טור דעה: פיל ספנסר – ממושיע לאויב ממאר
גם אם תגדירו עצמכם כמעריצים הנלהבים ביותר, אלה השייכים לקומץ פּוֹלָרִי שיהיה מוכן להמר על חייו ברולטה רוסית עבור כמה דקות נוספות בתוך השמירה שעליה עמלתם בזעת אפיים, וגם אם אתם נונשלנטים חסרי דאגות שלא מתרגשים מכל הבא ליד – תיאלצו להסכים בכניעה שהשקת קונסולת האקסבוקס וואן הייתה סיוט תדמיתי משווע. נפגעי החרדה וודאי נזכרים כעת בקולות השריקה הרועמים שהפיקו הקליעים שכיוונה מיקרוסופט לרגליהם הצנומות, בריח אבק הדרכים שהותירו מעריציה המתמוגגים של המתחרה היפנית בדרכם לרכוש את הלהיט הבידורי הבא שלה להמונים – ובתחושה הכללית – התחושה שדימתה רצון עז לעשות מקלחת צוננת עם טוסטר. כעת זה נראה כמו חלום בלהות מזדמן, אך דווקא ברטרו פרספקטיבה ממסיבות העיתונאים האחרונות של E3, אין יותר טוב מאשר להתיישב על־ידי המדוכה ולהיזכר באותה השקה שהוקיעה את המותג מן החלון וכמעט דחסה רגליו תחת חלקת האדמה בה נקברה סגה עשור לפני־כן.
מגבלות ״DRMיות״ יזומות, היעדר מתן פטור מרכישת בקר ה־Kinect כציוד חובה ותג מחיר לא תחרותי במיוחד הספיקו כדי להעלות את דון מאטיק, ראש הפרויקט דאז, על מוקד. כשנראה היה שהטקס תם והפיתרון האופטימלי לכל אלה החפצים בחוויית גיימינג מהסלון הוא כל־מה־שסוני־תבחר־לשחרר־מהקאליבר (=אלא אם מסיבה לא מובנת העמדתם גם את קונסולת ה־Wii U על אותה זכוכית מגדלת), מיקרוסופט השיבה לאספסוף הזועם במקבץ מהלכים ורסטיליים במיוחד שמטרתם המרכזית היא לנסות ולהפיח חיים במה שרבים הגדירו אז גופה מהלכת; תחום מערכות ההפעלה (ע”ע ווינדוס ו־ווינדוס פון) ושירותי הענן של מיקרוסופט התאחדו עם שלוחת האקסבוקס לצורך העמדת חטיבה נפרדת שאחראית על מגמות פיתוח והפצה עצמאיות. את כל הפרויקט בחרה הענקית הירוקה להוריש ולהנציח בידיו של פיל ספנסר, ראש חטיבת המשחקים שלה בדימוס וגיימר נלהב.
עם הגעתו, הבטיח ספנסר לגיימרים ”דף נקי וחף מבעיות”; עתיד אופטימי עם זרזיף של תקווה מחודשת. האחרון שדבק באמרות כה מעודדות שנושאות קשר לאקסבוקס היה איל ההון ביל גייטס לפני כמעט שני עשורים. עם הג’קט השחור והחיוך המפורסם, חשף ביל לעיני העולם את מה שיוּעד להיות האקסבוקס; היה מדובר על מכשיר גדול ממדים המעוצב בצורת האות איקס ומאובזר בליבה הבוהקת ממפתנה צבע ירוק קריפטונייט. הפילנתרופ השערורייתי הציג את התופעה בתור מכשיר ייעודי למדיה סנטר שמסוגל להריץ, כדרך אגב, גם משחקי וידאו. כך התחיל הרומן של הגיימרים עם מכשיר האקסבוקס שהספיק מאז לשפצר צורתו ולהחליף צבעו לסירוגין – אף אחד לא העלה בדעתו שהקליק בין השניים יהיה כל־כך חזק.
עם רוח וחזון העונים בקנה מידה זהה לאלה של גייטס, פיל הצעיד על כתפיו אולפנים ויוצרי תוכן, חברות הפצה ושיווק, ושירותי מדיה שונים עם מטרת על מרכזית – להשיב לאקסבוקס את תואר הג’אגרנאוט הפורח שנזל מידיה עקב חמת זעמם של הצרכנים. קראו לזה מאורע נס, מחווה משיחית, ״פוּקס״, אך הגלגל הסתובב לו: ההגבלות התמוהות הוסרו, המחירים נעשו יותר רציונליים, ונראה שהדגש המרכזי בו בחר פיל להתעמק, לשם שינוי, היה על משחקים. טייטלים חדשים הוכרזו כשכותרים אחרים מן הדורות הקודמים ביצעו הגירה אל הקונסולה החדשה גם־כן (״תאימות לאחור״). כך, למעשה, כבש פיל את יעדו הראשון – מיקרוסופט החלה להוביל גם במספרים ולא רק בכמות הסיפורים השבועית שמכר לעיתונות.
בזמנו נראה היה שהמוניטין שב אל קנו, המעריצים הכבדים מצאו את מקומם בין שוחות האקסבוקס ועונת החגים לא נצבעה רק בצבעיה הכחולים של הטיטאן מהמזרח. ובכל זאת, מיקרוסופט פיגרה בפער משמעותי תחת צילה האמתני של סוני. מבלי להעניק נתונים בעל אופי סטטיסטי, משמעות העניין הייתה יכולה להתפרש לשני הכיוונים בלבד; מיקרוסופט האטה לקראת הפנייה שמאלה, כראוי וכצפוי, או שמא סוני פשוט העלתה הילוך והותירה אבק לכולן. במבט חטוף לאחור, נראה היה ששתי התשובות נכונות. במקרה של מיקרוסופט היה מדובר בשנת שמיטה; מאותה נקודת מפנה, היא לא לִבְתָה את עיניהם של המעריצים בשום הכרזות או מידעים אינפורמטיביים, בעוד שסוני ירתה חבילות על גבי חבילות של מכשיריה במחירים אטרקטיביים, פצחה בשיטת שיווק אגרסיבית והציעה מספר וריאציות שונות למוצריה עבור כל תקרת מחיר – כל אלה הובילו אותה למַעֲלֶה הרשימה ובפער ניכר. מיקרוסופט איחרה להגיב וגם כאשר עשתה זאת, לא היו בפיה תשובות חיוביות למעריצים – ביטולו הכואב של Scalebound וניתוק היחסים עם הידקי קאמיה היו רק קורט המלח שבקצה המזלג.
הזמן חלף, הווילונות יורדים, המסך עולה, ריח החג צורב בנחיריהם של הגיימרים, שיערם נפרע מחוזקה של הרוח ועיניהם בוהקות בציפייה לקראת מסיבות העיתונאים השנתיות של E3. גם עבדכם הנאמן נותר זמין וגמע בשקיקה כל שידור ושידור שהופץ ברשת, ולמען הגילוי הנאות, היה זה השידור של מיקרוסופט לו ציפיתי הכי הרבה. רציתי לראות איך תתמודד עם החזרה של נינטנדו לזירה התחרותית עם מכשירה ההיברידי ״נינטנדו סוויץ’״ ואיך תהלום את חומת הכותרים הבלעדיים של סוני מאור הזרקורים. אך בכל הזמן בו צפיתי באדון פיל ספסנר עומד מול המצלמה כאיילה שלוחה ומדבר בגאוותנות על מכשירו החדש והעצמתי, המחשבה היחידה שאכלסה את ראשי הייתה: ״מה לעזאזל אתה עושה?״. הרגשתי כאילו ישב פיל על מעין סלע, הביט (באופן אירוני) על השקיעה כאשר סיגר חפון בפיו, לרגלו השמאלית יושב בקבוק גלנפידיך וראשו תוהה באיזו תנוחה ישחה הפעם בז’קוזי הדולרים שבנה בביתו. חשתי ממנו ביטחון עצמי מופרז, כאילו כל הקלפים בידיים שלו וכעת כל שנותר לו הוא להוציא אותם ברנדומליות מאוזניהם של עוברי האורח השונים.
אין ספק שהבורג הזוהר ביותר ממסיבת העיתונאים של פיל וחטיבתו היה האידורציה העדכנית של ״פרויקט סקורפיו״, הלוא היא האקסבוקס וואן איקס. ״הפיתרון האופטימלי ל־4K״, ״הקונסולה החזקה ביותר אי־פעם״, ״הדבר העצמתי ביותר שבנינו מעולם״ ועוד עשרות משפטי באז שונים החליקו מפיו כאילו עד אותו זמן היה בסדנת ויפאסנה, אך בעיניי דווקא את המשפטים אשר באמת היה צריך לומר – לא שמענו. במקום להתעמק במה שבאמת חשוב לגיימרים – חממה אמתית למשחקים ולאולפנים במחיר קורץ לעין, מיקרוסופט פנתה למקום בו הקונסולות לעולם לא יקרנו; בדומה לסוני שניסתה להצעיד את העולם תחת הארכיטקטורה המסובכת והמורכבת שבנתה למען הפלייסטיישן 3 בתקווה שיוצרי תוכן ומפתחים ינצלו בתבונה את יתרונותיה החומרתיים, מיקרוסופט פונה ליעד זהה בתקווה שהקלף הבא שייצא מחפיסתו של פיל יהיה ג’וקר ולא ארבע תלתן.
״השקט שלפני הסערה״ הוא משפט שפיל וודאי משנן לעצמו עם כוס הקפה של הבוקר. אתנחתא יזומה לצורך בקרת נזקים ולתכנון מחדש היא טקטיקה ידועה ולעיתים הכרחית, אך לטעמי דווקא במקרה של מיקרוסופט מדובר בהיפוך של המינוח. איני רואה בסערה כמאורע חיובי – אני רואה בה התחלה של נפילה כואבת ממדרון, פגיעה חזיתית ברכבת, כניסה לבריכת לבה – קל וחומר כאשר גם נינטנדו חזרה לשחק בענף של הגדולים. ההתעמקות של מיקרוסופט בחומרה ובעשרות השקות נייר לוקחת סיבוב של 180 מעלות מהעקרונות עליהם נשענות סוני או נינטנדו, העקרונות עליהם נשענים הגיימרים, העקרונות עליהם נשענת התעשיה הזו. נצא מנקודת הנחה שאותה אקסבוקס וואן איקס היא אכן הפיתרון האמתי לאלה החפצים ברזולוציית 4K – האם בכלל מדובר במהלך מתבקש? עלינו לצאת גם מנקודת הנחה שלא כל צרכן מחזיק בביתו טלוויזיה בעלת כאלו רזולוציות אסטרונומיות. עלינו לצאת מנקודת הנחה שמרב הצרכנים בכלל לא טורחים ליצור הבדלה בין חדות אחת לחדות אחרת. עלינו לצאת מנקודת הנחה שלא כל צרכן ימצא עצמו בוהה בתמיהה על המדפים ובהכרח יבחר במוצר החדש והיקר יותר – כפול במחיר במקרה של האקסבוקס וואן איקס. כל אלה רומזים לנו שהסגמנט אליו מכוונת מיקרוסופט קטן בהיקפיו בלאו הכי, והשינוי אותו פיל הביא עם כניסתו לא בהכרח יחזור להדרן אם וכאשר קיווה לכך.
ואם כבר בפרקטיקה עסקינן – אז מיקרוסופט צריכה יותר לעשות ופחות לדבר. היא מדברת כבר חודשים על היתרון הטכנולוגי הקרב ובא שלה, היא מדברת חודשים על השת”פים השונים שרוקמת עם יוצרי תוכן שונים מהתעשיה, היא מדברת חודשים על המעבר התפישֿתי, מאויב כנוע לטנק דאבל־קאסט – אך בדיוק כאן מצוי שורש הבעיה. מיקרוסופט בכלל ופיל בפרט טרוחים בדיבורים, בזמן שסוני – שוודאי כבר תוהה כמה תקצץ במחיריה לקראת ההשקה של מיקרוסופט – ונינטנדו כבר מסגלות לעצמן מעמדות ברורים ומובהקים ביניהן. אין מן הנמנע שהכול ייפול על פיל – התחושה של היעדר הבלעדיות, הבחירות המנהלתיות השנויות במחלוקת וההתעמקות בתפל מעניקים ברבים מאיתנו צרימה עזה של דז’ה וו, ואם פיל לא יתחיל להפוך את הקש לגושי זהב כפי שעשה בעבר – לא אתפלא אם ימצא עצמו יושב ליד דון מאטיק עם תשחץ בכניסה ללשכת האבטלה. למען הסר הספק, ברשות חטיבתו של פיל כל הכלים הזמינים על־מנת להפוך את הגלגל ולחזור להיות המותג האהוב והמוכר על כולנו בשנית, רק הגיע הזמן שגם תתחיל להשתמש בהם ולא רק לחשוב על התוצאה האפשרית.
