ביקורת משחק: Destiny – תחילתה של סדרה מופלאה?

destiny-review

לא מדובר באיחור אופנתי, הביקורת שלנו לדסטני הגיעה כמעט חודש לאחר ההשקה גם בגלל שבאנג'י דרשה זאת מהמבקרים, במיוחד כשמדובר במשחק יריות מגוף ראשון ששונה מכל משחק אחר שאנחנו מכירים. אבל גם כי זה משחק שמצריך זמן התסגלות כדי להבין אותו, כדי לדעת מה הוא רוצה מאתנו, וכדי לגבש עליו דעה מספיקה לביקורת, יש לשחות במים העמוקים גם ברמות הגבוהות ולנסות לשים את ידיי על הציוד הטוב ביותר שניתן כדי לחוות את Destiny כהלכה.
דסטני השאיר לי טעם טוב בפה לאחר בטא מוצלחת, מאז שדלתות הבטא נסגרו, החלה טבלת ייאוש להגעת המשחק המלא, וכשסוף סוף שמתי את ידיי על המשחק, הייתה לי אנחת רווחה ותחושה כללית של התרגשות, "הנה המשחק היקר בהיסטוריה, אצלי בפלייסטיישן", אך האם דסטני עמד במשימה?

רצתי ביחד עם עוד שתי חבר'ה בין טונות של אויבים, מחפש מחסה מהם ומהבוס הגדול כשמצב החיים שלי צועק הצילו ומצב התחמושת על סף קיבוץ נדבות, ה-Titan שבחבורה השתמש ביכולת ההגנתית שלנו ונתן לנו מרחב קצר לנשימה בעודנו הודפים אויבים שנכנסים להגנה שלנו עם התקפות הנשק הקר שלנו, לאחר שהצלחנו לשים את ידנו העליונה ולהתאושש, כשאני והבחור החזק השני בחבורה סחבנו על גבנו את הבחור החלש יותר הוא הרג אויב בודד וקיבל על הדרך Legendary Engram, הדבר הנחשק ביותר ברמות הגבוהות.

וזהו בעצם הסיפור של דסטני, שיתוף הפעולה בין חברי הקבוצה עשוי להעניק גם לשחקנים החלשים יותר פריטים נחשקים שלא היו משיגים בכוחות עצמם, תהיו שחקנים טובים יותר? לא בטוח שתקבלו משהו, כולם בשביל אחד, ואחד בשביל… עצמו, והאמת היא שכל העניין הזה עם זה שהוא מבאס, הוא לא כל כך נורא.

עלילה

מה הסיפור של דסטני? אז ככה, לכדור הארץ מגיע כוכב מסתורי שנקרא "The Traveler", ה-Traveler הביא עמו גל של קדמה והוביל את האנושות לזמנים הכי יפים שלה אי פעם, במהלך התקופה בני האנוש גם הרחיבו את התיישבותם לאזורים אחרים בגלקסיית שביל החלב כמו הירח, נוגה ומאדים. הכל היה טוב ויפה עד שהגיעו להם ה-Darkenss, לפי השם בטח הבנתם, הם האויבים המושבעים של ה-Traveler, במלחמה שהם ניהלו אתו הם ניצחו, ושמו קץ להתפתחות האנושות, פה אתם נכנסים לתמונה עם ה-Ghost שלכם, עליכם להלחם בכל האויבים שיעמדו בדרככם ולהציל את האנושות.

טוב.. היה פה עם מה לעבוד, והיה ניסיון לא רע לעלילה טובה יותר, אבל הבעיה היא שהניסיון כשל, אני לא יודע מה קרה בדרך, אבל מרגיש שדסטני מחסיר מאתנו המון תוכן, כמעט לכל שאלה שפותחת העלילה, לא תמצאו תשובה, האם זו עצלנות, האם זוהי פשוט חוסר מחשבה או עלילה שפשוט לא תוכננה להיות מתוחכמת מדיי?  אין לדעת מה קרה שם בבאנג'י, אך זוהי ללא ספק אכזבה מאולפן בעל שם גדול כמו באנג'י, הרבה בזכות העלילה המשובחת.
אני בחור של עלילה, וללא ספק העלילה של דסטני היא לא משהו שאני אזכור, ולא משהו שאני אחשוב עליו בעתיד ואגיד: "וואלה, אני רוצה לחוות את זה שוב". העלילה משחקת תפקיד מינורי וחסר טעם אך עם הכיוון שאליו היא הלכה, אולי מוטב כך. בשורה התחתונה, אם אתם באים לדסטני כדי לחוות עלילה משובחת, אתם באים למקום הלא נכון.

משחקיות

מהעבר השני, המשחקיות, העלילה לא ממש משתפרת במהלך המשחק, זה כן. אך מה שמפצה על עלילה שלוקה בחסר, זה משחקיות לא מהעולם הזה, תרתי משמע. אתחיל ואומר, אני גיימר שז'אנר ה FPS הוא לא הז'אנר המועדף עליי, ולמרות נסיון בעבר עם משחקים מיתולוגיים כמו כותרי COD הראשונים או אפילו Bioshock, אני הרבה יותר נהנה ממשחקי TPS בדרך כלל, כך שלא ידעתי כמה אני אהנה מהמשחקיות עד הבטא של המשחק.
אני חייב לומר, המשחקיות של Destiny היא חווית חובה לכל חובבי ה-FPS וגם לאלו שלא. המשחקיות מהנה ומבריקה, כל נשק וכל סוג נשק מרגישים קצת אחרת, אך מה שמשותף לכולם זה שכולם פשוט מרגישים טוב, הסאונד של הנשקים מערב את השחקן ואפשר להרגיש ממש בתוך שדה הקרב.

בנוסף לכך, היכולות של הקלאסים בשילוב כל האקשן המוכר לכולנו, זה שינוי מרענן שכבר נראו כמוהו בעבר, אך לטעמי בוצעו פחות טוב. כל רימון מיוחד של קלאס מסויים מרגיש אחרת ודורש דרך התמודדות וטקטיקה שונה, וכל כוח "סופר" מרגיש אחרת בהתאם לדרך המשחק אתו. לא אשכח לציין גם את ה-Sparrows שאף פעם לא נמאס לשמוע ועוד יותר לא נמאס להרגיש, מה שמאוד חשוב מכיוון שה-Sparrows ילוו אתכם לא מעט במהלך המשחק.

עם זאת, גם המשחקיות לא מושלמת, עניין הקלאסים יכול היה להיות מבוצע בדרך טובה יותר, הרבה יותר. אין יותר מדיי שוני בין שלושת הקלאסים במשחק, הנשקים הם אותם נשקים, השריונות הם אותה הגברת בשינוי הדרת, וההבדל היחיד הוא הכוחות המיוחדים, שגם הם לא כלכך שונים מהסיבה שיש רק 4 מכות מיוחדות לכל קלאס ועוד 2 מכות סופר לכל קלאס, אכן כל אחד משתמש בשילובים שונים של כוחות מיוחדים והטבות (Perks), אך לא מספיק כדי ליצור שוני מורגש בין שלושת הקלאסים.

DC

נעבור לעניין המשימות, בעוד עיצוב השלבים מעולה ויש לומר שאחד הטובים שראיתי לאחרונה (אפרט על כך בהמשך הביקורת), המשימות עצמן נופלות במטרה לרגש כמו העיצוב עצמו, העניין הוא דיי פשוט, תלחמו בגלים של אוייבים, עד ש-Ghost יאמר לכם שעליו לפתוח דלת או לפרוץ לאיזה סופר מחשב, תשלחו אותו לעבודתו, ושוב תלחמו בגלים של אויבים, כאשר לפעמים בסוף השלב או במהלכו תפגשו בבוסים.

קרבות הבוסים לא רעים, יש לציין, וכל משימה יכולה להיות מאתגרת אם היא תשוחק על הרמה הקשה שלה, אך ככה או ככה, ההרגשה שהמשימות חוזרות על עצמן תגיע בסופו של דבר, וזה דיי מבאס, אך אפשר לומר שנסלח מכיוון שרמות הקושי הניתנות מספיקות כדי לשנות את חווית המשחק שלכם, משימות ה-Strike שהן המשימות הגדולות בכל כוכב, מאוד מאתגרות וכיפיות ובנוסף לכל זה ניתן גם לקחת מיני-משימות שנקראות Bounty ולהשלימם בכוכבי הלכת השונים כדי להוסיף אתגר למשחק.

אם כבר עסקנו באויבים, בואו נרחיב, האויבים במשחק הם ללא ספק מאתגרים, דרך הפעולה נגד כל חיזר בו תפגשו צריכה להיות שונה, ואתם תלמדו אותה ככל הנראה על בשרכם, האויבים יודעים לעבוד בקבוצה, ולהקשות על השחקנים בכל דרך העומדת לרשותם, לדוגמה, אם אחד החברים בקבוצה מת, אחד האויבים שלכם לפחות יעמוד ליד ה-Ghost המחכה להחייאה שלו ופשוט ישחרר לאזור טילים כדי למנוע הגעה של החברים שלו לקבוצה לאזור, מה שלפעמים מונע מהחברים בקבוצה להציל אותו, ומוביל גם להפסד הקבוצה כולה, העבודה שנעשתה על חכמתם של האובים מעולה, ואפשר רק לשבח את החבר'ה בבאנג'י על העבודה הזאת.

בקשר לתקשורת עם שחקנים אחרים, זהו עניין שבאנג'י חייבים לתקן, חוץ מלרקוד, לנופף, להצביע ולשבת, אין את האופציה לתקשר עם חברנו לעיר או לאזור המשימה בו אנחנו נמצאים אם אין ברשותנו מיקרופון, בתפריט האינטראקציה אפילו לא קיימת האפשרות לשליחת הודעה, דבר שמאוד מאכזב אך אני מאמין שיתוקן בהמשך.

ומה קורה אחרי רמה 20? הרמה המקסימלית אליה ניתן להגיע עם נקודות נסיון, היא 20, מרמה 20 והלאה, אתם זקוקים ל-Light, מה שמגיע עם השריון שלכם, ככל שה-Light שלכם יותר גבוהה, ככה הנזק שתגרמו למפלצות גדול יותר, וכך רמתכם גבוהה יותר, הרמה המקסימלית אליה ניתן להגיע בזכות ה-Light היא רמה 30, אליה הגיעו לא יותר מדיי שחקנים עד כה. כדי להעלות את רמת ה-Light שלכם, תצטרכו למצוא ציוד נדיר על ידי מלחמה באויבים או על ידי קנייתם מה-NPC השונים המצויים בעיר, את הציוד עם ה-Light הגבוהה ביותר, ניתן להשיג במשימות הקשות ביותר במשחק – משימות ה-Raid (נכון לעכשיו יש משימה אחת כזאת במשחק). השורה התחתונה היא שהמשחק הרבה יותר כיף לאחר רמה 20, ולמזלנו, לא כלכך קשה להגיע אליה.

מערכת השלל

מערכת השלל (Loot), המערכת הזאת היא הדבר הכי אכזרי שעולם הגיימינג אי פעם חווה, בהתחייבות. החבר והאויב הכי גדול שלכם בדסטני מהרגע הראשון, נקרא רהול, והוא ה-Cryptarch של העיר, השלל שתמצאו בדרך כלל יהיה Engrams באיכויות שונות, ברמות הראשונות תקבלו חפצי Uncommon, לאחר מכן, תתחילו לקבל בתדירות נמוכה Rare ואז בתדירות נמוכה אף יותר – Legendary. אין מה לומר, הסיפוק בקבלת Legendary Engram אדיר, וכאשר בצד שמאל של המסך כתוב שמישהו אחר קיבל Legendary Engram, אני שונא אותו, אבל השנאה האמיתית של רוב השחקנים, היא רהול, אל רהול היקר הולכים כדי להפוך את ה-Engram לציוד שמיש, אך יש קאץ', הדברים שיצאו לכם, לא בהכרח דברים טובים, או לא בהכרח דברים של הקלאס שלכם. אני אישית, ב-Legendary Engram הראשון שלי, קיבלתי את הדבר הטוב ביותר במשחק, חלק שריון באיכות – Exotic, אבל מה? לא לקלאס ה-Hunter שלי, אלא לקלאס ה-Warlock. פייר – רציתי לחנוק את רהול חברינו היקר, ואת מערכת הרנדומליות של המשחק, רק חבל שאין את האופציה הזאת.

"כור ההיתוך הוא המקום בו הגיבורים האמיתיים מחושלים":

Destiny-crucible

מולטיפלייר

המולטיפלייר של דסטני (שמעכשיו והלאה בביקורת ייקרא כשמו במשחק – קרוסבל), הוא פשוט מאוד, חווית מולטיפלייר מעולה. הוא המקום בו תבחנו באמת את עצמכם ואת הציוד שלכם נגד שחקנים ברמתכם או טובים יותר, ותלמדו על בשרכם איך להפיק את המיטב מהקלאס שלכם ומהנשקים שלכם. הנה פירוט קצר על המודים בקרוסבל:
Clash – ככל הנראה מוכר לכם בשם Team Deathmatch, קבוצות של שש על שש במסע ל-10 אלף נקודות, הקבוצה הראשונה שמגיעה לזה היא המנצחת.
Control – המוד האהוב עליי – מוכר לכם בשם Domination או Control Point ככל הנראה, שלושה נקודות הניתנות לשליטה, הקבוצה שתחזיק יותר זמן בנקודות היא המנצחת.
Rumble – מוד המוכר לכם גם כ-Deatmatch, שישה לוחמים, כולם על כולם.
Skrimish – שלושה על שלושה לוחמים, כאשר אתם מתים מישהו מהקבוצה שלכם יכול להחיות אתכם ולתרום עוד 50 נקודות לקבוצה.

בנוסף לכך יש עוד מודים שמגיעים לתקופות כחלק מאיבנטים.

מולטיפלייר תחרותי ב-FPS, אף פעם לא משך אותי, אך אני לא יודע מה שונה פה, אבל הקרוסבל פשוט שאב אותי לתוכו, משהו בקרוסבל ממכר ולא משחרר, העברתי שעות על המודים השונים בקרוסבל בלי לשים לב בכלל וחווית המשחק הקבוצתי מעולה. גם כאן מתבטא עיצוב השלבים המבריק של דסטני, והמפות מעוצבות לעבודה קבוצתית ואקשן שוטף ולא נגמר. הצד המוריד פה, הוא מערכת השלל האכזרית, לדוגמה, אם שחקן אחד הרג 20 אנשים ומת פעמיים, הוא לא בהכרח יקבל משהו בסיום המשחק, להפך, לא קצת פעמים סיימתי ראשון במשחק בין 2 הקבוצות, ומקומות אחרונים קיבלו שלל בעוד אני לא קיבלתי כלום, הרנדומליות פה מיותרת ולא פיירית ולדעתי חלוקת השלל הייתה צריכה להתבצע לפי יכולת ולא באופן שרירותי, אני עם התקווה שזה יתוקן בעתיד, אך דיי ברור שזה לא יקרה.

גרפיקה ועיצוב השלבים

בפן האומנותי, דסטני כמעט מושלם, נתחיל בגרפיקה. הגרפיקה בדסטני מעולה, אין מה לומר, רמת הפירוט ניכרת גם במקומות להם ברור היה למפתחים שלא נקדיש זמן, מה שהופך את העומק בעולם למרשים, רמת הפירוט ניכרת גם בדברים הקטנים והמרשימים, לדוגמה, על הירח אם תסתכלו לעבר כדור הארץ, תוכלו לראות את החלק בעולם בו השמש זורחת ואת החלק בו לא, ותוכלו לראות את כדור הארץ מסתובב סביב עצמו, הדברים הקטנים האלו מוסיפים למכלול והופכים את דסטני לדבר אחד גדול. מדי פעם במקומות מסויימים הנוף פשוט מדהים:

עיצוב השלבים – הזכרתי אותו מספר פעמים במהלך הביקורת, ועכשיו אפרט. עיצוב השלבים בדסטני פשוט ומבריק, הוא משאיר לנו מקומות מחסה, אך דואג שלא יהיה לנו קל מדיי, הוא שולח לנו אויבים מכל חור כדי שלא נרגיש בטוחים, והוא עושה את זה טוב, הוא עושה את הכל כדי שנדע תמיד להסתכל מאחורי הגב, והוא מצליח, גם בקרוסבל עיצוב השלבים מעולה והוא דואג לקרבות מלאי אקשן ולעתים גם צמודים שמוסיפים המון למתח במשחק.

פסקול

המלחין של Halo לא מאכזב, המוזיקה בדסטני מתאימה לו כמו כפפה ליד, המוזיקה מוסיפה לאווירת המשחק שמעולה גם ככה, ומערבת את השחקן עוד יותר בעולם המשחק. ההצלחה הגדולה ביותר של הפסקול היא זה שהוא פשוט לא נמאס ולא הולך להימאס, וזהו דבר חשוב במשחק שרוצה שתקדישו לו שעות. אם כל זה לא מספיק, גם קיבלנו שיר סיום שמבצע החיפושית פול מקרטני.

*הביקורת נעשתה על גרסת ה PS3.

[divider]

מערכת התגובות
התראה
4 תגובות
החדש יותר
הישן יותר הבולט ביותר
פידבקים
צפו בכל התגובות

למרות שפירסמתם מאוחר הביקורת ממש טובה. גם אני חרשתי על המשחק הזה כמה ימים אבל אני מחכה לקול אוף דיוטי עכשיו

אכן, הביקורת יצאה ממש מאוחר וחבל, קצת איבדנו את המומנטום של המשחק, אבל שמח שנהנת 🙂

דווקא מהביקורות היותר מפרגנות למשחק… עדיין בתור משחק שהושקע בו כל כך הרבה הוא מאכזב. רציתי לקנות אותו, אבל אחרי שראיתי מה חושבים על המשחק אוותר עד להוזלה שלו.

כל מילה בסלע..

4
0
נשמח לשמוע דעתכם, לחצו לתגובה!x