ביקורת משחק: Shadow Warrior 2

סדרת Shadow Warrior יחסית ותיקה אבל עדיין היא לא מוכרת כל כך בעולם הגיימינג, אפילו שהיא התחילה את דרכה בשנת 1997 והמשיכה עם שתי הרחבות שהראשונה שוחררה ב־1998, ואילו ההרחבה השנייה שוחררה 6 שנים אחרי. מאז ועד 2013 לא שמענו מילה על משחק המשך, אך באותו זמן Flying Wild Hog ו־Devolver Digital נתנו צ'אנס נוסף והוציאו ריבוט, Shadow Warrior, שזכה לביקורות טובות ולכן קיבל משחק המשך שהוכרז ביוני 2015, בשם Shadow Warrior 2 וראה לפני ששה ימים למחשב האישי, אם כי שחקני קונסולות הדור הנוכחי יצטרכו להמתין עד הרבעון הראשון של שנה הבאה, אז השאלה שיש לכולנו בראש היא, האם המשחק מספיק טוב? הוא שווה את הכסף? הבה נברר.

שנייה לפני שנקפוץ לביקורת, מן הראוי שאציין כי מעולם לא שיחקתי או שמעתי על הסדרה הזו לפני שצפיתי בטריילר ההכרזה של Shadow Warrior 2 והאמת, לא כל כך התלהבתי ממנו, ולא ציפיתי ממנו לשום דבר. ובכל זאת, הכותר הזה איכשהו רץ בסרטונים ברשת, בין סרטוני 'עשרת משחקי ה… של שנת 2016' וכדומה ובסופו של דבר נכנעתי ונתתי צ'אנס למשחק, ולאחר 11 שעות ששיחקתי וסיימתי אותו, אני יכול לומר לכם שאם Dark Souls, DOOM ו־Duke Nukem היו עושים ילד, היה יוצא להם Shadow Warrior 2.

מה הסיפור של Shadow Warrior 2? 

(אזהרת ספוילרים) חמש שנים לאחר סיום Shadow Warrior, לוחם הנינג'ה שלנו לווּ וונג חוזר אלינו למסע נוסף. קומיקו היא מדענית גדולה אך גם בתו של הפושע הגדול מזיו השד, והיא חצי אנושית (מצד אמה) חצי שד, לאחר שמתגלה לנו שהיא נעלמת משימתנו היא למצוא אותה ולהביאה לדוקטור סמית', לקראת סוף המשימה אנחנו מבינים שהגוף שלה הושמד מבפנים, וכדאי להעביר את הנשמה שלה לגוף אחר לפני שגם היא נהרסת, מה שגורם לדוקטור סמית' לעשות מעשה נועז, ולהעביר את הנשמה של קומיקו לגוף של לווּ וונג, ובעצם גורם לשתי הנשמות לחיות בגוף אחד. מטרתם היא למצוא תרופה כדי להחזיר את הגוף והנשמה של קומיקו לקדמותה, אבל המצב מסתבך והגוף הופך למפלצת אחת גדולה שבסופו של דבר מצליחה לברוח עם "לכלוך" מאחורה. כשלווּ וונג חוזר עם התרופה ורואה זאת, הוא מדבר עם סמית' בדקות האחרונות שלו, וסמית' נותן לו פקודה שהופכת למשימה הראשית שלנו: מצא את הגוף של קומיקו, ותזריק לה את התרופה כדי שהכל יחזור לקדמותו. אבל כמובן שהמצב מסתבך ולא הולך כמצופה, ומכאן ואילך אני אשאיר לכם את העונג לגלות לבד (סיום ספוילרים).

shadowwarrior2-1439033139362

ובכן, זה פחות או יותר העלילה. עכשיו, על העלילה שמתי לב שהשקיעו, אבל במידה מסוימת, זאת אומרת, "חבר'ה, תראו, נתנו לכם עלילה, סצנות, דיאולוגים ומספיק דמויות. האם הם טובים? לא. האם יש? כן. את החובה שלנו עשינו". אבל אני קודם רוצה לדבר קצת על הדמויות עצמן. אני אתחיל עם לוּ וונג או יותר נכון על האופי שלו, שמנסה כל הזמן להצחיק עם הבדיחות שלו, וכן, הבדיחות הללו לקחו חלק גם בעלילה של המשחק הקודם, כי בסופו של דבר, לכל נינג'ה יש את ההומור שלו, וכן דדפול, לא רק לך יש הומור כנינג'ה. אבל נחזור לעניינו – האופי של לוּ הוא ילדותי, שחצן, הומוריסטי עם ביטחון עצום. מה שאהבתי בו, זה בעיקר את הביטחון שלו כשניצבנו מול אויבים גדולים וחזקים, אולם הבדיחות שלו לא מצחיקות ברמה כזאת שהתגלגלתי על הרצפה, אבל כן, אני מודה שלוּ העלה בי חיוך מדיי פעם. אבל למה לא כל המשחק הוא העלה בי חיוך? כי כמו שכולנו יודעים, לכל דבר יש גבול, ובמשחק היו כמה סצנות (בודדות) דרמתיות שדרשו שנייה מלוּ להיות רציני ולראות מול מה הוא מתמודד, ובכל זאת הוא כל הזמן ניסה לשלוף איזה בדיחה וזה דיי הרס לי את הסצנה. לגבי שאר הדמויות, הן דיי משעממות וחלקן אפילו עם דיבור אגרסיבי למדיי. אף אחת מהן לא מעניינת, ומלבד לו וונג וקומיקו, אף דמות אחרת אנחנו לא מצליחים להכיר לעומק, וזה חבל.

maxresdefault

אז כבר למדנו שלוּ צריך להעלות את המינון בריטלין שלו, ואת חבריו היינו צריכים להכיר קצת יותר. עכשיו אני רוצה לדבר על השאר, שזה על הסצנות במשימות הראשיות והצדדיות. אז ככה, במשימות הראשית לפני כל התחלה יש סצנה שנותנת לך רקע ולבסוף את הבקשה, שלפני שאתה יוצא למשימה, אתה מקבל החלטה אם לעשות עכשיו או אחר כך. וזה טוב שהם נותנים לנו את האפשרות הזאת, כי לאחר כל כמה משימות, יש את המשימה הגורלית שבעצם אם אתה הולך עליה, אז אתה לא יכול לחזור אחורה ולעשות את המשימות הצדדיות. שוב, העלילה לא כזאת מעניינת ועמוקה, ולכן כך גם הסצנות, לפחות בצדדיות. אני אהיה אתכם דוגרי, קרה פעם, פעמיים שפשוט דילגתי על סצנות בגלל שהדיאלוגים בין שתי הדמויות מאוד משעממות וחסרות תוכן, בכל זאת, לא מעניין אותי שאמיונה צריכה לקחת תה כל יום בשעה 4 או שאיזה פפראצי צילם את אמיונה במקלחת ו… סקס וכו'. זה היה נראה כאילו המשחק פשוט אומר לך "תשמע, תעשה את החובה ותראה את הסצנה כדי שנעשה את הדבר האמיתי ונצא לקרב!".

shadow-warrior-2

מה לגבי האקשן והמשחקיות?

איפה מתחילים? הסיבה היחידה שהסכמתי לשחק ב־Shadow Warrior 2, ולהעביר עליו את ה־11 שעות ששיחקתי כדי להגיע ל־100%, זה רק בגלל האקשן והמשחקיות. כספתח, אני אתחיל עם התפריט במשחק, שלכל אחד מהם יש את המשבצת שלו. הראשון הוא בעצם ה־'משימות', שם המפה מונחת ואז אנחנו רואים את המשימה ומשגרים את עצמנו. השני הוא ה־'ציוד', איפה שאנחנו בוחרים את הרובה. יש לנו מעגל (בדומה ל־DOOM) עם מספר מוגבל שבו אנחנו יכולים להניח נשקים. מתוך כל ה־50 או יותר נשקים שזמינים אתם מניחים 8 שעמם אתם משתמשים, כמובן שאפשר לשנות את זה כל הזמן. השלישי הוא ה־'נשקים', איפה שמונחים לכם כולם. אני אישית השגתי 43, אבל אני יודע שפספסתי כמה בין אם זה במשימות צדדיות לראשיות, כי בכל זאת, ברוב המשימות שאתם עושים, יש לכם 2 נשקים ורק אחד מהם אתם יכולים לבחור. הרביעי הוא ה־'שדרוגים', ושם בעצם אתם משפרים את הנשקים שלכם, מבחינת נזק לאויבים, טעינת נשק מהירה יותר, וגם לעצמכם בחיים, בצ'י וכו'. והחשוב ביותר, ה־'סקילים', זה החשוב מכל. השגת נקודות סקילים אתם משיגים תוך כדי עשיית משימות ראשיות/צדדיות, וכך אתם מגדילים את החיים שלכם, צ'י, כוחות שעליהם אדבר בקרוב, אחסון גדול יותר של כדורים בנשק וכן הלאה.

maxresdefault

אני יכול לומר לכם שהייתה לי חוויה עצומה ב־Shadow Warrior 2 מבחינת אקשן. בכל חלק של שלב במפה יש לך חופשיות, המשחק אינו כולא אותך ואף נותן לך את האפשרות להסתובב כאוות נפשך ולהרוג כמה שאתה רק רוצה. העולם שמה מאוד דומה לעולם של Dark Souls, וגם כאן אין לך רגע מנוחה של שקט מאויבים לא משנה לאן תלך. בכל מקום יהיו לך אויבים כולל בוסים, וזה עוד לא בוסים שאתה חייב להרוג, אלא פשוט כי הגעת לשטח שלהם. עכשיו, זה כיף להילחם מולם כשיש לך איזה 40 נשקים, אתה יורה, דוקר, זורק רימונים, טילים, להבות וכו'. זה פשוט כיף ענקי, אבל בשלב מסוים זה מתיש אותך להילחם מולם לחינם, לכן כבר מהאמצע פשוט ברחתי מהם בעזרת הקפיצה הכפולה והזינוק.

עוד משהו לגבי האויבים, זה שכיף להילחם מולם כשהם חדשים מולך, במיוחד בהתחלה, אבל כשאתה רואה אותם אלף פעם, וקרה לי ששגרתי את עצמי לאיזה שלוש מקומות ופשוט ראיתי את אותם אויבים (במקרה שלי = רובוטים), וזה כבר היה "די, מיצינו חבר'ה, כמה אפשר להרוג אתכם?". אבל אני חייב להודות, הבוסים הגדולים עם הזירות האישיות שלהם, היו פשוט תענוג. אתה נלחם מולם וכל פעם שאתה תוקף אותם, יוצא להם מחסניות, חיים וצ'י, שאותם אם אתה לוקח זה מקל עליך בהרבה דברים. בנוסף, יש לך ליד כל פינה איזה פסל כזה של חיים, צ'י ומחסניות, שאותם אתה מוצא במקומות מסוימים והם פשוט מחזירים לך הכל, אם היה לך 0 כדורים בכל הנשקים אז הם מחזירים לך הכל לכולם, וזה פשוט כיפי שאתה לא צריך להיות מודאג מכמה לבזבז עליו וכמה על זה.

3125001-shadowwarrior2_005

לגבי הנשקים והכוחות הם החלק העיקרי והחשוב ביותר במשחק. יש הרבה נשקים, שכבר דיברנו על זה, אבל עכשיו אדבר עליהם קצת יותר לעומק. יש חרבות, להבים קצרים, שוטגאנים, נשקים כבדים, בזוקות, מסור ועוד כל כך הרבה. יתרון נוסף לנשקים, שרבים מהם מעוצבים בצורה שונה מהרגיל, ואני ממש אהבתי את זה, במיוחד את רובה הרימונים בצורת דרקון. לכל נשק יש שלושה עיגולים שבהם אתה שם שדרוגים והופך את הנשק ליותר חזק, שזה מגניב, והגעתי עם נשקים למספרים גבוהים שהקלו עליי בהמשך.

בנוגע לכוחות, היו לי כמה שעזרו לי מאוד, אבל גם מאוד הגבילו אותי. כי ברגע שאתה משתמש בכוח פעם אחת, הוא בעצם מוריד לך צ'י, שאפשר לשדרג אותו, אבל זה עדיין מוריד לך הרבה. אחד מהכוחות מעלה לך את החיים, אבל גם לוקח לך הכי הרבה צ'י, אם כי אני בעד, כי הכוח הזה הציל אותי הרבה פעמים. הנשקים הקרים במשחק עוזרים לך, אבל גם הופכים אותך ליותר פגיע. ברגע שאתה מתקרב לאויב, ונלחם מולו פיזית, האויב השני בקלות יכול להוריד לך הרבה חיים, לכן רוב הזמן הייתי עם רובים ובזוקות, אפילו שאני צריך להודות לאחת החרבות, שבזכות הכוחות המיוחדים שלה הבסתי הרבה בוסים וכמות גדולה של אויבים קטנים בפעם אחת.

%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%a9%d7%9d

ב־Shadow Warrior 2 אין מצב מרובה משתתפים, אלא רק שחקן יחיד אבל עם אפשרות לקואופ עד 4 ביחד. ההנאה יחסית גדולה יותר כשמשחקים ביחד מאשר לחוד, גם הרמות שהמשחק מציע בקואופ גבוהות יותר ולכן זה יותר מאתגר והופך את ההנאה ליותר כיפית, גם יש קבוצת סקילים שמותאמים לקואופ בלבד, וזה ממש משפר את החוויה ומוסיף הרבה לערך המשחק. אבל שוב, בין אם תשחק לבד לבין עם חברים, אתה עדיין עובר את אותו מסלול שהם עוברים רק לבד. אבל עדיין, מומלץ לשחק עם כמה חברים. דבר נוסף שארצה לדבר עליו, זה ה־AI במשחק, שהיה יחסית גרוע. לדוגמה, כשנכנסתי לזירה, הייתה נגדי כמות מסוימת של אויבים, אך אם ברחתי מהם בקצת, הם לא היו רודפים אחריי הרבה חזרה והיו חוזרים למצב הקודם שלהם, אפילו לא נהיים ערניים לקראת החזרה שלי. עוד דוגמה, כשנכנסתי לבניין, הייתי כמה מטרים מסוימים ליד איזה עשרה אויבים, ובכל זאת הם לא שמו לב אליי, משהו שבמשחקים רגילים, האויבים כבר היו מפעילים אזעקות, משטרות, קוראים לתגבורת.

hnwk8zbfk9b4lycr6xcnu7

הגרפיקה

יתרון נוסף ל־Shadow Warrior 2 זה הגרפיקה המרשימה, שמשתמשת במנוע Road Hog, שעליו Flying Wild Hog עבדה, ואת המנוע אנחנו כבר מכירים ממשחקים אחרים שלה כמו Hard Reset Redux ו־Shadow Warrior הריבוט, אבל אפשר לראות שינויים משמעותיים בין הקודם לחדש. המשחק זמין כרגע רק על המחשב האישי, אבל יראה אור ברבעון הראשון של שנה הבאה לקונסולות הדור הנוכחי. אי אפשר כרגע לעשות השוואת גרפיקה בין המחשב לקונסולות, אבל אפשר לראות כמה הגרפיקה שונה מהמינימום לאולטרה:

הפסקול: 

את הפסקול הלחין קז'ישטוף וירזינקוויץ', שהיה אחראי על כמה מהפסקולים של סדרות משחקים גדולים, כגון: סדרת The Witcher, Shadow Warrior וגם Bulletstorm יחד עם עוד הרבה. הפסקול מבחינה רוחנית דומה מאוד לשל DOOM, כי גם פה, כשאתה נכנס לקרב או כשאויבים מזהים אותך, אתה שומע את הפסקול החזק הזה, שעושה לך חשק לקרוע להם את הצורה:

שעות רבות של הנאה מובטחת
8
מערכת התגובות
התראה
2 תגובות
החדש יותר
הישן יותר הבולט ביותר
פידבקים
צפו בכל התגובות

נשמע משחק טוב אך לצערי הביקורת ברמה מאוד ירודה.

דווקא ביקורת סבבה.
הבאת לי חשק לשחק 🙂