סופר מריו קארט קם לתחייה

ישנם משחקים שלא היינו רוצים שיבוא מישהוא ויצור גירסה מציאותית שלהם [סיילנט היל או סיינטס רואו האחרון לדוגמא …] אבל מספר סטודנטים יצרו גרסה מציאותית של קלאסיקה שאף אחד מאיתנו לא היה מתנגד לקבל .

קיץ  אחד נכנס מהנדס צעיר לAustin's Park מרכז שעשועים לכל המשפחה מחוץ לבירת טקסס ארה"ב, וביקש להמיר את סדרת משחקי הווידאו הקלאסית  'מריו קארט' לחיים האמיתיים ולמציאות .המנהל לא רק שהסכים אלא השאיל להם מכונת קארטינג אחת .

ב'מריו קארט' שהושק לראשונה ב1992 ואף נכלל ברשימת 100 המשחקים הנמכרים באנגליה לשנת 2012 נוהגים השחקנים במסלולים שונים, על המסלולים מפוזרים אובייקטים אינטראקטיביים שונים, חלקם מוסיפים מהירות, חלקם משביתים את ההיגוי, וחלקם אף משגרים את השחקן גבוה ומעל המתחרים האחרים, ארבע מתמחים במעבדות Waterloo גדלו על המשחק בתור ילדים והכירו אותו מכל זווית כך שכשהוצע להם ליצור גרסה מציאותית וחיה של המשחק הם פשוט לא יכלו לעמוד בפיתוי …

"לא היינו בטוחים איך אנחנו אמורים לעשות את זה " אמר טים לינץ' אחד מהמתמחים "אבל אמרנו לעצמנו אוקיי אנחנו צריכים לעשות את זה"

יצירה מחדש של האנטראקטיביות של המשחק חייבה אותם לפתור כמה בעיות, אחת מהם זה לגרום למכוניות הקארטינג לתקשר עם האובייקטים שאמורים להשפיע על המכוניות ועוד במהירות מופרזת .בהתחלה חשב צוות הפיתוח להשתמש בתגי רדיו מסוג RFID שהם תגי רדיו לטווחים קרובים, כדי לנסות את הרעיון זרקו המפתחים את תעודות הזהות שלהם שבאמריקה הם כמובן משוכללים משלנו ומצוידים בהתקני (תגיות) רדיו לטווח קצר על סורקי ביטחון, אולם הניסיון הוכיח שכיוון שהתדרים עברו במהירות ליד הסורק הוא לא קלט אותם .

לשם כך בחרו המפתחים בהתקנים קטנים (תגיות) מסוג RFID אבל אקטיביים ובעלי מתח-פנימי, מה שאומר מערכת יותר חכמה וחזקה וגם יקרה ,המפתחים נאלצו לשלם 500 דולר נוספים בשביל המערכת אבל הפעם זה השתלם כיון שהמערכת קלטה את תגיות הרדיו ברדיוס של 30 מטר, רדיוס נרחב זה איפשר אינטראקציה מוצלחת בין כל רכב ורכב לבין אותם אובייקטים שאמורים להאט או להאיץ אותו, כך שבכל רכב הותקן קורא תגיות רדיו משלו אשר קורא את הקוד הייחודי של כל אובייקט ואובייקט .

אחד המכשולים הגדולים שעמדו לפני המפתחים היה כיצד להכריח את המכונית לציית לפקודות שקיבלה מאובייקט מסויים, הרי אם למשל 'אכלתם' את השיריון האדום שאמור להאט אתכם ואתם לוחצים בכל כוחכם על הגז הרי סביר להניח שכל גבר ראוי יכול לנצח מערכת מכנית חלשה יחסית שמותקנת בדרך כלל במכוניות הקארטינג .לשם כך נבחרו בוכנות רבות עוצמה שחוברו לגוף המכונית בחוזקה, כאשר נהג נתפס או התנגש עם אובייקט מסויים, אותו אובייקט שולח קוד לקורא הרדיו אשר בתורו מורה למערכת הקארטינג להאיץ, להאט לעצור ואף לסטות כל זה תוך שליטה מלאה על המערכת המכנית של המנוע והקארטינג .

אחרי שהכל היה מוכן התאמנו המתמחים במגרש החניה של הפארק תוך כדי שהם זורקים אחד על השני צעצועים עם תגי רדיו עטופים בפרווה קטיפתית ועוקבים אחרי תגובות הקארטינג, לאחר מכן הם יצרו מסלול מירוצים ואף הוסיפו תותחים פנאומטיים, עם התותחים שיגרו השחקנים אחד על השני את אותם צעצועים עם תגי הרדיו שגורמים למתחרים השונים שלל תגובות ובעיות החל משיבוש מערכת ההיגוי ועד שיבוש מערכת הבלמים .

הפטריות המפורסמות של מריו 

כאמור כמו במשחק, גם בגרסה האמיתית ברגע ש'אכלתם' אובייקט מסוים הוא ישפיע על תפקוד הקארטינג שלכם באופן מיידי,לשם כך הטמיעו המפתחים את תגי הרדיו בצעצועי פרווה שמעוצבים לפי איך שהם נראים במשחק, להלן קיבצנו למענכם את האובייקטים השונים .סתם שתדעו להיזהר …

 הפטרייה האדומה נותנת לנהג להגביר מהירות ואף להגיע למהירות 35 קמ"ש ! .

השיריון האדום גורם לגלגלים להינעל ולמהירות להאט, בוכנות מיוחדות נועלות את הגלגלים בעוד בוכנה אחרת מדכאת את דוושת הבלם .

 השיריון הירוק נהג שלוכד את השיריון הירוק יכול לטעון אותו בתותח ולשגר אותו לעבר מתחרה אחר מה שיגרום לעצירתו המיידית .

 בננת פלסטיק גורמת לגלגלים הקידמיים לסטות ימינה לכיוון השוליים של מסלול המירוצים .

כוכב הקטיפה נהג המזל שזוכה בכוכב הקטיפה, מרוויח באופן זמני פתיחת מצערת מלאה שתזנק אותו פול-טיים קדימה בעוד מכוניות הקארטינג האחרות נעצרות בכח .

איך זה עובד ?

אז השאלה שכולנו שואלים את עצמנו איך זה בדיוק עובד, לשם כך קיבלנו הצצה מיוחדת ל'ביפנוכו' של אחת ממכוניות הקארטינג .

1. תותח אוויר דחוס עשוי מPVC שיכול לירות כל צעצוע למרחק של לא פחות מ30 מטר .

2. רצועות וחומרה נשלפת מה שאומר שכל השינויים שנעשו במכוניות הקארטינג הפיכים לחלוטין .

3. מיכל של פיינטבול שמאחסן 48 ס"מ מעוקב של אוויר דחוס כתוספת כוח לבוכנות .

4. חבילת גאדג'טים אלקטרונית האחראית לקריאת תגי הרדיו, וללקיחת שליטה על הקארטינג בעקבות כך .

5. בוכנת אוויר 130psi בכל צד שיכולה לכוון כל גלגל בנפרד לכיוון אחר .

6. שסתום המדכא את דוושת הבלם על ידי הזרמת אוויר בלחץ מלא לתוך בוכנה .

ולסיום, אם שאלתם את עצמכם כמה זמן לקח הפרויקט וכמה היה ה'נזק' הכספי אז שתדעו שלקח לסטודנטים המוכשרים 8 שבועות לסיים את הפרויקט עם עלות קטנה יחסית של 1200 ירוקים.

מקור : Popular Science

[divider]