ביקורת: "שומרי הגלקסיה" – הרבה אקשן, יותר לב
Marvel's Guardian of the Galaxy, או מעכשיו, שומרי הגלקסיה. הוא משחק אקשן-הרפתקה מהסוג שכבר כמעט נכחד היום בעולם הגיימינג, האם הנוסחה הזאת עדיין עובדת? לקחנו את המשחק לביקורת
עולם הגיימינג של השנים האחרונות מוגדר על ידי כמה טרנדים שהתוו דרך לתעשייה שלמה, משחקי הבאטל רויאל שהפכו לכספומטים, משחקי עולם פתוח עמוסים בתוכן ומשחקי Games As Service, משחקים כמו Destiny שהשחרור הראשוני שלהם הוא רק השחרור של פלטפורמה שעתידה להתפתח ולצמוח, אם מספיק שחקנים יאכלסו את הפלטפורמה הזאת.
הרבה חברות ניסו לעשות את זה, חלקן הצליחו, לחלק יצא Anthem, ואז הגיעה Square Enix שהכריזה על משחק כזה בדמות הנוקמים של מארבל. בניסיון לתרגם את ההצלחה ההיסטרית של היקום הקולנועי לעולם הגיימינג. היום, כמעט שנה וחצי לאחר השחרור, ניתן להסכים שהדבר היה כישלון חרוץ.
לכן כשאותה Square Enix הכריזה על משחק לשומרי הגלקסיה, כולנו גלגלנו עיניים והתכוננו למשחק בינוני כדי לא להתאכזב. מה שלא ידענו, זה שדווקא אותו שת"פ בעייתי בין מארבל לסקוור אניקס, יוליד את אחד המשחקים הטובים ביותר שיצאו בשנת 2021, תוך כדי שהוא מתעלם לחלוטין מכל הטרנדים העכשוויים בתעשיית הגיימינג.
Marvel's Guardian of the Galaxy, או מעכשיו, שומרי הגלקסיה. הוא משחק אקשן-הרפתקה מהסוג שכבר כמעט נכחד היום בעולם הגיימינג, שבו גם משחקים לינארים מציגים מספר חללים פתוחים, כמו האלו שתראו במשחקי עולם פתוח. שומרי הגלקסיה יות נצמד לנוסחה שמוכרת לגיימר המודרני ממשחקים כמו הריבוט של טומב ריידר, או סדרת אנצ'רטד.
גיבור אחד כריזמטי, חבורה של שותפים לדרך, ומשימה להצלת העולם. וכשמציגים את זה ככה, מאוד ברור למה זה עובד כששמים את התבנית הזאת על שומרי הגלקסיה.
סיפור ודמויות עם המון לב
אני מאמין שאין צורך להציג את שומרי הגלקסיה, מדובר בחבורה שכולכם מכירים מהקומיקסים או מהסרטים, והשחקן נכנס לנעליו של פיטר קוויל, או כמו שהוא ירצה שתקראו לו – סטארלורד. את החבורה אנחנו פוגשים בשלב בחייהם בו הם מכירים כבר תקופה וכבר עובדים ביחד, אך עוד לא לגמרי סומכים אחד על השני. פיטר קוויל המנהיג הכריזמטי נענה בהרבה ספק, רוקט זוכה להרבה זלזול, גאמורה ודראקס לא מצליחים ליישב את הפערים התפיסתיים וגרוט… הוא גרוט.
המסע שעוברת הקבוצה ביחד עם השחקן במהלך המשחק הוא לא רק המסע להצלת העולם, אלא ואפילו יותר חשוב – המסע לגישור הפערים ביניהם. ומעבר לסיפור המרכזי שעליו עוד נדבר, הדינמיקה בין החבורה היא זו שהופכת את המשחק להצלחה שהוא.
המשחק כולו מלווה בעבודה מצוינת של המדובבים, שברוב הזמן צועקים אחד על השני, ובשאר הזמן צוחקים אחד על השני. הרבה אהבה ותשומת לב שמו המפתחים בפרטים של כל הדמויות, באופי שלהן, ובדרך ההתנהלות שלהן במשחק עצמו. על המילאנו – הספינה של החבורה, לכל אחד מהם יש חדר, שבו יש הרבה פרטים חבויים שמוסיפים המון לעומק של הדמויות, לדוגמא, לדראקס יש ספר שמסביר על סרקסטיות, וניתן למצוא אותו על המיטה שלו.
החדר של גרוט מלא בצמחייה, החדר של רוקט בחלקי חילוף וכן הלאה. למרות שמדובר בדמויות שרוב מי שישחק במשחק יכיר, המפתחים לא התעצלו ונתנו כמה שיותר עומק לכל דמות, כאילו אנחנו מכירים אותן בפעם הראשונה, והדבר הזה הוסיף מאוד. הדיאלוגים שמלווים את ההרפתקאות של החבורה הופכים את הדינמיקה ביניהם לדמות הראשית בסיפור, והרבה פעמים אותם דיאלוגים הם גורמי הנעה מרכזיים בעלילת המשחק, כאלו שבלעדיהם המשחק לא היה שלם.
בנוסף לאלו, יש גם אינטראקציות שלא מוסיפות לסיפור, אך מוסיפות המון לדמויות, לדוגמה רוקט שהתקין לסטארלורד על הקסדה תוסף שיאפשר תחרות ביניהם בה הם מתחרים על מי יהרוס יותר גלמים של חייזרים, מה שמוביל לתחרות מאוד עיקשת ולא מאוד ספורטיבית בין השניים.
אלו רק כמה דוגמאות להישג אדיר של הכותבים והמפתחים, שהצליחו ליצור דינמיקה שאזכור המון זמן קדימה. ובכל אספקט של הדינמיקה, השחקן שנכנס לנעליו של סטארלורד הוא האחד שיתן את הטון, או ינסה לתת את הטון, כשבמהלך המשחק יש לא מעט אופציות לקחת צד בוויכוחים הקולניים, מה שמצליח להפוך את השחקן לחלק פעיל בוויכוח, שיכול לעבור כרעש רקע במשחקים אחרים.
הסיפור במשחק סובב סביב כמה צירי סיפור מרכזיים – הראשון הוא סיפור הרקע של פיטר קוויל על החיים בכדור הארץ לפני שנחטף על ידי יונדו וחבורתו. סיפור הרקע הזה שלא ראינו בסרטים עד כה, שופך אור על לידתו של סטארלורד ועל הדרך בה פיטר קוויל אימץ את הכינוי הזה. השני הוא כאמור הדינמיקה בקבוצה וההרפתקה שהם עוברים, וההרפתקה שהם עוברים היא כמובן להציל את העולם, אחרי שהם נכשלו באופן קולוסאלי בעסקה פשוטה ומצאו את עצמם במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון.
מול כוח שמנסה להשתלט על העולם. לא ארחיב על אספקט הצלת העולם בסיפור שכן, אין דרך ממשית לעשות זאת מבלי להיכנס לספוילרים, אבל כן אגיד שמדובר בסיפור שמורי הגלקסיה הטוב ביותר שראינו במדיה שהיא לא קומיקסים עד כה, עם דמויות צד מצוינות בדמות מאנטיס, קוסמו ונוספות עליהן אני מנוע מלדבר בביקורת זו, ונבלים שלא סובלים מקללת הנבלים של סרטי מארבל, ובהחלט מרגישים כמו איום.
עיצוב שלבים ברמה הגבוהה ביותר, מערכת קרב שמשאירה טעם לעוד
בין כוכב לכת אחד לאחר ולאיזו ספינת חלל ענקית יש את נקודת המעבר שהיא המילאנו, ספינתו של פיטר קוויל אותה כבר הזכרנו. בה מקודמת העלילה ומושם דגש על עומק הדמויות דרך דיאלוגים אופציונליים. כוכבי הלכת עצמם הם אסופה מכובדת של כוכבי לכת שחלקם מוכרים וחלקם פחות מתוך היקום הקולנועי, וכל אחד מהם שונה מקודמו בכמה מובנים. אם זה באויבים הייחודיים לאותו הכוכב, באופי הפאזלים שצריך לעבור ועד לרמת הסיפור של כל דמות בחבורה והקשר שלה לאותו הכוכב, דבר שמאפשר העמקה נוספת בחבורה.
משחקי אקשן לינארים צריכים שעיצוב השלבים יהיה לא פחות מטוב כדי להיות מהנים לאורך זמן – בשומרי הגלקסיה הוא לא טוב, הוא מצוין. כל כוכב לכת נראה ומרגיש אחר, כל ספינת חלל עצומה מרגישה שונה מזאת שחקרנו קודם, ומציאת מקומות המסתור של הפרטים הבודדים שיש לאיסוף במשחק (פרטים שמקדמים סיפורי משנה, חומרי קראפטינג) תמיד הרגיש מתגמל והמרדף היה מהנה.
זכור לי ביותר השיטוט ב-Knowhere, הראש העצום שמשוטט בחלל והפך לשוק השחור של רודפי אוצרות, הרבה פרטים הושקעו בעיר ויש המון אינטראקציה איתה שלא אעמיק כדי לא להרוס לכם, וזו אחת הערים שהכי נהניתי בהם אי פעם במשחק מחשב.
המשחק נראה מדהים והוא ללא ספק אחד מהמשחקים שנראים הכי טוב בשנת 2021, והרבה בגלל החזון העיצובי שרואים שקיים בכל שלב ושלב, והדרך בה הוא הוא מומש בעזרת הרבה אהבה ושימת לב לפרטים. השלבים והפאזלים מעוצבים ברמה שמחמיאה מאוד למערכת הקרב במשחק, והפאזלים מהנים ונופלים בדיוק על האמצע המדויק בין קל לקשה מדי. מדובר בהצלחה גדולה של המפתחים והמעצבים, שלא פיתחו משהו מהפכני, אך הצליחו בגדול בכל מה שאנחנו כבר מכירים.
מערכת הקרב מעט מוזרה, במשחק כאמור, השחקן נכנס לנעליו של פיטר, ורק לשלו. ניתן היה לחשוב שנקבל שליטה על כלל החבורה אך זה לא המצב, לפחות לא באופן ישיר. היכולות של פיטר מסתכמות במכות יבשות וברובי הלייזר שלו שניתן לשדרג במשך המשחק, אך כדי באמת לנצח את האויבים ביעילות ובמהירות, פיטר והשחקן יצטרכו להפעיל את שאר החבורה באמצעות תפריט שכולל את היכולות של כל הדמויות.
המערכת נשענת על יכולת השחקן להבין מה עובד טוב נגד איזה סוג אויבים, ומאלצת אותו להנהיג את החבורה בשעת מעשה כדי להצליח לנצח את האויבים, שכן היכולות של פיטר לבד לא מספיקות כדי לנצח חלק גדול מאוד מהאויבים במשחק. ככל שהתקדמתי במשחק, למדתי את המערכת וקיבלתי יכולות שונות, פיתחתי לעצמי כמה שיטות של צירופי התקפות של הצוות לכל סיטואציית קרב אפשרית, וכך הקרבות היו מהירים יותר.
דבר נוסף שמקל על השחקן והופך כל קרב להרבה יותר טוב, היא מכניקת ה-"Hudlle Up", ברגע שמד ה-heat מתמלא, ניתן לקרוא לחבורה כאילו היו הרכב על המגרש במשחק כדורסל, ולתת להם נאום מרגש כשיש 2 אופציות. המטרה היא לענות בהתאם למה שהחבורה מביעה, במידה ונאמתם את הנאום הנכון, הסאונדטראק יתחלף למוזיקה משנות ה-80' וכולם יהיו הרבה יותר חזקים, המערכת הזו מתיישנת טיפה מהר, אך זה לא מנע ממני להשתמש בה בכל פעם שהייתה לי ההזדמנות.
מערכת הקרב אכן משאירה טעם לעוד, אך לא מדובר בכישלון חרוץ, אלא במערכת שיש בה דברים טובים, ובהתאם לרעיון שלה מבוצעת לא רע בכלל והגיוון הרב באויבים בהם נתקלים, ואף הגיוון באויבים שמצויים לפעמים על שדה קרב אחד ביחד מחפים מעט על חוסר הגיוון הכללי במערכת הקרב. השורה התחתונה היא שהרעיון עצמו מרגיש קצת לוקה בחסר ויש עוד מקום לשיפורו. בכל זאת, אם חשבתם לשחק במשחק עד כה וזה מה שמרחיק אתכם, המלצתי הכנה היא שלא כדאי לכם לתת לזה להפריע.
המעטפת
הגרפיקה במשחק כאמור, היא מדהימה, ויכול מאוד להיות שגם הטובה ביותר ממשחק ב-2021. בהגעה לכמעט כל עולם חדש נשארתי פעור פה, ואני לא זוכר מתי בפעם האחרונה השתמשתי כל כך הרבה בפיצ'ר ה-Photo Mode שהפך לחלק משמעותי ממשחקים בשנים האחרונות. יש תמיכה בטכנולוגיית ה-DLSS 2.0 של אנווידיה וב-Ray Tracing, שני פיצ'רים שהופכים את גרסת המחשב לתענוג גדול הן מבחינת נראות והן מבחינת ביצועים.
במהלך כל המשחק הייתי על ממוצע של 120FPS ברזולוציית 2K עם Ray Tracing, מה שסיפק חוויה יוצאת מן הכלל, בביצועים מצוינים למשחק שנראה כל-כך טוב (כרטיס מסך: RTX 3070, מעבד: AMD 5600X).
את הגרפיקה המצוינת מלווה גם סאונדטראק מצוין שכולל להיטים אלמותיים משנות ה-80', ונראה שלא נחסך אפילו לא שקל אחד ברכישת כל הרעשיונות הרלוונטיים ליצירת פלייליסט שהיה זוכה להמון השמעות בספוטיפיי גם היום.
גזר דין:
שומרי הגלקסיה היה המשחק שמגנט הכי הרבה סקפטים לקראת יציאתו, ולא רק שהוא מצליח לבטל כל סקפטיות וציניות. אלא הוא עושה את זה כמו רוקסטאר, עם הרבה רעש ובבום גדול. שומרי הגלקסיה הוא משחק עם המון לב, ועם אחד הסיפורים הכי טובים שסופרו בתעשייה ב-2021, מעבר לזה, אחד הסיפורים הכי טובים שסופרו במשחק גיבורי על אי פעם. אם אתם חובבי מארבל, או רק שומרי הגלקסיה, אסור לכם להחמיץ את המשחק הזה.
אם אתם לא חובבי מארבל ולא שמעתם על שומרי הגלקסיה מימיכם, אסור לכם להחמיץ את המשחק הזה. אם אתם אוהבים סיפור טוב, דמויות יוצאות מן הכלל שלא תשכחו בקרוב ואקשן – ניחשתם נכון, אסור לכם להחמיץ את המשחק הזה. שומרי הגלקסיה הוא הצלחה גדולה והוא ייזכר כיהלום הנסתר של 2021.
כולי תקווה שיגיע לידיהם של יותר גיימרים מסביב לעולם, כי זה יהיה פשע נגד האנושות אם שומרי הגלקסיה 2 לא ישוחרר בעתיד. מדובר בהצלחה כבירה, וחשוב מזה – במשחק שהצליח להזכיר לכולם שלא צריך לפתח את הטרנד האחרון כדי להביא משחק שיצליח לשרוד את התחרות על הקשב והזמן של צורכי המדיה היום.
כל החדשות וכל העדכונים של GamePro
בטלגרם ובווטסאפ
