ביקורת משחק – Bulletstorm Full Clip Edition; מוצר נהדר, המחיר קצת מוזר

עלילה במשחק שוות ערך לעלילה בסרטון פורנו – צפוי שתהיה שם ותראה נוכחות, אך היא אינה כה משמעותית כמכלול חווייתי.

מי היה מאמין שאותן מילים אפרוריות שמִסמר ג'ון קרמק בלבם של מיליוני גיימרים, אלו באשר הם, הפכו לאבן דרך ומוקד הזדהות עבור מאות טייטלים אחרים שהגיחו מהעלטה בעקבות מוסכמה תפיסתית וותיקה שהתבססה תחת צילם של DOOM ו־Wolfenstein 3D, ונראה שטרם פסעה לשלום מהחזות הבידורית בת תקופתנו. נהיה כנים; רובנו חטאנו בפשע הזנחת העלילה לטובת רביצה ממושכת בתוך משחקיות ממכרת שאינה מבדילה בכשרותה אמצעי בידור פרובוקטיביים כאלה או אחרים. זו הסיבה שבגללה לא יכולתי להתעלם מהתרומה שהביא Bulletstorm ומעלליו (גם אם באופן מועט) לתעשייה – והיי, הוא גם חזר ברימסטר חדש לאחרונה. לא נבדוק?

https://www.youtube.com/watch?v=TDtv9fImfNw

אם בתחילה תהיתי כמה החבר'ה מ־People Can Fly ישנו בלילה מפאת חוסר היצירתיות שברקיחת החוויה הנרטיבית העומדת מאחורי Bulletstorm וסיפורו המטופש להחריד (=שני אחים לנשק יצאו למסע נקמה בין־גלקטי עקוב מדם בעקבות בגידת הגורם הממונה עליהם ו… עזבו, זה לא ממש מעניין), כעת אני תוהה מה גרם בדיעבד לכישלונו של הטייטל ולהתגמדות הקמפיין השיווקי אשר גרם לצרכנים רבים להתחבב על המשחק עוד לפני שבכלל שמע עליו. רק נסו לדמיין זאת בראשכם; אויבים מרקדים בשמיים תחת מרותכם לעיני רפרטואר יצירתי של מֵרַצְחִים ברוטליים; בעיטה לישבן המובילה לנפילה מצוק, התנגשות חזיתית בארון חשמלי והימחצות בידי קקטוס קוצני במיוחד הן רק דוגמאות זעומות מכמות הדרכים בהן תוכלו להתעלל באויבכם – המכנה המשותף לכולם הוא מצב הרוח איתו תחזרו הביתה הישר אל השמירה האחרונה שלכם.

לאחר שהתאבלתי במשך שנים על מר גורלו של הטייטל והתעצבתי בעקבות החשש הלגיטימי כי חזרתו מוטלת בספק רב, הנה אנחנו היום – קצת יותר משש שנים חלפו מאז יציאת המשחק המקורי אל אוויר העולם, ו־Bulletstorm דופק קאמבק. הדם הניתז לכל פינה, האיברים שמצמיחים כנפיים, השפה הנגועה, האקשן הטהור על כל צורותיו, המשחקיות המשעשעת שאינה מבקרת עצמה ברצינות או דובקת בריאליזם, והפאן הזה, הפאן שליווה אותנו כילדים קטנים והמשיך למשול בלבנו גם כאנשים בוגרים – הפאן שהותיר את הסגה הזו חיה ונושמת למרות כל השינויים בתעשייה בכלל ובהעדפות הגיימרים בפרט – כל אלה חוזרים ובגרסה קצת יותר עדכנית לזמננו.

איאלץ להסכים עם נחלת הכלל כי פרט לענייני תאורה וחדות, אין המון חדש תחת השמש כגורם וויזואלי; מי מכם שניסה את Bulletstorm על קונסולות הדור הקודם וודאי יחוש בהבדל משמעותי לאור קצב הפריימים שהועלה ל־60 בגרסה המצוינת לעיל, אך אלה שהעבירו את חווייתם אל מול מסך מחשב גדול לא יעופו מהכיסא בעקבות השינויים שמסתכמים בעיקר במעבר לגרסה עדכנית יותר של המנוע Unreal – פרט לכל אלה, האנימציות נשארו זהות, האינטליגנציה המלאכותית נותרה זהה, התוכן לא השתנה וחלק מן הבאגים – כן, כן – גם הם עדיין שם. אם איאלץ למנות על האצבעות סיבות לתמוך במוצר בכל אספקט שאינו יפגע בטוהר הביקורת, כנראה אציין את התוספת (המבורכת) של השוביניסט השערורייתי דיוק נוקם כפרוטגוניסט אופציונלי ואת חזרתו של המוצר אל הרשתות הדיגיטליות.

ג'ון סיינט ג'ון חזר גם הוא להדרן יחד עם דיוק, ואִתם מגוון משפטי מחץ ותגובות סרקסטיות נוסטלגיים המזכירים לנו למה עדיין לא הפסקנו להצדיע למלך – כן, למרות Duke Nukem: Forever. תוספתו של דיוק למשחק אינה מתבטאת רק בעוד פסיק אפשרי, אלא גם במרכיב נורא לגיטימי לפסיפס; נראה שגם People Can Fly וגם המפיצה הטרייה Gearbox הבינו שבמקום בו עלילה אינה מהווה דגל מרכזי בזהות של הטייטל, קיימת גמישות רבה באופן בו הן יכולות להלהיב את הצרכנים ולהסיר מעל ליבם את החששות שבשליכת היד אל הכיס; משחק שנותן לדיוק את החופש הראוי לו לפוצץ איברים באיכות HD תוך כדי שאיפת עשן הסיגרייה מהפה ובלי הגבלות מטופשות שאינן מתיישבות עם קו המציאות (Duke Nukem: Forever, אנחנו מסתכלים עליך) עושה עבודת קודש, וכל שנותר הוא רק לחזור על הקמפיין שוב ושוב עד שהעיניים (ואולי גם חוש ההומור) יישלקו מהמקום.

ובכל זאת, גם בימי הזוהר Bulletstorm לא היה חף מבעיות, והרימסטר אינו דואג להסתיר זאת מעיני הקונה הפוטנציאלי – התהייה הלא פוסקת בעקבות כמות התוכן הנדרשת עבור משחק בעל תג מחיר של 50 דולרים עדיין נותרה על קנה, ונראה שעדיין אין בהירות חד משמעית מצד הצרכנים באשר לצידוד\ואו לגינוי המוצר. Bulletstorm, גם עם תוספתו של דיוק וגם לאחר שדרוג טכנולוגי יחסי, עדיין משחק של כמה שעות בודדות – כזה שבא לספר את סיפורו וללכת. מתוקף העניין, ייתכן שיהפוך לרפטטיבי מהר מהמצופה ולא יענה על הגחמה הבסיסית של הצרכנים לשרוף עשרות שעות של בידור וכיף. עליי לציין כי בשונה מהריבוט ל־DOOM שהביא עמו מצב מולטיפלייר ומוד קהילתי ליצירת שלבים – Bulletstorm: Full Clip Edition מציע את אותה הגברת בשינוי האדרת, ללא תוספת שלבים וללא מצבי משחק נוספים, ואין זה לא רציונלי לטעון שהעסקה לא תצלצל לכולם.

בגלל סיבות אלה גם קשה לי להמליץ על הרימסטר כמוצר לגיטימי מן השורה, לפחות לא במחיר עליו דורשים כעת. שלא תתבלבלו, עדיין מדובר ב־Bulletstorm – כלומר במוצר מרענן שאינו מתבלבל במטרתו לרגע והיא לבדר אתכם בכל דרך שרק יוכל, וכבר זה מעניק לו כמה נקודות זכות אצלי כצרכן וגיימר חובב. אך כמבקר וכאחד שמעלה על מוקד כל מוצר שאינו מתיישר עם הסטנדרטים הברורים והמוכרים לכולנו – איאלץ לתחום את החוויה שלי עם הרימסטר ככזו שניתן לחכות בשביל שיירד מחירה. כן, גם כשדיוק נוקם בסביבה.

[divider style="solid" top="20" bottom="20"]