ביקורת משחק: Rise of the Tomb Raider

את Rise of the Tomb Raider קיבלתי מבלי לדעת עליו יותר מדי, חודשים לפני שיצא למחשב כלל לא הבעתי עניין במשחק, בעיקר מפני שהיה בלעדי ל-Xbox One, אך בכל אופן נודע לי על אהדת הקהל לאותו משחק בנובמבר, ועל השמועות לגבי גרסת מחשב שנמצאת בפיתוח, אז פיתחתי ציפיות והחלטתי שלא לקרוא ביקורות וטקסט אינפורמטיבי אחר כדי להשאיר את ההפתעות בתוך הקופסא, ובכל זאת, דבר לא הפתיע. ביקורת משחק: Rise of the Tomb Raider.

Rise of the Tomb Raider זוהי ההרפתקה השנייה של לארה קרופט אחרי הריבוט ב-2013, בפיתוח Crystal Dynamics והפצת Square Enix. ב-Tomb Raider של שנת 2013 לארה לא הייתה אלא קורבן של הסיטואציה אליה נקלעה, במשחק זה, המצב שונה, וקרופט לוקחת יוזמה ועוברת מהגנה להתקפה, במצוד אחר חפץ שאמור להעניק חיי נצח (כנראה ממשיכה את המסורת של עמיתיה נת'ן דרייק ואינדיאנה ג'ונס). מן הסתם, היא איננה היחידה שמסוקרנת ומתעניינת בערפל המסתורין שעופף את החפץ, ואיתה במירוץ נמצא ארגון בשם "trinity", או "שילוש" בעברית, וברגע שלארה משיגה את התמונה המלאה, היא מציבה לעצמה מטרה, לא לתת לחפץ, "המקור האלוהי", ליפול לידיים הלא נכונות. גם לארה וגם אותו ארגון רצחני מגיעים לעיר אבודה בסיביר, ונתקלים במקומיים שלא מחבבים זרים.

זהו בגדול הרקע, הסיפור של המשחק הזה, ואני לא חובב מיתוסים ואגדות למיניהן, אך יכול ליהנות במידה והסיפור מועבר בצורה טובה. לדאבוני, לא היה זה המצב, והסיפור לטעמי היה מביך, או אולי ילדותי, המבנה שלו טוב, הטקסטים פחות, ובסך הכל הסיפור עצמו פשוט לא מעניין ולא ממקם את עצמו כתמריץ להתקדמות במשחק, מה שכן מעניין בסיפור, נמצא בתוך קלטות אודיו ומסמכים שלארה מוצאת במהלכו, קלטות אלו מהוות עמודים תומכים לסיפור, עוד קטעי מידע שונים שמוסיפים לרקע ומגוללים חלק מהיסטוריית המקום. דבר נוסף לגבי הסיפור, אני מבין שהכותרת היא "Tomb Raider" ועליי היה לצפות שלארה תהיה בסכנה מתמדת, אבל לצפות בלארה מתחמקת מהמוות ברגע האחרון ממש, עשרות פעמים לאורך הדרך הארוכה שעברה, ביחד עם הגישה שלה, שנותרת על הגבול הדק שבין אומץ לטיפשות היה מתיש, יותר מדי רגעים שאמורים להיות בשיא לאורך כל המשחק, זה לא תורם לכלום ורק בועט את המתח החוצה.

המשחקיות בהחלט עושה את המשחק, כל עוד דמויות לא מתחילות לפלוט דיאלוג רדוד המשחק זורם בצורה מיטבית. שלושת עמודי התווך של המשחקיות הם פתירת חידות, פטירת אויבים, ופארקור, ומרב המשימות מציגות איזון מושלם של השלושה במינונים מדויקים שמאזנים הן את רף העניין של השחקן והן את רף ההתרגשות, לדוגמה, יש לצפות כי לאחר קרב יריות מורט עצבים, יעבור השחקן המותש לפעילות פחות קצבית, דוגמת פתירת פאזלים סביבתיים. על יסודות המשחק הקודם, בנו מפתחי RotTR מספר מכניקות חדשות עבור כל אחד מעמודי התווך. מערכת הקרב תוחזקה ע"י הוספת האפשרות ליצור מגוון רחב של הפתעות מתפוצצות תוך כדי קרב, ובכך לאמלל את אויבך עוד יותר. מערכת הפארקור שודרגה בעזרת העשרת מגוון התעלולים האקרובטיים העומדים לרשותה של לארה ומן העובדה שאנו זוכים לקבל חבל בשלב מוקדם יחסית של המשחק (בניגוד למשחק הקודם, בו היה עלינו לחכות זמן רב לקבלת חפץ חשוב זה). דברים אלו יוצרים חווית משחק מהנה ומהודקת יותר.

לצד קו העלילה הראשי, ישנם קברים בהם אני אוהב את האתגר המחשבתי, זה מה שנותן את הרצון להמשיך לשרוד עם גברת קרופט למשך כל המסע. הכניסה עצמה לקבר יכולה לעתים להיות מסובכת, ולכלול אתגר טיפוס או חיה פראית ששומרת על הסף. החידות עצמן מערבות שימוש בחבלים, ולכל חידה אלמנט מיוחד משלה (רוח, מים, אש, וכו'). ישנם תשעה קברים אופציונליים, וחבל שלא יותר, את המשחק כולו אפשר לסיים בעשרים שעות, מספר קטן ביחס לעלות, אבל גם המספר הזה משתנה מאדם לאדם, המהירות שלוקח לפתור את התעלומות, רמת הקושי (גילוי נאות: שיחקתי ברמת הקושי השנייה מתוך הארבע, Tomb Raider למען קיצור זמן המשחק בשביל שאוכל לגשת לכתיבת הביקורת כמה שיותר מהר.), והתעכבות בחדרים בחיפוש קלטות, אמל"ח ומשאבים.

מערכת הקרב טובה, כיף לנהל קרבות בעיקר עם חץ וקשת, לארה מדייקת להפליא, גם בציד, מסכנים הארנבים. מערכת היכולות שצוברים בעזרת נקודות שמרוויחים בין היתר מהריגת אויבים גם כן תורמת לגיוון בקרבות, בסוג המכות שאפשר להפיל על אויבינו המרים, עם זאת, העובדה שקבלת נשק חדש (קלשניקוב, אקדח, שוטגן) מותנית בהתקדמות בסיפור, מאכזבת, כי יש התניה כזו ביותר מדי משחקים ואין שום דבר מקורי, יצירתי או מאתגר בכך. פעילות בחשאי מאתגרת ביותר, יש לנהוג בזהירות רבה מפני שה-AI חכם, לעתים חכם עד כדי כך שכשהוא מגלה את לארה מסתתרת מאחורי קרטון או בתוך שיח, הוא לא מוריד ממנה את העיניים ואין אפשרות להתחמק, ככה שנוצר מצב שה-Stealth טוב עד שמתגלים.

כבר בהתחלה נדהמתי לגלות כמה ש-Rise of the Tomb Raider דומה ל-Tomb Raider מ-2013, המשחק הרבה יותר צבעוני מאשר קודמו שהיה מאוד אפור וקודר, פעם אנחנו נמצאים בסוריה המדברית, ולפתע בסופת שלגים, או כפר ביער, או בכלל בתוך מערה. יש הרבה נופים שונים להסתכל עליהם בRotTR, אך ב"דומים" אני מתכוון לעיצוב והחוויה, שזה לא בהכרח דבר רע, אחרי הכל, המשחק הקודם היה פנטסטי, המחנות למשל, מספר אבנים סובבים אש ולידן לארה מתיישבת ומסכמת את המאורעות שהתרחשו עד הגיעה לאותה מדורה (בין הטקסטים היחידים שנשמעים טוב), התפריטים דומים, לא אחד לאחד אבל מדובר באותו סגנון, אותו הדבר תקף אפילו למערכת היכולות והשדרוגים, גם בתחום האנימציות, נלקחו רבות מהמשחק הקודם זאת לצד תוספת נהדרת של תגובות של לארה לשטח, כשהיא משקשקת מקור זו דוגמה אחת, אלו דברים קטנים שעושים משחק גדול.

המשחק נבדק על המחשב הבא: Windows 10, 16GB RAM, i5 6600k, GeForce GTX 980Ti. המשחק רץ עם ההגדרות הגבוהות ביותר בקצב שנע בין 50 ל-60 פריימים לשנייה, ככל שהנוף יותר רחב כך כמובן המספרים יורדים, המשחק יציב כרגיל למשחקי Square Enix. המעבר של המשחק מאדום-AMD לירוק-Nvidia הביא עמו מספר טכנולוגיות שסיקרנו אותי מבחינה טכנית, HBAO+, Tesselation, ועוד, אבל דווקא Hair Works נותרה בחוץ, זו טכנולוגיה שבוויצ'ר 3 גרמה לצניחה של 15 עד 20 פריימים בשנייה, כמו גם טכנולוגיית TressFX של AMD ב-Tomb Raider, ועל ה-"Pure Hair" אפשר רק להרעיף שבחים, זו טכנולוגיה שפותחה על ידי AMD ומעבדת Eidos במונטריאל במשותף, אופציה שלא מכבידה בהכרח על ה-FPS ומשמעותית אם לשחקן חשוב שיער שנראה טבעי. בשורה התחתונה, הביצועים טובים, המשחק צבעוני ונראה מעולה.

Rise of the Tomb Raider לא רק נראה טוב, אלא גם נשמע טוב, הדיבוב יאה למשחק טריפל A, לארה קרופט מככבת עם מבטא בריטי צח, ופס קול תואם שיצרו Crystal Dynamics לו תוכלו להאזין עם סאונד-קלאוד למטה. פס הקול מכיל בעיקר מוסיקה שתומכת באווירה ומחזקת אותה, לא תמצאו כאן מלודיות אותן תוכלו לזמזם (או תרצו לזמזם…) לאחר השלמת המשחק.

לסיכום, Rise of the Tomb Rider הוא משחק קצבי ומגוון שנהנה ממשחקיות עשירה ועלילה קצת פחות, ממנה ציפיתי ליותר. לעתים משימות הצד מסקרנות יותר מקו העלילה הראשי, לא רע בהתחשב בעובדה שמדובר במשחק שעוסק בהרפתקה, גילוי וחקירה אך מצד שני מאכזב בהשוואה לאיכויות הרבות של המשחק. הקברים מספקים את התוכן המעניין, כמו כן הקרבות שנעשים קשים ככל שממשיכים בסיפור, הביצועים הם חלק מפורט חביב ביותר, וצל"ש ל-Crystal Dynamics על שימוש בטכנולוגיות של AMD ו-Nvidia.

[divider]