תכנים בדף

ביקורת: WWE 2K18 הרבה פוטנציאל – מעט יכולת

29ביולי האחרון חגגתי 5 שנים של צפייה (לעתים רצופה ולעתים פחות) בתכניה של חברת ההיאבקות הבידורית המובילה בתעשייה כבר עשרות שנים. ולצד החגיגה הזאת עם WWE 2K18 אני מציין את המשחק השביעי ברצף שעובר בידיי מאז WWE 2012 של THQ ז"ל. המשחק עבר כברת דרך מאז שהשליטה בכותר עברה לידי 2K לאחר פשיטת הרגל העצובה של THQ קצת אחרי שחרור WWE 2013. ואפשר לומר שהוא רק השתפר מאז. אבל האם WWE 2K18 ממשיך את מגמת העליה? בואו נדבר על זה.

התמונה של ‏‎Sapir Avrahami‎‏.

הדבר החשוב ביותר במשחק לחימה בכלל או היאבקות מקצועית בפרט זה המשחקיות. אפשר לומר בלי להסס שהקרבות ב-WWE 2K מרגישים מעולה, אתם תרגישו כל מכה שתתנו לאויב ותכאבו כל מכה שתקבלו. מכניקת הקרבות נשמרה משני המשחקים הקודמים אך עם שיפורים קטנים ו-Mini-games חדשים. הכל מרגיש נכון וטוב, והמערכת בה המתאבקים מתעייפים ומחלישים עם הזמן מחולקת בצורה טובה לצד מערכת ה-stamina המעולה שמונעת מהשחקנים לעשות קרב של סופרמנים, אלא של שני מתאבקים שמעבר לדמות העל אנושית שלהם, הם בני אדם. ה-Mini-games החדשים שהוסיפו מוסיפים המון לחווית המשחק הכללית, אם זה המערכת החדשה לבריחה מאחיזות מסוימות בעזרת לחיצה ממושכת על כפתור מסוים (עיגול ב-PS4 לדוגמה) או הדרך החדשה והמעולה יש לציין אשר בעזרתה מורידים את המזוודה בקרבות Money in The Bank. הכל הרבה יותר מותח והרבה יותר טוב.

התמונה של ‏‎Sapir Avrahami‎‏.

אני שמח להגיד ש-WWE 2K18 הוא עדיין משחק WWE ששווה, כיף ומותח לשחק עם חברים על אותה הספה. התחלפות המומנטום שקוראת במהירות בעזרת הצעדים הנכונים וניצול הטעויות של היריב, נותנים תחושה של טקטיות והצורך לשחק חכם מוסיף המון לחוויה של המשחק. עם מערכת חזקה שלא נסוגה לאחור (ועם זאת לא התקדמה יותר מדיי) מאז המשחק הקודם, המשחקיות הייתה ועדיין מעולה ומספקת בדיוק את החוויה שהיא אמורה לספק לדעתי. באספקט הזה, המשחק עומד בציפיות למעט באגים שהם בעיקרם ויזואליים.

התמונה של ‏‎Sapir Avrahami‎‏.

המשחק נופל דווקא איפה שהכי פחות רציתי שהוא יפול, בקמפיין לשחקן היחיד אם תרצו של WWE 2K18 – מוד הקריירה שנקרא MyCareer. השעה הראשונה של MyCareer היא פשוט מדהימה, אפשר להיתקע שעות רק במסך העיצוב העמוק והמעולה של הדמות שאיתה תשחקו במשך שעות המשחק הרבות של המוד, ותוכלו לעצב את הדמות כמעט בכל דרך שאתם יכולים לדמיין. לאחר שעיצבתם את הדמות, נשאר לכם רק לארגן לה סט מהלכים, כניסה מגניבה, חולצה (שאותה ניתן למכור גם כמרצ'נדייז למעריצים ולקבל על כך כסף כל שבוע), ועוד ועוד ועוד. אנשים יצירתיים כנראה יטבעו בתוך התפריטים המגוונים והיצירתיים להפליא של המשחק שעות רבות ביצירת הדמות המושלמת לטעמם. וזה כמובן בלי לדבר על האספקט המקצועי, בו תצטרכו לבחור את הדברים בהם המתאבק שלכם יהיה חזק יותר ופחות, לפחות בהתחלה, עד שתקנו את השיפורים הבאים באותן האסכולות השונות.

התמונה של ‏‎Sapir Avrahami‎‏.

הצעדים הראשונים שלי ב-Peformance Center המפורסם של ה-WWE הצליחו לרגש ולהכניס אותי לעולם המשחק בו אני מתאבק שמתחיל את דרכו בעולם ההיאבקות הבידורית המשוגע. השיחות מוטיבציה ואימון עם מאט בלום (שידוע לצופים הוותיקים כ-טנסאי או A-Train) התחרותיות בין המתאבק שלי לבין שאר המתאבקים הצעירים בחברה והרצון העז להיות כבר חלק מה-Lineup של NXT, ליגת הפיתוח של ה-WWE. הכל הרגיש מעולה, האימון הראשון בקרב והאימון הראשון בפרומו (קטע דיבור לקהל, שגם הוא אגב, מושפע מניקוד על פי הביצועים בו). הקרבות הראשונים ב-NXT הרגישו מעולה, הפרומו הראשון מול קהל חי היה מדהים וכיף לא נורמלי, ושוטטות מאחורי הקלעים בכל איבנט רק הפכו את החוויה ליותר אמיתית עבורי. השעות הראשונות הרגישו כאילו הכל מושלם, ואז התחלתי לחוות את הדברים המוזרים והלא ברורים.

התמונה של ‏‎Sapir Avrahami‎‏.

נתחיל מהדבר הראשון, המשחק נהיה מאוד שבלוני ומתחיל לחזור על עצמו מהר מאוד. לאחר מספר שיחות עם הסופרסטארים והדיוות מאחורי הקלעים, כל השיחות מתחילות להיות דומות אחת לשנייה, כל ערב מתחיל ונגמר באותה הדרך, בהתחלה צריך לדבר עם המפיק, אז בדר"כ יש קרב או פרומו ואז יוצאים לשבוע הבא, איך? מדברים לאותו עובד כל פעם באותו דיאלוג של "היי אתה, תביא לי את הרכב". וצריך לחוות את אותו דיאלוג כל ערב מחדש לכל החיים, שזה מיותר ומתיש. השינוי היחיד לשבלונה הזאת קוראת כאשר יש מפגש עם אחד מחברי ההנהלה והוא מציע הצעה מעניינת ואז בפני השחקן יש 2 בחירות. ללכת עם הקהל או ללכת עם ההנהלה, כאשר בכל דרך הוא יכול לעלות רמות שיקנו לו יתרונות מסוימים במשחק, השיחות האלו וההתקדמויות האלו בסיפור יכלו להיות מדהימות. והן באמת ככה בהתחלה, ואז מתחילים להבין שהעניין שבור. יגיע Triple H וידבר איתכם על כך שאתם צריכים לנצח את קווין אוואנס בקרב, ואז בזירה יופיע ג'ון סינה. וכשתנצחו אותו ה-Triple H יברך אתכם על הנצחון המדהים על פאנדאנגו. מה לעזאזל 2K?
הקש ששבר את גב הגמל היה כשבקרב Money In The Bank פגשתי רומן ריינס כפול, מה שהפך את הקרב לכמעט בלתי אפשרי, עקב הצורך לנעול על מטרה באופן ואי היכולת להבדיל בין רומן ריינס האחד לאחר. בדרך לשם היו עוד המון דברים מוזרים, כמו יריבויות שהתפתחו לכלום ושום דבר, חברויות שבאות והולכות כאילו כלום ובעקרון, הרבה דברים ביזאריים לגמרי.

התמונה של ‏‎Sapir Avrahami‎‏.

בעיה גדולה נוספת היא הצורה המופשטת בה השחקן מקבל משימות לביצוע במהלך הקרב. כשתצטרכו לבצע תרגיל מיוחד מהסולם המשחק לא יגיד לכם "Preform a Finisher move from the ladder", הוא יגיד לכם "Make a Move with the Ladder", תדמיינו את עצמכם מנצחים קרב Money In The Bank קשה נגד פעמיים רומן ריינס רק כדי לגלות ש-"Make A Move with a ladder" זה לא להטיח בן אדם על הסולם, או לדפוק לו את הסולם בראש, או בבטן, או בצלעות, כמו שעשיתם, אלא לבצע תרגיל סיום ממעלה הסולם. ובנוסף לזה, יש גם הצורך כמובן לנצח את המשחק, פעמיים רומן ריינס בלתי ניתנים להבדלה בתוך כאוס של 6 שחקנים 3 סולמות ומזוודה אחת, כבר אמרתי? הרשו לי לצטט את עצמי של לפני כמה שניות ושל בערך כל פעם שהפסדתי או נתקעתי בגלל משימה שמנוסחת פשוט גרוע.

מה לעזאזל, 2K?

התמונה של ‏‎Sapir Avrahami‎‏.

דבר נוסף שיכל להיות פשוט מדהים אבל מתבזבז ברמה שעדיף שלא היה קיים, זה משימות הצד, ישנה האופציה לקחת משימות צד ממתאבקים במאחורי הקלעים באמצעות דיבור איתם, הבעיה היא שברגע שתקחו משימה כזאת, תתקעו עם אותה המשימה ל-3-4 תוכניות ברצף, זאת אומרת שתצטרכו לנצח 3 פעמים אויבים רק עם תרגילי הכנעה (וואוו, זה היה נורא), או שתצטרכו שלוש אירועים ברצף להניח את מגפי הקרב בצד כדי לנצח מתאבקים אחרים בפרומואים שאגב, גם כאן אם תנצחו את כריס ג'ריקו בפרומו, אותו בחור שנתן לכם את המשימה יפרגן לכם על כך שהכנסתם עכשיו לגראן מטאליק. מה לעזאזל 2K?

למען האמת, הרבה זמן לא הייתי כל-כך עצבני על משחק. זה ממש מעצבן אותי, כי לחבר'ה שם ב-Yuke's היה רעיון מדהים ומנצח, ובמקום לעשות אותו מדהים כמו שהוא יכול להיות, הם זרקו על השחקנים מוד עצלני שנראה שלא עבר אפילו בדיקת QA אחת, במחיר של 60 דולר ו-Loot Crates. למה? המוד הזה יכל להיות הגשמת החלום הרטוב של כל מעריצי ההיאבקות באשר הם, למה לקחת רעיון כל-כך טוב, ולעשות איתו כלום ושום דבר. העצלנות הזאת היא מה שמעצבן אותי, כי זה נראה פשוט כזלזול חסר תקנה במעריצים שמשקיעים את מיטב כספם על מוד שאמור להיות טוב.
אם הדבר הזה היה אפילו קצת יותר מלוטש, הייתי יכול להגיד שזה טוב, ושיחקתי שעות בתקווה שזה ישתפר. אבל הדבר הזה לא קורה לצערי. ואני שונא לקטול מודים או משחקים, אבל אין ברירה עם המצב הזה. למה, 2K, למה Yuke's, למה?

בתמונה: המתאבק שיצרתי כואב על הפוטנצאיל המבוזבז במשחק.

מצב משחק נוסף שקיים במשחק הוא MyGlory, במוד הזה תפגישו את הדמות שבניתם עם דמויות ששחקנים אחרים בנו בקרבות Online, כל קרב יזכה אתכם בכוכבים בהתאם לכוכבים שהשגתם בקרב בהתאם לביצועים, כאשר כל כמות מסוימת של כוכבים תביא לכם Loot Crates ותכניס אתכם ל-PPV הקרוב. למען האמת, הרעיון פה גם כן לא רע, אך גם לא ממש מצדיק יותר מדיי בזבוז זמן. עם זאת שהרעיון טוב וכן חל שיפור משמעותי ב-Online של משחקי WWE, יש עוד הרבה לאן לשאוף, בתקווה שיום אחד המשחק יגיע לרמה של קהילת Online כמו של Fifa או אפילו Tekken.

התמונה של ‏‎Sapir Avrahami‎‏.

עוד מצב משחק שיש לציין הוא מצב ה-Universe הנצחי, שיאפשר לשחקנים היצירתיים לנהל את התוכנית איך שהם מדמיינים אותה, לקחת חלק בקרבות ולהשפיע על האלופים שיהיו ועל האליפויות שיתחלפו. מצב המשחק הזה הוא בהחלט לא לכל אחד, והוא בנוי בעיקר לשחקנים היצרתיים יותר שרוצים ליצור משהו משלהם. לא חלו בו שינויים משמעותיים, והוא עדיין יספק את הסחורה לאוהביו או למי שרוצה לנהל את הסיפור בדרכו שלו.

הגרפיקה במשחק לא עברה שיפור משמעותי מאז WWE 2K17, אך היא עדיין מרשימה. דבר מאכזב אחד הוא מספר מסוים של מתאבקים שלא זכו לאהבה כמו אחרים ונראים.. דיי רע, לדוגמה כריס ג'ריקו שנראה כמתאבק שלא השקיעו הרבה בעיצוב שלו, מתאבק מפתיע שהגיע לרשימת הפחות מושקעים הוא Seth Rollins שמככב על עטיפת המשחק השנה. בנוסף לכך, Yuke's עדיין לא הבינה בדיוק איך לעבוד עם שיער במשחקיה, וזו בעיה מוכרת כבר מהמשחקים הקודמים, לא חל שיפור משמעותי הפעם, אך זה בהחלט לא משהו שפוגע בחווית המשחק בשום דרך. בסך הכל, הגרפיקה דיי מרשימה וכן שווה משחק היאבקות של 2018.

התמונה של ‏‎Sapir Avrahami‎‏.

בגזרת הסאונד אין חידושים, מעבר לכך שלפני שאתם משחקים אתם חייבים ללכת ל-Juke Box בהגדרות ולהוסיף את כל שירי הכניסה, אחרת אותם 7 שירים יחרפנו אתכם במהלך כל המשחק. ותאמינו לי, גיליתי את זה מאוחר מדיי, וזה נורא. מה שכן יש לדבר עליו במשחקים מהסוג הזה זה כמובן הפרשנים, בניגוד לשנים קודמות, מרגיש לי שלקסיקון הפרשנים צומצם, כאשר כבר כמה משחקים בתוך My-Carrer, נראה שכבר שמעתי הכל ממה שיש להם להציע, שגם זה דיי מעצבן למען האמת, כקול שמלווה את השחקן לאורך כל המשחק, ניתן היה לצפות לקצת יותר השקעה באספקט הזה, במיוחד בהתחשב בעובדה שדווקא מבחינת מתאבקים, הארסנל הוא הרחב ביותר אי פעם.

בסופו של דבר. WWE 2K18 רצה להיות משהו מסוים וטוב מאוד, והצליח בכמה דברים, אך נכשל קשות בדבר העיקרי בעידן הזה בגיימינג, וזה בקמפיין השחקן היחיד, וגם באספקט המשחק ברשת הוא לא ממש מצליח. לצערי, משחק היאבקות שיכל להיות מדהים, נפל בין הכיסאות בגלל חוסר השקעה מספקת ועצלנות, והפכו אותו לאחד הכותרים היותר מאכזבים מהסדרה בשנים האחרונות. ואני חשבתי שהצרות של החברה הזאת מסתכמות בכך שג'ינדר מאהל הוא אחד מהאלופים הראשיים. מטופש מצידי.

(הביקורת נכתבה על גרסת המשחק ב-PS4 Pro.)

29ביולי האחרון חגגתי 5 שנים של צפייה (לעתים רצופה ולעתים פחות) בתכניה של חברת ההיאבקות הבידורית המובילה בתעשייה כבר עשרות שנים. ולצד החגיגה הזאת עם WWE 2K18 אני מציין את המשחק השביעי ברצף שעובר בידיי מאז WWE 2012 של THQ ז"ל. המשחק עבר כברת דרך מאז שהשליטה בכותר עברה לידי 2K לאחר פשיטת הרגל העצובה של THQ קצת אחרי שחרור WWE 2013. ואפשר לומר שהוא רק השתפר מאז. אבל האם WWE 2K18 ממשיך את מגמת העליה? בואו נדבר על זה. הדבר החשוב ביותר במשחק לחימה בכלל או היאבקות מקצועית בפרט זה המשחקיות. אפשר לומר בלי להסס שהקרבות ב-WWE 2K מרגישים…

ציון סופי

משחקיות - 8
MyCareer - 4.5
MyGlory ו-Online - 5.5
גרפיקה וסאונד - 8

6.5

בינוני.

מה לעזאזל, 2K?

User Rating: Be the first one !

  • idanbiton

    חבל שם התדרדרו, יש להם פוטנציאל ענקי!