשימות שהם בחרו – המפות מחולקות לכאלה עם שחקן יחיד או מרובה משתתפים.

יש שתי אופציות ב־SnapMap. אחת, היא ללכת לעמוד הראשי ולבחור את המפה שאתם רוצים, אם המשימה שנבחרה והכמות שחקנים שיש, או ללכת על האופציה השנייה ולתת למחשב לחפש עבורכם את המפה שתכניס אתכם אוטומטית למקום עם הכי הרבה שחקנים והכי מבוקשת. אם כי, זה לא עבד כל כך טוב, כי גם כשנתתי למחשב לחפש לי, היא הביאה לי שחקן אחד וגם זה בקושי, וזה ממש גרם לי להיות מאוכזב. אבל ממה שעברתי, אני רוצה לספר לכם כי זו הייתה חוויה כיפית. יש שם משימות שלא דורשות רק להילחם, אלא גם להפעיל את השכל. היתה מפה בשם "The Memory Game" שהמשימה דרשה ממני להפעיל את הזיכרון שלי וכל פעם נשלחתי לחדר אחר עם כמות חפצים או אויבים שונים, ואז לקראת הסוף הוא שואל אותי כמה היו שם. השלב לאט לאט נהייה קשה כשהוא מביא לך דרכים שונות  לגרום לזיכרון שלך לעבוד. אתה בהתחלה אומר "נזכור נזכור" ואחרי זה כשהדלת סגורה, אתה מבין שטעית וכי אתה לא באמת זוכר.

הגרפיקה

על הגרפיקה אי אפשר להתלונן, ועם זה אני מאמין שכולנו נסכים. ראשית, המנוע שהמשחק משתמש הוא id Tech 6 שעליו id software עבדה והשתמשה בו על DOOM החדש. ואפשר לראות כי נעשתה בו עבודה מצוינת, אם זה פינות קטנות ועמוסות בפרטים, טקסטורות חדות ויפות לעין, עיצוב הנשקים והדמויות, ללא ספק הגרפיקה מרהיבה, ועל כך צריך לשבח את המפתחת.

גרסת המחשב נראית חדה יותר מהקונסולות, והמפרט איתו שיחקתי היה: GTX 970 עם 4GB. כמו כן, 8 ראם ו־Intel Core i7-3770, הרצתי על High-Ultra עם 45-60FPS.

הפסקול:

את הפסקול הלחין מיק גורדון, אותו אחד שהביא לנו בעבר את הפסקול של Wolfenstein The New Order ו־The Old Blood, כמו כן גם כמה ממשחקי Need For Speed, העונה הראשונה והשנייה של משחקי Killer Instinct ו־Routine, אחד ממשחקי האימה שצפויים לצאת השנה. הפסקול תמיד נכנס במהלך הקרב במשחק, ואפשר לשמוע אותו חזק כל כך כל כך חזק, שכשהוא מתחיל אתה מבין שאתה נכנסת לקרב:

https://soundcloud.com/danivr99/mick-gordon-doom-ost-1

[divider style="solid" top="20" bottom="20"]