ביקורת: Rainbow Six: Siege

הרבה עבר על ז'אנר היריות מגוף ראשון מאז שיצא לעולם משחק ה-Rainbow Six האחרון: 9 משחקי Call Of Duty ו-5 משחקי Battlefield שינו את פני הז'אנר ש-Rainbow Six עזב ב-2008. 7 שנים לאחר מכן, האם Rainbow Six Siege מחזיר את מותג היריות הטקטיים חזרה למסכינו בצורה מוצלחת?

הקרבות ב-Rainbow Six Siege הם צפופים: 5 על 5 במפה קטנה, הקרבות במשחקי Rainbow קודמים כללו תכנון טקטי עמוק עם אפשרות להכתיב שורשים בהתקפות מתוכננות היטב עם הצוות שלכם, כל זה נזרק החוצה מהחלון לטובת שליטה ברובוטים שנשלטים מרחוק לפני כל קרב, היעילות שלהם משתנה בכל שלושת מצבי המשחק. שימוש בהם כדי למצוא פצצות או בני ערובה הוא חיוני עבור הניצחון שלכם אך מכוון וניתן לסמן רק את המיקום האחרון הידוע של האויבים, הם כמעט חסרי טעם ב-Team Deathmatch.

ומה לגבי תכנון תקיפה משולבת? התוצאות יכולות להשתנות בהתאם למי שאתם משחקים מולו. המשחקיות ב-Siege כל כך תלויה בעבודת צוות שזה עובד לטובת המשחק ונגדו: המשחק מתפקד נהדר עם קבוצה של חברים ידועים שמשחקים בתכנון פריצות ובחירות פעילים (Operators) שמשתלבים היטב יחד. לעומת זאת להצטרף למשחקים אקראיים לבד יגרום לכם לתוצאות לא צפויות, רוב השחקנים לא לוקחים את הזמן בכדי לתאם או לשתף פעולה עם חבריהם לקבוצה, מולטיפלייר מדורג די מתקן את הבעיה, אך עדיין מאוד בעייתי לתכנן תקיפות עם זרים, במיוחד כשאינכם מדברים את אותה השפה.

אך לפני שתוכלו לשחק במולטיפלייר מדורג, הפרופיל שלכם חייב להיות ברמה 25. אף על פי שזה נשמע קיצוני, Siege הוא משחק עם מכניקות מורכבות ואינו מתפשר לשחקנים חדשים. זה מבטיח שעד ששחקנים חדשים צוברים מספיק וותק ומשחקים במולטיפלייר מדורג הם יהיו מוכנים להכל, אך אני חייב לציין שעבור שחקנים שמאוד מוקדשים למשחק שרוצים לשחק ולעבוד בתור קבוצה זה מיותר לנעול אותם במצב הקז'ואלי של המשחק לכל כך הרבה זמן.

אבל אם ארגנתם משחק עם חברים שחושבים כמוכם ויודעים לשחק במשחק, הגאונות הטקטית של Siege היא מובהקת: משטחים יכולים להיפרץ עם חומר נפץ או בפתיחת ירי עליהם מה שמאפשר לכם ליצור זוויות ראייה שונות ודרכים שונות לחדור לעמדות מבוצרות היטב, לתזמן כניסה עם מטעני נפץ מחלונות, קירות צד או התקרה היא טקטיקה ייחודית שחסרה במשחקי יריות אחרים, היכולות להכנס לחדר כמעט מכל זווית אפשרית מכרחיה את השחקנים להתקרב לכל מפגש עם הקבוצה היריבה בצורה שונה, אין כאן אפשרות להסתער כמו רמבו ולירות לכל כיוון אפשרי. האפשריות הטקטיות בכל 11 המפות של המשחק אינה אינסופית, אך יש מספיק מקום ליצירתיות כדי לגרום לקבוצה המגינה להשאר ערנית.

לקבוצה המגנה יש אפשרות להאט את המתקיפה עם שלל מלכודות ומחסומים שניתן להניח, לחכות לקבוצת האויב לתקוף אתכם הוא דבר מתוח במיוחד, הרעש של קירות קורסים ופיצוצים במרחק, דריכות הרגליים ששומעים בחדר ליד יוצרים אווירה של חרדה ופגיעות שעוזרים להדגיש את הערך של כל חיי הקבוצה בדרכים מאוד משמעותיים.

יש 20 פעילים בהשקה: 10 לצד המתקיף ו-10 לצד המגן, יכול להיות רק 1 מכל סוג בקרב ולכל אחד יש את הסט הייוחדי שלו של נשקים ומכשירים ובעל אופי משחק שונה לכל אחד. סלדג' לדוגמה מגיע עם קורנס גדול שיכול להרוס את רוב המשטחים כמו קירות ומחסומי עץ במכה אחת בעוד שלטאצ'ר יש רימון EMP שיכול לנטרל מלכודות, לטרמייט יש מטען נפץ חזק במיוחד שיכול להרוס קירות מחוזקים במחסומי ברזל וטוצ'נקה יכול להניח מכונת ירי חזקה. כל דמות מרגישה חשובה וברגע שאתם משחררים אותם יש סרטון קצר שמגדיר את האישיות של כל אחד.

כדי לשחרר פעילים ותוספות לנשקים יש לקנות אותם באמצעות נקודות Renowned שאותם יש להרוויח באמצעות הביצועים שלכם בקרבות, מהזמן שלי ב-Siege דברים משתחררים בקצב יציב מבלי שמורגשת איזו שהיא הגבלה או צורך לחרוש, יש מערכת מיקרו רכישות כדי להאיץ תהליכים וחלק מהסקינים לנשקים ניתן לקנות רק באמצעות כסף אמיתי אך הם לא משפיעים באופן ישיר על המשחק.

Terrorist Hunt חוזר ממשחקי Rainbow קודמים וניתן לשחק בו לבד או עם חברים, ולמעשה הוא מהווה המצב היחידי במשחק עם אופציה לשחקן יחיד, המטרות נעות מלהרוג מספר מסוים של אויבים ועד לנטרל פצצה במיקום לא ידוע. אך גם ברמות הקושי הכי גבוהות, האויבים הם טיפשים בצורה לא מציאותית, פעמים רבות שחבריהם נורים לנגד עניהם הם יעמדו בחוסר מעש כאילו מדובר ברובה אוויר. המצב הוא דבר נחמד לשחק אם אתם מחפשים משחק ללא לחצים, אך חסר בו את המתח והאסטרטגיה שיש במשחק מול אנשים אמיתיים.

למרבה הצער אין קמפיין לשחקן יחיד ומעריצים שרופים של הסדרה ללא ספק מאוכזבים מכך, במקומו יש דבר שנקרא "סיטואציות" שמציעים שלבים מתוסרטים מראש שמאפשרים לכם ללמוד את המכניקות המסובכות במשחק וכדי להכיר חלק מהפעילים והיכולות שלהם, יש 10 שלבים כאלו ולוקח כ-3 שעות להשלים את כולם וישתלם לכם לעשות זאת.

Rainbow Six Siege הוא משחק מאוד שונה משאר משחקי ה-Rainbow שאנחנו זוכרים אך מדובר באבן יסוד עבור העתיד, הקרבות מלאים במתח מתמיד והריגות בעלות משמעות, התלות של המשחק בעבודת צוות עשויה להרחיק שחקנים מסוימים אך הדגש המיוחד עליה הוא דבר מאוד מרענן בז'אנר המוצף בסטטיסטיקות חסרי משמעות כמו יחס הריגה/מוות. כשכולם יודעים מה הם עושים, Siege יוצא משחק גאוני.

המשחק שוחק על ה-PS4 עם עותק ביקורת שנמסר על ידי הד ארצי, תמונות הן מגרסת המחשב.

[divider]