ביקורת משחק: The Last of Us – הטוב ביותר לפלייסטישן 3

רגע לפני שרובנו מכניסים את הסוני 3 למגירה ועוברים לדור הקונסולות הבא, Naughty Dog מציגה לנו את היכולות שהקונסולה שיצאה בשנת 2006 מסוגלת להציג. אי שם בשנת 2012 בתערוכת E3 נחשפנו למשחק הפוסט אפוקלפסי, כבר אז הוא נראה מדהים לפי הטריילר הכרזה שלו, כמו רוב הטריילרים שמציגים לראשונה משחק, מיד בתחילת הטריילר כולנו גילינו שהמשחק יפותח בסטודיו של Naughty Dog וכמובן כולנו התרגשנו מיד, הרי העבר של המפתחת הוא עבר מדהים, במיוחד עקב סדרת Uncharted. האמת שאני קצת חששתי, כי משחקים פוסט-אפוקלפסים שבאים להעביר עלילה לא צלחו, פחדתי ש-Naughty Dog תהרוס לעצמה את השם הטוב. רוב החששות שלי נעלמו מיד אחרי ה-Gameplay הראשון שנחשף, שהציג משחק נראה שונה ומיוחד. היום, לאחר כ-13 שעות משחק , אפשר להגיד בביטחון שמדובר באחד המשחקים הטובים ביותר שיצאו לקונסולות הדור הנוכחי.

עלילה

הרקע של המשחק, אשר ילווה אתכם לכל אורכו מציג לנו את ארצות הברית הפוסט אפוקלפסית, לאחר שווירוס העונה לשם "פוגנוס" התפרץ בה והפך כל אדם שנבדק בו לזומבי. שתי הדמויות הראשיות הם ג'ואל ואלי (Joel ו-Ellie), ג'ואל הוא מבריח בשוק האפור ובעל כישורי הישרדות ואלי היא נערה מתבגרת בת 14. ג'ואל מנסה להעביר את אלי אל קבוצת שורדים העונים לשם FireFlies (גחליליות), בשל בקשה של חברה גוססת. המשחק מציג לנו את אופי הדמיות כאופי פוסט אפוקלפסי; ג'ואל הופך להיות דמות סגורה לאחר אבדה כואבת, דמות שלא מוכנה להיפתח לאף אחד. לעומת זאת אלי היא דמות שכבר נולדה אל תוך העולם הזה, היא מדברת הרבה ודיי מצחיקה, הדיבור כולל שפה גסה מאוד אשר כוללת בתוכה קללות לכל עבר בכל הזדמנות אפשרית. שתי דמויות עם אופי מנוגד לחלוטין הולכות לחיות ביחד במשך הרבה זמן, כאשר ככל שהזמן עובר, שתי הדמויות משנות אחד את השני, עם המון מריבות, המשחק מרגיש לפעמים כמו סרט משובח. או שאולי לא, תחליטו בעצמכם.

משחקיות

לאחר 5 דקות של טעינה (טוב נו, קונסולה מ-2006) התחלתי סוף סוף את המשחק, האמת שההרגשה הייתה שנכנסתי לאמצע סרט, אבל אחרי שהספקתי אפילו לדמוע, התחלתי את המשחק. לפי המסורת, גם המשחק הזה הוא בגוף שלישי וגם הפעם אתם בעיקר מתגנבים; כמובן שאתם לא חייבים להתגנב תמיד, המשחק פותח לכם את האפשרות של להסתער על האויב, אך הוא נבנה בצורה של התגנבות וללא ספק נעשה עבודה נהדרת. אמנם בתחילת המשחק לא הבנתי ממש איך עושים זאת, אך למדתי בהמשך. כמובן שכמו במשחק הישרדות, אתם לא תזכו לאחוז בהמון משאבים, במיוחד תחמושת, לכן כל ירייה נחשבת וכל מכה עם נשק קר נחשבת עוד יותר, עליכם לשקול כל צעד בכובד ראש. תוכלו לתכנן את האסטרטגיה שלכם בעזרת מצב השמיעה, שמאפשר לכם לראות דרך הקיר כמה אויבים נמצאים בסביבתכם הקרובה. כמובן שכחלק ממערכת ההתגנבות, תוכלו לזרוק חפצים כמו בקבוק או לבנה על מנת להסיח את דעתו של האויב, בכדי לעבור בבטחה, או להרוג אותו בלי שאף אחד ישים לב אליכם.

מערכת הקרב במשחק ללא ספק מתאימה למשחק, כאשר אף אחד לא מרחם על אף אחד, תוכלו להפיק את מיטב האגרסיביות כלפי האויבים, בדיוק כמו שהם אגרסיביים כלפיכם, תוכלו לקפוץ עליהם בין היתר עם אלה או מחבט, המכות מרגישות חזקות, דבר אשר משקף את העולם, אמנם ישנה בעיה קטנה, השחקן שלכם תוקף בסדרת מכות (Combo) של 3 מכות בדרך כלל ואם אחרי המכה השלישית לא יהיה חפץ שיהיה אפשר להטיח את הראש של האויב בו, אתם תאלצו להמתין שנייה (שזה המון במקרה של קרב), על מנת להתחיל שוב את סדרת המכות, כדי להרוג את האויב. זה מוביל אותנו אל האלמנט הבא; במערכת הקרבות תוכלו לעשות שימוש בסביבה על מנת להרוג את האוייב, למשל אם תהיו ליד קיר, ג'ואל ידפוק את הראש של האויב בקיר ותאמינו לי – אף אחד לא שורד את זה.

העולם של המשחק נראה ומרגיש מדהים, אם זה הנוף, או אפילו הדיאלוגים; אלו 2 הדברים הטכניים שילוו אותנו לכל המשחק ולכן זה דבר חשוב שהם ירגישו לשחקנים טוב. בכל עיר או אזור שתעברו בו, אתם תרגישו את החורבן. צוות המשחק עשה עבודה מדהימה וללא ספק מרגשת בקשר לדיאלוגים, דבר מרכזי במשחק. הדיאלוגים כל כך טובים, שיש הרגשה שהדמויות במשחק הם אנשים אמתיים. סרטי המעבר שהתקיימו בסוף כל פרק (Chapter) גרמו לי לשים את השלט בצד ופשוט להקשיב, דבר מפתיע מאוד, במיוחד כאשר בדרך כלל במשחקים אחרים, אני מעדיף להעביר את הסרטונים האלו ולהתרכז במשחק. ה-AI במשחק (בינה מלאכותית) כמעט מושלמת, עם אויבים אנושיים שלא ייתנו לכם לשבת בצד, מאחורי מכסה ולהתכונן, אלא הם תמיד יתקדמו אליכם ואף ינסו לאגף אתכם. אם הם לא יצליחו באיגוף, הם ידאגו להוציא אתכם מהמכסה, עם בקבוקי תבערה שלא ישאירו לכם ברירה, אלא לצאת החוצה. כאשר רגע אחד של אי תשומת לב, יכולים להפריד בין החיים למוות, מזל שזה רק משחק ותמיד יש עוד הזדמנות. בנוסף, אם תתרכזו מספיק, תוכלו לשמוע אותם מדברים, בדרך כלל נושאי השיחה יהיו קשורים אליכם. אמנם ה-AI של הדמויות הידידויות, או במילים אחרות, אלה שיעמדו לצידכם במהלך המשחק, לא משהו, לפעמים הם יסגירו אתכם ולפעמים הם פשוט ייראו איך אתם סובלים. לפי המפתחת, מדובר בבאג שיתוקן בקרוב, אך עדיין, במהלך המשחק זה הרתיע אותי מאוד.

אם עד כה האויבים האנושיים מפחידים אתכם, חכו את שתגלו למה הזומבים מסוגלים; במשחק קיימים 2 סוגי זומבים עיקריים, הראשונים הם Runners, או כפי שמגדירים אותם במשחק, הזומבים הטריים, אלה שאיבדו את המוח שלהם לא מזמן. ה-Runners הם זומבים מהירים מאוד, אך יש להם את כמות החיים הקטנה ביותר בהשוואה לזומבים האחרים. הסוג השני, הם ה-Clickers, מאופיינים בעיקר בגלל הרעש שהם עושים. ה-Clickers נדבקו לפני הרבה זמן ולכן צמח להם משהו על הראש, דבר אשר מעיד על עיוורון, כל עוד תהיו מספיק שקטים, תוכלו לעבור לידם מלבי שהם יבחינו בכם, אך אתם צריכים להיזהר, כי ברגע שהם יתפסו אתכם, אתם מתים ישר. הסוג האחרון של הזומבים הם הכי קשים, אמנם הם לא יכולים לרוץ, תצטרכו להתאמץ מאוד כדי להרוג אותם, מזל שפוגשים אותם לעתים נדירות. כדי לשרוד מפגשים והיתקלויות עם הזומבים, תצטרכו ללמוד את נקודות החוזק והחולשה שלהם, על מנת להשתמש במינימום משאבים שיניבו מקסימום נזק.

אחד הפיצרים המעניינים שכלולים במשחק הוא האפשרות ליצור דברים ואף לשפר אותם. במהלך המשחק תמצאו חלקי חילוף וגלולות לצד משאבי טבע כמו דבק, נייר, סוכר וחומרי נפץ מאולתרים שיעשירו את חווית המשחק שלכם, בעזרת חלקי החילוף תוכלו לשפר את הנשקים החמים והתיק שלכם כמו למשל הגדלת גודל המחסנית, חיזוק עוצמת הכדורים ובחלק מהנשקים אף תוכלו להוסיף כוונת. בעזרת הגלולות, תוכלו לשפר את היכולות האישיות שלכם, כמו שיפור מהירות הכנת הדברים (Crafting), הארכת מד החיים ושיפור מרחק יכולת השמיעה. בעזרת משאבי הטבע תוכלו להכין בין היתר מוקשים, רימוני עשן ובקבוקי תבערה לצד ערכת עזרה ראשונה (הרי החיים לא מתמלאים מעצמם).

המשחק מרגיש כמו משחק בעולם פתוח, אבל הוא לא. אתם לא תוגבלו בשטח וכל אזור מכיל מרחב דיי גדול, דבר אשר מעודד חקירה, אך הוא לא מכריח אתכם לעשות זאת, אם תחליטו לעצור בכל פעם על-מנת לחקור, תמצאו תחמושת ומשאבים אחרים, שיעזרו לכם בהמשך המשחק, בנוסף, מידי פעם תמצאו פתקים שאנשים השאירו, שכתובים בכתב יד, שלפעמים לא כל כך קריא, דבר אשר מעלה את ערך ההישרדות במשחק. כמובן שבמפת משחק גדולה תמיד יש מעט סיבוכים – מידי פעם תצטרכו למצוא דרכים להמשיך, אם זה למצוא סולם, או בול עץ שיחבר בין גגות בתים לצד עזרה לאלי, שלא הספיקה ללמוד לשחות. במילים אחרות תצטרכו לפתור פאזלים אשר חלקם לא קלים בכלל ; אל דאגה, אם תתקעו הרבה זמן, המשחק ידאג להציע לכם רמזים שיעזרו לכם בפתירת הפאזל.

כמובן שאף משחק אינו מושלם, כאשר מגיעים לאזור חדש שמלא במקומות מחסה, אפשר כבר לצפות את הקרב הקרב ובא, דבר אשר מוריד מעט את אפקט ההפתעה. בנוסף, המשחק לא דאג להסביר לנו על מערכת ההתגנבות במשחק ושחקנים חדשים אשר אין להם מושג שזוהי מטרת המשחק עלולים להסתבך. אני למשל נהרגתי המון פעמים בתחילת המשחק, כי לא הבנתי שהשלבים בנויים על התגנבות ורק בהמשך קלטתי את זה. אלו הם החסרונות היחידים שהצלחתי למצוא ותאמינו לי, לא היה קל לאתר אותם.

מולטיפלייר

מצב מרובה המשתתפים מציג רעיון נהדר, תחילה אתם בוחרים לאיזה קבוצת שורדים את נכנסים, ה-Fireflies או ה-Hunters. במהלך הקרבות עליכם להשיג אספקה בשביל הקבוצה שלכם, כל משחק הוא יום ולכן בכל יום תצטרכו להשיג אספקה מחדש. המשחק מציג קרבות של 4 נגד 4, בשני מצבי משחק, שניהם מבוססים על Team Deathmatch. המצב הראשון הוא Supply Raid, לכל קבוצה יש 20 חיים וכל מוות מוריד חיים אחד. המצב השני הוא ה-Survivors, שם אין חיים, כאשר תמותו תאלצו להמתין לסיבוב הבא. במהלך המשחקים תוכלו למצוא משאבים אשר בעזרתם תוכלו להכין דברים בדיוק כמו בסינגלפלייר (Singleplayer) .

בנוסף, ישנה מערכת קוסטומיזציה שלמה (Customize), שדומה לזאת שבמשחק Call of Duty, תוכלו להכין לעצמכם קלאס (Class) ובו תוכלו לבחור לפי סדר בנשק משני, נשק ראשי, אפשרות מיוחדת ראשונה, אפשרות מיוחדת שנייה, אפשרות מיוחדת שלישית, אפשרות מיוחדת רביעית. כמובן שלכל אפשרות יש שיפורים, לנשקים אפשר להוסיף חלקים כמו משתיק או כוונת. האפשרויות המיוחדות ניתנות גם הם לשיפור, דבר אשר יהפוך אותם ליעילות יותר. כאשר יתחיל הסיבוב תקבלו כמות מינמילית של תחמושת, אך תוכלו לקנות עוד בעזרת חלקי חילוף שבמצב הרשת משתמשים בו בתור כסף, שלצד השיפורים תוכלו גם להשתמש בו על-מנת לעצב את השחקן בבדי לבוש שונים.

כפי שניתן לראות. מצב הרשת מעודד אתכם ללכת כקבוצה, מכיון שכל פעם שמישהו ימות, יהיה ניתן לרפא אותו. אמנם הרעיון נשמע מגניב, אך דבר ראשון, אם שחקן מת, הוא יכול רק לזחול, זאת אומרת שהוא מנוטרל ואם אין חבר קבוצה לידו, הוא פשוט מספק נקודות בונוס קלות לקבוצה היריבה, שפשוט יכולים לגמור אותו בלי התנגדות, בנוסף, המפות יחסית קטנות אך עדיין גדולות בשביל לאחסן 8 שחקנים בלבד. אין הרבה אקשן, ברוב הזמן פשוט תמצאו את עצמכם מסתובבים במפה ללא כל איום, אוספים משאבים מהקופסאות שתמצאו בדרך. כמות השחקנים הקטנה היא בגלל החומרה החלשה מאוד של הקונסולה. בסך הכל תוכלו להעביר עוד זמן במצב הרשת, אשר בסך הכל כיפי מאוד, במיוחד אם יש לכם מספר חברים אתכם.

גרפיקה

המשחק מציג את אותו המנוע הגרפי מסדרת Uncharted,אך משופר, משופר מאוד, אם זה יופי העולם או אפילו הבעות הפנים, המשחק פשוט מציג גרפיקה מושלמת שלדעתי לא הייתה מביישת שום משחק מחשב. שחקני הקונסולות כבר התרגלו לשחק בהגדרות מינימליות במשחקים המודרניים, אך לא הפעם; מפתחת המשחק דאגה לסחוט את ה-Playstation 3 עד הסוף, ולשלוח אותי עם חיוך רחב אל הדור הבא של הקונסולות.

סאונד

עוד דבר אשר מייחד את המשחק הוא הסאונד, במהלך המשחק לא תשמעו מוזיקת רקע מעצבנת, אלא רק את הרעשים שמסביבכם, למשל ציפורים מצייצות או עצים זזים וכו', היריות נשמעות אמתיות מאוד לצד רעשי הזומבים. בנוסף, תוכלו לשמוע את הדמויות מגיבות בהתאם למכות שקיבלו, כמו נפילה מגובה רב למשל.

[divider]