גאווה ישראלית: פרופ' אבי ויגדרזון זכה ב"פרס טיורינג" לשנת 2023, המקביל לפרס נובל במדעי המחשב

ויגדרזון, חלוץ תורת המורכבות, זכה ב-2021 בפרס Abel המקביל לפרס נובל במתמטיקה, מה שהופך אותו לראשון בהיסטוריה שזוכה בשני הפרסים

המתמטיקאי, פרופסור אבי ויגדרזון, יליד חיפה ובוגר הטכניון זכה בפרס טיורינג (Turing Award) לשנת 2023, על ידי ה־ACM, האגודה למחשוב ומדעי המחשב. פרס זה מכונה לעתים קרובות פרס נובל למדעי המחשב, והוא הוענק לויגדרזון על עבודתו והבנתו כיצד אקראיות יכולה לעצב ולשפר אלגוריתמי מחשב.

עבודתו על אקראיות וחישוב, החלה משנות ה-90, וחשפה קשרים עמוקים בין מתמטיקה ומדעי המחשב שעומדים בבסיס המחקרים של היום.

ויגדרזון, שגם זכה בפרס Abel היוקרתי ב-2021 על תרומתו המתמטית למדעי המחשב, נדהם מהפרס.

הוועדה [טורינג] הוליכה אותי שולל להאמין שאנחנו הולכים לנהל שיחה על שיתוף פעולה. פתאום הבנתי שכל הוועדה הייתה שם ובישרו לי. התרגשתי, הופתעתי ושמחתי.

🏆 We're thrilled to announce the recipient of the 2023 #ACMTuringAward: Avi Wigderson! Wigderson is recognized for his foundational contributions to the theory of computation. Join us in celebrating his incredible achievements! Learn more here: https://t.co/UfEpOFgBN2 @the_IAS pic.twitter.com/ihoPUe3SIj

— Association for Computing Machinery (@TheOfficialACM) April 10, 2024

מחשבים עובדים בצורה צפויה ברמת החומרה, אבל זה יכול להקשות עליהם ליצור מודל של בעיות בעולם האמיתי, שלעיתים קרובות יש בהן אלמנטים של אקראיות ובלתי צפויות. ויגדרזון, במכון למחקר מתקדם בפרינסטון, ניו ג'רזי, הראה במשך עשרות שנים של קריירה שמחשבים יכולים לרתום גם אקראיות באלגוריתמים שהם מריצים.

עוד בשנות ה-80 גילו ויגדרזון ועמיתיו שעל ידי הכנסת אקראיות לכמה אלגוריתמים, הם יכולים להפוך אותם לקלים ומהירים יותר לפתרון, אבל לא היה ברור עד כמה הטכניקה הזו כללית.

תהינו אם האקראיות הזו חיונית, או שאולי תמיד אפשר להיפטר ממנה איכשהו אם אתה מספיק חכם

אחת התגליות החשובות ביותר של ויגדרזון הייתה הבהרת הקשר בין סוגי בעיות, מבחינת הקושי לפתור אותן והאקראיות שלהן. הוא גם הראה שאלגוריתמים מסוימים שהכילו אקראיות והיו קשים להפעלה יכולים להיות דטרמיניסטים, או לא אקראיים, וקלים יותר להפעלה.

ממצאים אלה עזרו לחוקרים בתחום מדעי המחשב להבין טוב יותר את אחת ההשערות הלא מוכחות המפורסמות ביותר במדעי המחשב, המכונה "P ≠ NP", אשר מציעה שפתרון בעיות קלות וקשות למחשב שונות מהותית. תוך שימוש באקראיות, גילה וידרסון מקרים מיוחדים שבהם שני סוגי הבעיות היו זהים.

בנוסף, הרעיונות שלו הפכו חשובים למגוון רחב של יישומי מחשוב מודרניים, מקריפטוגרפיה ועד מחשוב ענן.

למרות שצעדים גדולים בתיאוריית החישוב נעשו במהלך הקריירה של וויגדרזון, הוא אומר שהתחום עדיין מלא בבעיות מעניינות ובלתי פתורות.

אתה לא יכול לתאר לעצמך כמה אני שמח שאני נמצא במקום שבו אני נמצא, בתחום שבו אני עוסק. זה מפוצץ בשאלות אינטלקטואליות.

אבי ויגדרזון גדל בחיפה, כאחד משלושה בנים של אחות ומהנדס חשמל, שניהם ניצולי השואה. אביו אהב פאזלים והתעניין מאוד ברעיונות יסוד במתמטיקה, אותם חלק עם ילדיו. "הוא האדם שממנו נדבקתי בנגיף הזה", מעיד ויגדרזון.

ב-1980 השלים תואר ראשון במדעי המחשב בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בהצטיינות יתרה. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת פרינסטון שבניו ג'רזי, וב-1983 השלים בה דוקטורט. עבודת המחקר שלו עסקה בסיבוכיות קומבינטורית.

פרס טיורינג ׁ(Turing Awardׂׂ)הוא פרס בין־לאומי בתחום מדעי המחשב. הוא ניתן על ידי ה־ACM, האגודה למכונות מחשוב, בגין הישג יוצא דופן בתחום מדעי המחשב. הפרס שקול ביוקרתו לפרס נובל, אשר אינו מוענק בתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב.

הפרס קרוי על שמו של אלן טיורינג, מתמטיקאי בריטי שנחשב לאבי מדעי המחשב התאורטיים והבינה המלאכותית, שם שחברת אנבידיה (Nvidia) השתמשה בו לארכיטקטורת שבבי הגרפיקה שלה.

בנובמבר 2014 יצא לאקרנים הסרט משחק החיקוי (The Imitation Game) המבוססת על פרטים עיקריים מהביוגרפיה של אלן טיורינג ובכיכובם של בנדיקט קמברבאץ' ("שרלוק", "דוקטור סטריינג') וקירה נייטלי ("שודדי הקאריביים", "גאווה ודעה קדומה").

ויגדרזון יקבל פרס של 1 מיליון דולר כחלק מ"Turing Award".