ביקורת: XCOM 2: War of the Chosen

אחרי בערך 20 שעות משחק, הבנתי שאני משחק ב-War of the Chosen, ההרחבה החדשה של XCOM 2, לגמרי לא נכון.

כאשר משחקים משחק לצורך ביקורת, יש רצון לבחון כמעט כל דבר במשחק, לא בקטע של פרפקציוניזם, אלא לוודא שאתה ראית את כל התוכן שיש למשחק להציע: כל הטוויסטים, כל המכניקות, כל החוויות האלו שצריך לגרוף מהתחתית של הצנצנת. לכן עוד מתחילת הביקורת של-XCOM 2, אגרתי שמירות, זאת אומרת ששמרתי לפני כל מהלך שלי במשחק במידה ומשהו השתבש לי במשימה כזו או אחרת.

אז WOTC מגלה לי שלא רק שזו דרך לא נכונה לשחק בו, זה כמעט גם הרס לי את החוויה מהמשחק וזה מכוון שהפעם הצוות ב-Firaxis נשען על הכאב והמצוקה שתרגישו שתשחקו במשחק שלהם. אני לא אומר שלנהל מלחמה מול אויב שהוא עליון בכל דרך באמצעות ספינת מלחמה ישנה היה ממש קל בפעם הראשונה, אבל WOTC משנה את החוויה הבסיסית של XCOM 2 לחוויה מתוחה ואפילו כמעט roguelike, זה פשוט לא אותו משחק יותר.

xcom 2 ביקורת הרחבה

ב-WOTC, מסתבר, המוות זה לא סוף המשחק, אני יודע את זה עכשיו, ולכן התחלתי את XCOM 2 מהתחלה.

*הערה מוקדמת: הביקורת כתובה בהנחה ששיחקתם ב-XCOM 2 הרגיל או לפחות קראתם את הביקורת עליו ולכן לא מסבירה מונחים שכבר היו קיימים במשחק.

[divider style="solid" top="20" bottom="20"]

עקרונית, WOTC הוא המרה טוטאלית של XCOM 2. החוויה הבסיסית של המשחק עדיין נמצאת שם וניתן לראות זאת בבירור מסרטון הפתיחה החדש של המשחק שמוביל לסרטון הפתיחה המקורי של XCOM 2. מה ש-Firaxis עשו זה להרכיב מספר תוספות מפתח לחוויה שכבר הייתה סולידית למדי. ה-DLC לגמרי מקיים את ההבטחה ונותן מכניקות חדשות ללמוד, ארגונים חדשים להתיידד ואויבים חדשים וקטלניים ביותר להלחם נגדם. למעשה יש כל כך הרבה תוכן ב-DLC החדש ש-Firaxis הודו שהם כמעט הפכו אותו ל-XCOM 3

xcom 2 war of the chosen Reapers

הארגון החדש הוא ה-Reapers, קבוצה ידידותית (תלוי את מי שואלים) של צלפים שמתמקדים בעיקר בחשאיות. הדמות ההתחלתית שלהם, אלנה דראגונובה, באה מצוידת בקָרַבִּין עם כוונת. היא קטלנית כמו כל צלף שיהיה לכם במשחק אבל חשאית יותר ב-50%. היא מסוגלת לבצע יותר מפעולה אחת שכוללים גם ירי והריגת חייזרים לפני ש היא מאבדת את בונוס החשאיות שלה. על פניו, היא במהירות הופכת ללוחמת הסיור הכי טובה של XCOM אי פעם וזה עוד לפני שאפשר לעלות אותה ברמות ולהשיג כוחות חדשים.

עוד פנים חדשות ושמו פראטאל מוקס, הוא החבר הראשון בקבוצה ידידותית נוספת בשם Skirmishers, ה-Skirmishers הם בני אנוש שהונדסו גנטית על ידי Advent וערקו ל-XCOM. למוקס יש וו תפיסה שהוא יכול להשתמש בה כדי להגיע למקומות גבוהים או למשוך אויבים אליו ולתת להם מכה קטלנית. נשק הבּוּלְפַּאפ שלו מסוגל לירות פעמיים בסיבוב אחד, מה שהופך אותו למאגף זריז.

הסיפור הוא גם אספקט ש-WOTC לא פוסח עליו ומשפר אותו מעל ומעבר. ב-XCOM 2 הסיפור הוא סוג של מירוץ נגד השעון כדי למנוע מהתוכניות של Advent להמריא. אבל אם נהיה כנים, זה אף פעם לא הרגיש כמו איום של ממש. אז בסדר, מד ההתקדמות של פרויקט האווטאר היה זז מדי פעם, אבל זה אף פעם לא הרגיש שמשהו קורה כשהוא זז.

XCOM2 War Of The Chosen גיימפרו ביקורת

WOTC משנה את כל זה, לעמוד במקום בחוסר מעש זאת לא אופציה, כל משימה היא חשובה וכל משימה יכולה להיות קטלנית הודות ל"נבחרים". בהרחבה Alien Hunters אולפן Firaxis יצרו סדרה של חייזרים בוסים חזקים שיטרידו אתכם בכמה משימות. ב-WOTC הם לקחו צעד קדימה ושאלו ממערכת ה-Nemesis עתורת השבחים מ-Shadow Of Mordor

כשאתם נלחמים בנבחרים, הכישורים שלהם ישתפרו, מה שיהפוך אותם למסוכנים יותר עם הזמן. התוצאה היא 4 טיימרים שונים שמתקתקים לכם מעל הראש, אחד בשביל פרויקט האווטאר ואחד עבור כל נבחר שנותר בחיים. הם אגרסיבים וערמומיים באותה מידה, מהרגע הראשון שלי איתם התחלתי לשנוא אותם, וזה משהו שאני פשוט אוהב.

WOTC גם מציג את מערכת הקשרים. שפעילי XCOM יצאו למשימות ביחד הם יתקרבו אחד לשני, וקשרים פורמלים יעניקו לשניהם כל מני בונוסים במהלך משימה, באותה מידה, ברגע שחבר הקשר שלהם נהרג או נופל בשבי (שגם יכול לקרות עכשיו, מה שהופך משימות חילוץ להכרח), השורד בקשר הזה יקבל צלקת נפשית שעלולה לפגוע בעילותו בקרב בעתיד.

ואם זה לא מספיק, יש גם סוג חדש של אויב: "האבודים" (The Lost), גזע דמוי זומבי של בני אנוש שעברו מוטציה ומתבצרים בכמויות אדירות בכל מני מקומות במפה. חלק מהמשימות מתמקדות בלעדית על האבודים, עם מבוים סתומים בסגנון Left 4 Dead וקרבי יריות וריצה ברחובות, האבודים נזרקים למשימה באקראיות. אתם תנסו להשלים מטרה בשקט עד כמה שאפשר במטרה למנוע מהם להסתער עליכם בכמויות לא הגיונות, ובכאוס שנוצר הם יתקפו כוחות Advent ו-XCOM ללא הבחנה.

xcom 2 war of the chosen ביקורת גיימפרו

כל הפקטורים האלו – הפלגים החדשים, הדיבוב המעולה, הקשרים בין החיילים, האבודים והמשימות הדינאמיות החדשות – משתלבים כדי ליצור הרבה יותר דרמה מפעם.

אבל לא תוכלו להרגיש את הדרמה הזאת אם תגבילו את עצמכם לצוות חיילים מנצח ותאגרו שמירות, כמוני. הפעם, מצב ה-Iron Man -שפשוט מנוע ממכם לשמור את המשחק לבדכם ושומר אותו מתי שהוא מחליט – הוא פשוט הכרח, זו הדרך היחידה להיות בטוחים שיש אפשרות שתפסידו במשחק. זו היא הזדמנות להלחם במלחמה שבה אתה מפסיד ועדיין להנות באותה מידה אם הייתם נלחמים ומנצחים קרב אחר קרב. זה יכאב, החיילים הכי טובים והכי אהובים שלי ימותו. אבל שאסיים, יהיה לי סיפור הרבה יותר מעניין לספר.

Firaxis בנוסף הצליחו לאזן את רמות הקושי הידועות לשמצה, תסכול שידוע עוד מ-XCOM: Enemy Unknown. יש אחד בתחילת המשחק: אתם מסוגלים לתת למדענים שלכם לעבוד בקדחתניות על הנשקים הכי חדשים ולהביס את צבא החייזרים כאילו הייתם הנוקמים, מאוחר יותר המשחק פתאום זורק עליכם את הקרישלידים, אויב חזק מדי שאתם לא מסוגלים להתמודד מולו.

זאת אומרת, גם ב-XCOM וגם ב-XCOM 2 הרגיל האירועים האלו יכולים להימרח. החיילים שלכם יכולים להיות חלשים מדי בשביל להמשיך מה שיוביל למסיבת גופות ואז מיד במשימה הבאה החיילים שלכם חזקים מדי, דורסים חיילי Advent פשוטים כאילו היו בובות.

XCOM2 War Of The Chosen Spectre

Firaxis מתקנים את זה באמצעות כמה תוספות חכמות: קודם כל, מספר אויבים חדשים, ה-Spectre הם אוסף של נאנובוטים חמושים ויש להם יכולות דומות לאלה של ה-Sectoid וה-Codex. הוא חשאי, משוריין ומסוגל לשלוט על אחד מהחיילים שלכם. ה-Advent Purifier חמוש בלהביור והוא שובר השווין בין חייל ה-Advent הפשוט לחייל ה-Stun Lancer. לבסוף ה-Advent Priest משמש כיחידת מנהיג, אבל גם נותן בונוסים לעמיתים כמו ה-Advent Shieldbearer. שלושה היחידות האלו ביחד נותנים למשחק הרבה יותר עומק טקטי משהיה לו קודם לכן, מה שנותן ניואנס מעניין לקרבות המוקדמים האלו

שנית, יש מערכת התקדמות חדשה לחיילים. חיילים בודדים יכולים להרוויח נקודות יכולת על עשיית דברים לפי החוקים, כמו לאגוף אויבים או להרוג אותם מגובה. XCOM עצמה מרוויחה נקודות גם. הנקודות האלו ניתנות לשימוש באמצע או לקראת סוף המשחק בשביל יכולות חריגות שנמצאות מחוץ לעצי הסקילים הרגילים.

xcom 2 war of the chosen 1

וכדי לפלפל קצת את עניין היכולות: כל חייל מרוויח נקודות בקצב שונה. חלק גאונים אז הם מקבלים אותם בקצב מסחרר. היכולות החדשות נותנים לכם את האופציה לעשות חיילי על: גיבורים שנוצרו בטבעיות בשדה הקרב שיכולים להשתוות לדמויות בעלי השם מה-Skirmishers וה-Reapers, ואפילו החיילים בעלי היכולות המוחיות שתפגשו במשחק.

War of the Chosen לא נותן לכם במתנה גיבורים, הוא נותן לכם את הכלים לעשות גיבורים משלכם.

סיכום:

XCOM 2: War of the Chosen היא חווית ה-XCOM המלאה.

XCOM 2: War of the Chosen משלב את ליבת האסטרטגיה הסולידית שהגדירה את הסדרה עם חבילןה נהדרת של שיפורי איכות – היכולת לראות מטרות לפני ביצוע הפעולה, שיפור זמני הטעינה וכמות דיבוב ענקית מאי פעם. זו חוויה שאין שניה לה בז'אנר האסטרטגיה הטקטית. ואכן אני יכול להגיד בוודאות ש-XCOM 2: War of the Chosen הוא ה-XCOM הכי טוב שעשו אי פעם.

[divider style="solid" top="20" bottom="20"]

כתבות נוספות

מערכת התגובות
התראה
0 תגובות
פידבקים
צפה בכל התגובות