ביקורת: Razer Blade 14 (רייזר בלייד 14)

נייד הגיימינג היוקרתי מבית רייזר מגיע לידינו לביקורת, ומעמיד אותנו בפני דילמה. מצד אחד, רייזר נתנו לנו את כל מה שאי פעם רצינו במחשב נייד- עוצמה, ניידות, ועיצוב נאה- ומצד שני הצליחו לפספס את אחד המרכיבים החשובים ביותר לשחקני משחקי וידאו בפרט, ולמשתמשי מחשב בכלל.

האם המחשב "הכמעט מושלם" הוא אינו המחשב שביקשנו לעצמנו אחרי הכל, או האם נוכל לסלוח לרייזר על טעות אחת קטנה, במחשב נייד מאוד, מאוד מוצלח?

סיפור האהבה של חברת רייזר עם מחשבים ניידים התחיל לפני שלוש שנים, כאשר הציגה לעולם את הרייזר בלייד הראשון בתערוכת CES הבינלאומית. רייזר, שעד אז הייתה ידועה בעיקר כיצרנית של עכברים ומקלדות לגיימרים, יצרה מחשב נייד אשר שבר את חוקי המשחק- כוח עיבוד רב מספיק בכדי להריץ את משחקי המחשב הטובים ביותר בזמנו, ובאותו הזמן גוף דק מספיק כדי להחשב לאולטרא בוק (מחשב נייד אשר עוביו נמוך משני סנטימטרים, ומצטיין בניידות גבוהה).

אך לרייזר בלייד הראשון היה חסרון אחד, מסך ה17 אינץ' בו התהדר, אשר הפך אותו גדול מדי, וכתוצאה מכך גם כבד מדי, מכדי להנשא בקלות ממקום למקום.

כיום רייזר מבקשת לשבור את השוק פעם שניה עם הרייזר בלייד 14. נייד הגיימינג הראשון מסוגו אשר מסוגל לא רק לעמוד בדרישות המערכת של משחקים כמו בטלפילד 4 ואססינס קריד, אלא גם מסוגל להנשא בקלות בכל תיק גב. זאת בזכות מסך ה14 אינץ', אשר מאפשר לבלייד להיות קטן וקל בהרבה יותר מאחיו הגדול, ולראשונה נותן לגיימרים את היכולת לשחק ולעבוד עם אותו המחשב, היכן שהם רוצים.

חשוב לציין כי המחשב עליו נכתבת ביקורת זו, הרייזר בלייד 14, יצא בחודש יולי של שנת 2013, וכי רייזר כבר מתכננת את יציאת הדור הרביעי של ניידי הגיימינג שלה, אשר יהיו בעלי מאיצים גרפיים, מעבדים, ומסכים משופרים, אך ככל הנראה ישארו זהים לדור הנוכחי במרבית שאר הרכיבים.

עולם חדש ומופלא

עוביו של הבלייד הוא 1.6 סנטימטרים בלבד, הוא בעל כרטיס מסך ומעבד מהטובים בשוק הניידים כיום (זאת למרות שהדור הבא מחכה ממש מעבר לפינה) ומשקל של 1.8 קילוגרמים. שלושת המאפיינים הללו הופכים את הבלייד למעיין "חד קרן" בעולם המחשבים הניידים- סוף כל סוף, מחשב נייד אשר מסוגל להתמודד עם המשחקים החדישים ביותר, אך בו בעת ניתן לנשיאה בקלות מהבית ואל המשרד.

אך כל זאת כנראה שלא הספיק למהנדסים בחברת רייזר, שהחליטו לעצב מכשיר שלא רק נראה טוב על הנייר, אלא גם במציאות. שלדת האלומיניום של הבלייד, ומראהו אשר לוקח השראה מנייד המקבוק פרו של חברת אפל, הקנו לו את הכינוי "המקבוק השחור". הבלייד הוא אחד מהמחשבים הסקסיים ביותר בעולם הגיימינג בפרט, ועולם המחשבים הניידים בכלל (ולאחרונה אף נבחר למחשב השנה של המגזין אנגדג'ט).

זהב שחור

כשתחזיקו את הבלייד בידיכם, הדבר הראשון אליו תשימו לב הוא המשקל- 1.8 קילוגרמים בלבד. במשקל כזה נשיאה של הבלייד ממקום למקום היא תענוג- מלבד הידיעה שבתיק הגב שלך נמצא פלא טכנולוגי מהמעלה הראשונה, אין הבלייד שונה במשקלו, עוביו, או גודלו ממרבית ספרי הלימוד שאנו נושאים עמנו כל יום.

התחושה היא מרעננת– מרבית ניידי הגיימינג אשר נמצאים באותה הקטגוריה של הבלייד שוקלים קילוגרם או שניים יותר ועבים פי שניים. עוביו של הבלייד, אם כבר נגענו בנושא, הוא מרשים לא פחות. דק יותר מהמקבוק פרו, הבלייד מתהדר בעובי של 1.6 סנטימטרים. ושוב אני חייב לציין, ואני משתדל בכל כוחי לא להשמע כמו תקליט שבור- מדובר בעובי חסר תקדים למחשב נייד המיועד למשחקים, כאשר מרבית המחשבים הניידים האחרים באותה הקטגוריה עבים ממנו פי שניים, ויותר.

הבלייד במהרה התגלה כתענוג לשימוש בכיתה, במשרד, או בפומבי, בעיקר בזכות העובדה שאינו מסורבל כמו אותם המחשבים הכפולים ממנו בעוביים.

הבלייד הוא גם אחד המחשבים הניידים היפים ביותר שיצא לי להיתקל בהם בזמן האחרון. אמנם, מדובר בתאום כמעט זהה למחשב המקבוק פרו של חברת אפל, אך זהו אינו דבר רע בהכרח- המקבוק פרו נחשב גם הוא לאחד המחשבים הנאים בעולם- וצבעו השחור של הרייזר בלייד ללא ספק הופך אותו לנאה וייחודי אף יותר. לא מעט פעמים נשאלתי על ידי עמיתים לעבודה, מכרים, ואפילו אנשים זרים לגבי המחשב השחור והמסתורי אשר באמתחתי, והבלייד קיבל לא מעט מחמאות.

אין הרגשה יותר טובה (ומעט יהירה) מאשר לשלוף את הבלייד בבית הקפה או בכיתה, ולהניח אותו על השולחן מולך. הבלייד הוא מחשב שמושך אליו מבטים, אך לא מכיוון שהוא נראה כמו נורת לילה, או אורגן אורות מצועצע. הגזרה הדקה, מעטפת האלומיניום השחורה המכסה את כולו, והעיצוב אשר "הושאל" כמעט במלואו מאחד המחשבים הניידים היקרים והנאים ביותר בעולם המחשבים, המקבוק פרו, מקנים לבלייד הילה של רצינות ויוקרה, והעובדה שהוא לא נפוץ במיוחד רק מוסיפה לו חן.

אך אליה וקוץ בה: כאשר רייזר ניסתה לדחוס כל כך הרבה רכיבים למעטפת כל כך קטנה, היא השאירה מעט מאוד מקום לכניסות חיצוניות וחיבורים. מבחר הכניסות והחיבורים הוא מזערי- שלושה חיבורי USB, נקודת כניסה אחת למיקרופון ורמקול (בדומה למה שקיים במכשירים סלולריים), וכניסת HDMI אחת. זה הכל. בולט בחסרונו הוא החיבור לרשת מקומית, בהתחשב בכך ששחקני משחקי וידאו נוטים להשתמש בחיבור רשת מקומית למסיבות LAN. מתאם LAN לUSB עולה מעט מאוד בימינו והיה יכול להיות תוספת נחמדה בהתחשב בתג המחיר הגבוה אותו רייזר דורשת בעבור הבלייד.

 שחור בעיניים

המסך טעון שיפור

אם תשאלו כל גיימר מהם שלושת המרכיבים החשובים לו ביותר במחשב נייד, התשובה לרוב תהיה- מעבד, מאיץ גרפי, ומסך. על כן הופתענו לגלות שרייזר השקיעו כל כך הרבה בשני במאפיינים הראשונים, המאיץ הגרפי והמעבד, וכל כך מעט בשלישי, המסך.

המסך של הבלייד הוא אחד המסכים הכי פחות טובים שיצא לנו לראות במחשב בתקופה האחרונה. למעשה, מחשב עלול להיות הגדרה צרה מדי- מדובר באחד המסכים הפחות טובים שראינו לאחרונה בכל מכשיר, בין אם הוא טלפון, טאבלט, מחשב נייד, או מסך מחשב. אין צורך להיכנס לסיבות הטכניות שעומדות מאחורי היותו של המסך בעייתי, מספיק שנאמר שהמסך מבוסס על טכנולוגיית TN, אותה טכנולוגיה שהייתה נפוצה במחשבים ניידים עד לפני מספר שנים והתאפיינה בזוויות צפייה נמוכות, וטווח צבעים קצר.

מסך ה14 אינץ' של הבלייד סובל מבעיות אלה, ובאופן חמור. פעמים רבות מצאתי את עצמי כשאני צריך לשנות את הזווית שבה נמצא המסך על מנת שהצבעים יחזרו. למעשה, בכל פעם שהרגשתי צורך לשנות תנוחה בכיסא עליו ישבתי, הייתי צריך גם לשנות את זווית המסך. מעבר לאי הנוחות הזאת, טווח הצבעים, החדות, ועומק הצבעים הם מבין הנמוכים שראינו במסך לאחרונה- הצבע השחור לרוב נראה כמו אפור כהה, גם כאשר הבהירות נמוכה, והצבעים כולם נראים מעט בהירים וחסרי חדות בהשוואה למסכים אחרים.

אך למרות כל זאת, ישנן כמה נקודות אור במסך ה14 אינץ' של הבלייד. הגודל, בראש ובראשונה- לאחר חודש של עבודה ומשחק עם הבלייד הגענו למסקנה כי 14 אינץ' הוא הגודל המושלם לנייד גיימינג. 14 אינץ' מייצג את האיזון המושלם שבין גודל לניידות, ונמצא בדיוק בין שני גדלי המסך הפופולריים ביותר בתחום המחשבים הניידים- ה13 אינץ', אשר מהווה מסך קטן מדי למשחקים, וה15 אינץ', המתגלה לעתים כגדול מדי לנשיאה ושימוש באופן נוח.

מאפיין נוסף שמתבלט כמנצח הוא הציפוי נוגד ההשתקפות שקיבל המסך של הבלייד- איני יכול לתאר את האושר שביכולתי לשבת בבית קפה או בכיתה, מבלי לסבול מהשתקפויות מרגיזות של חלון כזה או אחר, או של השמש ההופכת את מסך המחשב למראה המשקפת למשתמש את כל מה שמתרחש מאחוריו.

אולם בשורה התחתונה, על כל מעלותיו, מדובר במסך שלא מייצג את הרף אותו רייזר הציבה כשפיתחה וייצרה את הרייזר בלייד. רייזר טוענת שהבחירה נעשתה מכיוון שמהירות התגובה של המסך היא מהגבוהות ביותר שהיא יכלה למצוא.

יתכן וזהו המקרה, אך היתרון הקל שמסך הTN של הרייזר בלייד מציג בהשוואה למסכים אחרים הוא שולי לעומת העובדה שהשחקן הממוצע עלול להצטרך לשנות את זווית המסך בזמן משחק, או לפספס פגיעה באוייב מכיוון שהצבעים לא מספיק עמוקים כדי להבחין באופן מדוייק בקווי המתאר.

גיימינג: דברים טובים באים בחבילות קטנות

מי היה מאמין שחבילה כל כך קטנה ודקה תהיה מסוגלת להריץ משחקים בכזאת עוצמה. האמת היא שאפילו אני לא האמנתי בתחילה. בשבוע הראשון שבו השתמשתי בבלייד, כל המשחקים שהרצתי הוצבו על ההגדרות הגרפיות הבינוניות- טייטנפול, קרייסיס 2, וויטצ'ר 2, כולם רצו נהדר על ההגדרות הבינוניות-גבוהות. הסקרנות, היא זו שגרמה לי יום אחד לנסות ולהעלות את ההגדרות הגרפיות של המשחק קרייסיס 2 לקטגוריה הגבוהה מאוד, במה שאני ציפיתי שהולך להיות ניסיון נואש של המאיץ הגרפי להציג את המשחק ב20 פריימים לשניה.

מהר מאוד, לעומת זאת, התברר לי כי המעטתי בערכו של המאיץ הגרפי באופן חמור- הבלייד לא רק שהצליח לעמוד בדרישה הגבוהה שהעמדתי בפניו, הוא צלח אותה מבלי להניד עפעף. המשחק לא רק שנראה נהדר על ההגדרות הגבוהות ביותר (מלבד הגדרה אחת או שתיים), הוא גם רץ באופן חלק ומהיר, מבלי להאט את הקצב או לרדת מתחת ל45 פריימים בשניה אפילו פעם אחת.

משחקים חדישים יותר, כמו אססינס קריד 4 ובטלפילד 4 מסוגלים לרוץ על ההגדרות הגבוהות, אך לא הגבוהות מאוד, בקצב של 35-40 פריימים בשניה- נמוך בהרבה ממה שמחשב שולחני נייח באותו המחיר היה מסוגל להפיק. מעל הכל היה זה שיעור מעניין ביכולות הגרפיות של מאיצים בני זמננו, ותצוגה נפלאה של היכולת של מעבדי הקפלר של Nvidia, אשר מצליחים להפיק עוצמה רבה על אף גודלם הקטן.

חוויית העבודה על הבלייד היא תענוג צרוף. כל משחק ויישום המופעלים על הבלייד נטענים באופן כמעט מיידי, בין שנייה לארבע שניות בממוצע. את הזריזות הזאת הבלייד חייב לשני רכיבים- הזיכרון הפנימי אשר מונה שמונה גיגהבייט, וכונן הSSD הקשיח.

זאת ודאי לא הפעם הראשונה שרובכם קוראים או שומעים על כונני SSD, אך ראוי לציין לשבח את מהירותם הגבוהה- בשל מהירות קריאה וכתיבה גבוהים בהרבה מאלו אשר קיימים בכוננים קשיחים רגילים, כונני SSD מסוגלים לטעון, להתקין, ולתפעל יישומים בשבריר מהמהירות אליה מסוגל כונן קשיח המבוסס על דיסק מגנטי. השיפור ב"איכות החיים" של המשתמש כתוצאה מכך הוא יוצא דופן.

הבלייד מסתמן כמחשב אשר נבנה במטרה לעמוד היטב במבחן הזמן. הרכיבים המתקדמים, שאולם אינם המתקדמים ביותר הקיימים בשוק, אך ללא ספק עומדים אי שם בראש הטבלה, איכות החומרים המעולה, וההשקעה בפרטים הקטנים כולם מעידים כי הרייזר בלייד יהיה מסוגל לעמוד מול השינויים הטכנולוגיים הבאים בשנים בקרובות.

נכון לעכשיו הבלייד מסוגל להריץ כמעט כל משחק מודרני על ההגדרות הגרפיות הגבוהות, אם לא הכי גבוהות, ובשנה, שנתיים הקרובות, ככל הנראה יהיה מסוגל להתמודד עם כל משחק באופן מכובד. שלדת האלומיניום מגנה על הבלייד מנזק חיצוני, ומבטיחה כי יהיה מסוגל לעמוד בלחצים הנובעים מנשיאה בתיק גב, או נפילות קלות (למרות שלא היינו ממליצים לבדוק את הנושא).

קשה לסיים את הפרק הנוגע ברכיבים הפנימיים מבלי לאמר כמה מילים על מערכת האיוורור הפנימית. מערכת האיוורור ברייזר בלייד היא בין המתקדמות שנראו במחשבים ניידים בשנים האחרונות, והיא הסיבה העיקרית שמחשב במעטפת כזאת קטנה מסוגל לתמוך ברכיבים בעלי מעטפת תרמית (כמות החום אותו הרכיב מייצר) כה גבוהה.

חדי העין מביניכם ודאי שמו לב לחסרונם של מאווררים בצידו האחורי או בצדדיו של הבלייד. הסיבה לכך היא שהמחשב יונק אוויר ממאווררים שנמצאים בתחתית, ישירות מתחת למעבד ולמאיץ הגרפי, ופולט את האוויר דרך חרך שנמצא בין המקלדת והמסך, באיזור שבו נמצא הציר המאפשר את תנועת המסך.

מרבית האוויר החם עובר, ומשתחרר, הרבה מעל תחתית המחשב והאיזורים שבהם המשתמש מניח את ידיו בשימוש במחשב, כך שהמחשב נשאר קריר ונוח לשימוש בעת משחק. בנוסף, המאווררים שרייזר התקינה בבלייד, יחד עם המנגנון הייחודי, יוצרים מערכת קירור שקטה ביותר- המאווררים לא מפיקים שום רעש, למעשה, והקול היחיד שתשמעו בזמן משחק או שימוש כבד הוא הרחש שיוצר האוויר בזמן שהוא נלחץ החוצה מהמחשב.

שאר ענייני חומרה

המקלדת של הבלייד היא לא המקלדת הנוחה ביותר שיצא לי להתנסות בה, ולאו דווקא מפאת גודלה. ההמקשים נוטים לעתים לפספס לחיצות, הם רכים, בעלי מרחק לחיצה נמוך, ובאופן כללי פחות מספקים ממקלדות ניידות אחרות שיצא לנו להתנסות בהן לאחרונה. זאת אינה המקלדת הגרועה בעולם, רחוק מכך, אך בהתחשב בהיסטוריה של רייזר, וביכולת שלה לייצר מקלדות איכות, הייתי מצפה שהמקלדת תהייה באיכות גבוהה יותר.

מה שכן, המקלדת מוארת היטב, נראית נהדר, וגם כוללת אפשרויות מתקדמות כגון אנטי-גוסטינג (האפשרות ללחוץ על מספר רב של מקשים בעת ובעונה אחת מבלי שיתבטלו חלק מהלחיצות, כפי שקורה במקלדות שגרתיות).

בניגוד למקלדת שמונחת מעט מעליו, משטח המגע של הבלייד מפתיע לטובה. משטח המגע של הבלייד גדול, גדול מאוד אפילו. המשטח מגיב היטב ובמדוייק לתנועות, הוא חלק ונוח לעבודה, ואפילו נוח למשחק במידה מסויימת (למרות שהוא אינו מהווה תחליף שווה ערך לעכבר).

נקודות האור האמיתית של הרייזר בלייד היא זמן הסוללה הארוך שלו. רייזר מבטיחה 6 שעות עבודה על הסוללה, והבלייד לא מאכזב, רשמנו 5 וחצי שעות של גלישה וצפיה קלה בסרטונים בבהירות מסך נמוכה (גם בבהירות נמוכה המסך בהיר מספיק לעבודה ברוב התנאים). בזמן משחק הסוללה החזיקה בין שעה לשעה וחצי- לא מרשים או מפתיע במיוחד, אך לא נוראי גם כן.

רייזר הצליחה לדחוס סוללה בעלת קיבולת גבוהה במיוחד במחשב הדק על ידי פריסה חכמה של הסוללה לאורך כל שלדת המחשב. מיותר לציין, כמובן, שהסוללה אינה ניתנת להחלפה כתוצאה מכך. מה שמדהים הוא שרייזר, או יותר נכון להגיד, דור המעבדים החדש מבית אינטל, מסוגלים לספק את אותה צריכת האנרגיה המזערית של מעבדי ULV לשם שימוש קל במחשב, ובו בעת מסוגלים לספק כמות נכבדה של כוח עיבוד, על מנת להריץ את המשחקים והיישומים הכבדים ביותר כיום.

להפתעתנו, זמן הסוללה של הרייזר בלייד הוא מהטובים שראינו לאחרונה במחשב נייד ומעמיד אותו באותה הקטגוריה של המקבוק או מחשבי האולטראבוק של אינטל, שוב, כמחשב שיכול לשמש גם ללימודים ועסקים, וגם למשחקים.

מחיר ותחרות

הרייזר בלייד עולה בין 1799 דולר ל-2199 דולר. אין ספק שזהו אינו מחיר שהצרכן הממוצע, או לפחות צרכן המחשבים הניידים הממוצע, מסוגל, או מעוניין לעמוד בו. אך מצד שני, הבלייד לא בדיוק משווק אל הצרכן הממוצע, ואפילו לא אל הגיימר הממוצע. הוא משווק אל פלח שוק דק- גיימרים אשר מעוניינים בנייד גיימינג בעל ניידות אמיתית, איכות חומרים גבוהה, ומראה ייצוגי. אפשר לקרוא לזה "הגיימר העסקי" אולי, אותם אנשים שיעדיפו מקבוק עשוי אלומיניום על גבי טושיבה עשוי פלסטיק, לדוגמא (לא שיש לנו משהו נגד טושיבה).

המתחרים

ומה לגבי ניידי גיימינג אחרים? המתמודד הרציני ביותר לרייזר בלייד הוא הAlienware 14 החדש אשר מוצע במחיר של 1664 דולר, ומגיע עם מעבד ומאיץ גרפי דומים, ומסך טוב יותר. אך הAlienware שוקל פי אחד וחצי מהבלייד, בעל חיי סוללה נמוכים בהרבה, ועבה פי 2 מהבלייד. כמו כן העיצוב שונה לחלוטין- פלסטיק ואורות צבעוניים– בניגוד למראה החלק והרציני של הבלייד.

מתמודד שני לבלייד הוא ה-P34G מחברת Gigabyte, אשר עשוי כולו פלסטיק, אך שוקל ודק כמעט כמו הבלייד. רכיביו הפנימיים חלשים במעט מאלו של הבלייד, אך, בהתאם, מחירו נמוך מזה של הבלייד, במחיר של 1349 דולר.

ישנו עוד מתמודד אחד שעליו צריך לדבר- המחשב השולחני. ניתן לטעון, ובצדק, כי באותו המחיר שבו נמכר הבלייד אפשר לקנות שני מחשבים- האחד מחשב שולחני למשחקים אשר יהיה מסוגל להריץ משחקי וידאו באופן שעולה על הבלייד, והשני מחשב נייד דקיק, אשר יהיה ניתן לקחתו לעבודה וללימודים. האמת היא שקשה לי לחשוב על הרבה סיבות מדוע האופציה הזאת אינה עדיפה על הבלייד, ובסופו של דבר אני מניח שההחלטה תלויה בהעדפה אישית.

סיכום

הבלייד 14 הוא סוג של פלא טכנולוגי. הוא מסוג המוצרים שאף אחד לא האמין שיכול להתקיים- נייד גיימינג בשילדה של אולטראבוק? לפני יציאתו של הבלייד המחשבה הזו הייתה מעלה בי גיחוך.

ואף על פי כן, הבלייד, במלוא הדרו, הוא פשוט מכונת משחקים משומנת, אשר מסוגלת להיות ניידת לא פחות מכל נייד ביתי אחר. המחיר הוא ללא ספק הגורם המשפיע העיקרי בשאלה "האם הבלייד הוא בשבילי?", להגיד שהוא לא שווה את המחיר שבו הוא מוצע תהיה אמירה לא נכונה, אך כשמסתכלים על תג המחיר הגבוה, קשה להבין מדוע רייזר החליטה לשים בבלייד מסך באיכות כה ירודה בהשוואה לשאר המאפיינים של המחשב.

יש לכם שאלות על הרייזר בלייד 14? פרסמו כאן למטה בתגובות, נשתדל לענות!

הצטרפו לערוץ הטלגרם | וואטסאפ החדש של גיימפרו לעדכונים שוטפים בנושאי גיימינג, טכנולוגיה ובידור.

מכונת משחקים סקסית ומשומנת

בשורה התחתונה, הבלייד 14 של רייזר הוא סוג של פלא טכנולוגי ומי שמחפש מכונת משחקים משומנת, מומלץ!

ביקורת גולשים0 Votes

0

בעד: דק, קל וסקסי עם מעבד אימתני ומעבד גרפי חזק

נגד: המחיר מצריך מסך איכותי יותר

9