"upgrade-insecure-requests" env=HTTPS כותרת שלי תכנים בדף

Tom Clancy’s The Divison: רשמים מהבטא – יש פוטנציאל? לא בטוח

the-division-closed-beta-PREVIEW

אי שם באמצע שנת 2014, שוחררה הבטא לדסטני, אליה הגעתי בחוסר ציפייה ובאמונה שלמה שהמשחק הולך בדרך הבטוחה לכשלון, בבטא של המשחק, הוכח לי שטעיתי (ואני מהגרעיון הקשה של שחקני דסטני עד היום). קצת יותר משנה וחצי לאחר מכן, אני מגיע לבטא של Tom Clancy’s The Divison עם ציפייה גדולה למשחק שהרבה אנשים התחילו לחשוב שילך בדרכו המאכזבת של Watch Dogs עוד מאז שגילו על השנמוך הגרפי הנודע לשמצה. ושהמשחק יהיה משעמם וריק, שמים וארץ מהדרך בה הציגו אותו, אבל אני? אני הייתי אופטימי, הייתי.

אז הסיפור הוא על ניו יורק הפוסט אפוקליפטית שמנסה להרים את עצמה לאחר התפשטות של וירוס קטלני, השחקן הוא חלק מיחידת חיילים מובחרת שנקראת The Division והמטרה שלה היא בעצם להילחם ברוע ולשקם כמה שאשפר את העולם שלאחר האפוקליפסה. עד כאן על הסיפור (שנשמע ג’נרי ולא מרגש במיוחד), עכשיו לרשמים:

הבטא של The Division היא אחת מגרסאות הבטא הכי מגבילות שראיתי. לא היה יותר ממשימת סיפור אחת לנסות, אפילו לעצב דמות היה דבר חסום (רק לעשות דמויות אקראיות עד שיוצא משהו שנראה סביר), העולם היה נורא סגור והמשימות צד חזרו על עצמן בצורה משמימה והכל הלך בערך ככה: תרוץ בלי סוף במסדרונות עד שתגיע, תהרוג כל מי שבאזור, תמצא מפתח (שכמעט תמיד נמצא מול העיניים) תשחרר שבויים, תעשה את זה שוב. זה אמנם מה שקורה בבטא, אבל כדי ליצור התלהבות יכלו להביא יותר דברים לעשות מאשר לזרוק את אותו הסוג של משימה שוב ושוב ושוב, האם אין יותר מה להראות חוץ מזה ובגלל זה גם בבטא לא היה גיוון בעניין משימות הצד? זו שאלה שעלתה ונקבל תשובה עליה רק עם המשחק המלא.

אז לאחר בערך עשרים דקות מסיימים את המשימה הראשונה והשחקנים נהפכים לחופשיים בעולם הבטא המוגבל ביותר, הייתי בשוק כשצצה הודעת “תודה ששיחקת בבטא” לאחר משימת סיפור אחת ולא יותר מזה, והבנתי שאני פשוט נדחף באגרסיביות לדארק-זון. אז לאחר דקות ארוכות של ריצה במזדרונות משעממים ושגרה מדכאת של משימות צד לא מלהיבות במיוחד (בלשון המעטה). נכנסתי לדארק זון. הדארק זון צפוי להיות פיצ’ר הדגל של המשחק ולהיות מרכז הפעילות, הוא בעצם האזור במשחק שלצד קרבות נגד AI תוכלו להלחם גם נגד שחקנים אחרים בהם תפגשו, או לחילופין לחבור אליהם. אם מישהו יתקוף סוכן אחר, הוא יוכרז כבוגד (Rogue) ויהיה פרס על ראשו, להרוג אותו לא יהפוך את הסוכן שעשה זאת לבוגד והוא יזכה בכמה נקודות XP ובמירוץ לציוד שהפיל הסוכן הבוגד במותו.

אז מה הפואנטה בעצם? למצוא ציוד שלא זמין לשימוש עד שמטהרים אותו, לטהר אותו בעזרת מסוקי ה-Extract ולעשות את זה שוב ושוב ושוב. ה-Extraction זה סוג של איבנט שנמצא בכמה מקומות במפה, שם אפשר לקרוא למסוק, להעלות את הציוד המזוהם שאספתם ולקבל אותו כמו חדש לאחר מכן לבנק של הדמות שלכם. זה נשמע פשוט אבל במהלך 90 השניות יבואו מספר אויבים ממוחשבים וכמה שחקנים שיחברו אליכם או ינסו להפוך את ה-Extraction לטווח ולחסל כמה שיותר סוכנים, פגשתי בשני סוגי השחקנים וזה בערך כל האופציות שיש במקרים האלו. תמיד זה ילך או ממש טוב (ומשעמם) או ממש רע (ומעניין שהופך למשעמם כבר לאחר פעם או פעמיים). וזהו זה, זה כל הסיפור של הדארק-זון, עניין חסר פואנטה שפשוט משעמם לאחר כמה מפגשים בסוכנים בוגדים וכמה טיהורים, אני באמת לא מבין את הפואנטה של האזור העצום הזה מהמפה, כנראה כי אין כזאת. זה האזור בו משיגים את השלל הכי טוב ותו לא, אין שם שום דבר מבחינת משחקיות והנאה שעשוי להחזיק תקופה ארוכה כמו שמשחקים כאלו צריכים להחזיק.

טיעון נגדי יהיה שהיה לי משעמם כי הלכתי לבד, אבל זה לא נכון, גם כשהלכתי עם שני חברים תקף אותנו השיעמום המוחלט של האזור הזה, ההבדל היחיד הוא שבקרבות ובהתנהלות עם שחקנים אחרים ישנה דינמיקה קצת אחרת, לא משהו שימנע את העניין מלהפוך לשגרה משעממת ודבר שחוזר על עצמו שוב ושוב ושוב.

הגרפיקה במשחק אמנם עברה שנמוך מאז ההצגה שלו ב-E3, אבל לא משהו מטורף, המשחק עדיין נראה טוב. מצד שני, מנוע הרס כמעט ולא קיים במשחק, מכוניות לא יתפוצצו, שמשות זכוכית לא ישברו כמעט אף פעם, ודלתות המכוניות שנסגרות רק נסגרות, אין שום אינטראקציה אחרת איתן, למען האמת, עם רוב העצמים הדוממים במשחק אין שום אינטראקציה הכל פשוט עומד כדי למלא את העולם. העולם הפתוח הוא לא כל-כך פתוח, פשוט אוסף של מזדרונות בלי הרבה גיוון, פה פארק שם מזדרון קצת יותר מעניין מאותו אחד שקדם לו, לא הרבה מעבר. במשחק על אפוקליפסה יכלו לפחות להוסיף יותר מבניין אחד לכל עשרים בניינים שאפשר להכנס אליו ולחקור קצת, אולי לפלס דרך מעניינת יותר דרך בניינים מאשר במזדרונות בלי טעם וריח.

על הצד הכמעט חיובי, חובבי האקשן הטקטי (לא טקטי כמו בשאר משחקי טום קלנסי אבל יש שם טקטיקה) וחובבי האקשן הישיר יותר שניהם יכולים להנות מהמשחק, מערכת המחסה מעולה והמעבר בין מחסה למחסה מתבצע בצורה חלקה. הנשקים מרגישים דיי טוב והקרב עם האויבים הממוחשבים והלא ממוחשבים לא רגע. לצד היתרונות יש גם כמה חסרונות, האויבים סופגים יותר מדיי כדורים (Bullet Sponge) ולעתים תמצאו את עצמכם משחררים מחסנית שלמה על אויב אחד. בעיית האויבים הספוגיים מוכרת גם מדסטני, אך זה דבר שקצת תוקן ואוזן עם הזמן, מה שיכול להיות וסביר להניח שיקרה גם פה, אם יוביסופט תחכים ותקשיב לקהילה.

בסך הכל, הבטא של Tom Clancy’s The Division הייתה חוויה משעממת, ואני מקווה בשביל יוביסופט ובשביל השחקנים שיקרה משהו טוב מעל הבסיס היחסית טוב למשחק. The Division ירוויח מאוד בחסד ולא בזכות, את שחקני דסטני שמחפשים משהו חדש לשחק עם החבר’ה בזמן שדסטני די ריק מתוכן ועתידו לוט בערפל. The Division יכול להצליח אם ימצא פואנטה לחלק מהפיצ’רים המרכזיים שלו ויחזק את צד ה-RPG שלוקה בחסר. אם פעילויות סוף המשחק יהיו טובות, המשחק יכול להצליח, אם לא, אני לא רואה את הפוטנציאל של המשחק להחזיק יותר משנה, עם כל הצער שבדבר.