תכנים בדף

Battleborn – הקרב על הכוכב האחרון ביקום

הרומן ביני ובין Battleborn עבר תלאות רבות בחלופת הזמן; התגנדרתי בקלאס לדייט הראשון שלנו, זאת בתקווה לחזות ביורש (=המוצלח, יש לכתוב) של דסטיני. גיחכתי כמו ילדה קטנה בזמן שעברתי ליד המכולת וקניתי יין זול, עליתי בגרם המדרגות לעבר מפתן דלתו, עמדתי מחוץ לדלת ונשמתי בכבדות; ובחיי, מה שהיה צריך להסתכם ב־"עליתי-לקפה", "נתתי נשיקה על הלחי" ומיד בתום המפגש 'הורדתי את ה"הייפ" לאסלה' – נגמר ברומן מלא, בו כל דייט היה סוער יותר מקודמו. אבל לפני שנעבור ל'סמול־טולק' המייגע, על מה אנחנו "שָׂחִים" לעזאזל?

אחרי שמתבגרים מהפיאסקו חסר התכלית בינו ובין התינוק החדש של Blizzard (=אחרים יכירו אותו יותר כ"Overwatch", או "Onlywatch"; תבחרו אחד), מגלים בערימה משחק דיי מעניין; הנחת היסוד של Battleborn מתחילה בעתיד הרחוק ([מאוד רחוק]), במקום בו כל הכוכבים ביקום השחירו, למעט כוכב אחד – סוֹלִיס: "הכוכב האחרון". כל הציוויליזציות בעלות היכולת לנוע לחלל נסות לעבר סוליס, כשלכל אחת מהן יש רעיון אחר לגבי עתידו של הכוכב; חלקן יירצו לחקור אותו ולגלות אודותיו, אחרות יירצו לשמור עליו בחירוף נפש מתוך קנאות דתית (=עולם הבא FTW) ואחרות משתתפות במאמץ המלחמתי רק מתוך הגחמה שבאקסטרים. לא צריך להיות עליתן גדול כדי לדעת שהמחלוקת בשיאה – אבל מי המרוויח הגדול מהחגיגה הזו?

אז בדומה לאחיו הרוחני Borderlands, גם ל־Battleborn יש חתיכת אנטגוניסט; לוֹתָּ'ר רֵנְדְּיֶיִן – מנהיגה של אימפריית הג'נריט (=אחת מהציוויליזציות במשחק), והיצור שעל ראשו מונח אסון השחרת הכוכבים ביקום. רנדי וורנל, המנהל האֹמנותי של באטלבורן, התיישב להסביר לנו מעט יותר אודותיו:

"התהליך שברקיחת הנבל היה מאוד חשוב לנו באולפן. בידינו המטלה ליצור דמות אינטליגנטית, ערמומית ושאפתנית – אחת שיודעת את התכלית והמניע שלה ביצירה. כשהתיישבנו לכתוב, שמנו לעצמנו מטרה לחמוק ממה שאנו קוראים לו "אפקט השפם־המסובב"; הכוונה משולה בנבל שעושה רע לאחרים, רק מתוך היווצרו כישות רשעית. זו הדוגמה הבסיסית ביותר לרשעי קריקטורה; רשעים שלא מעניינים אף אחד". רנדי המשיך, וסיפר: "בעיניי נבל טוב הוא נבל שקיימים בו המורכבות והעומק הדרושים כדי להלהיב את השחקן, ולא סתם לגבב שורות על גבי שורות עד ליצירת אובייקט מאכזב שמהותו, בדיעבד, שולית במשחק. היינו צריכים ליצור קונפליקט מעניין ומקורי, אחד נורא גרנדיוזי ורחוק מהמציאות שלנו – וכך המצאנו את רנדיין והסובבים לו".

בשאלת הקמפיין העלילתי, הסביר רנדי ש־Battleborn הוא ניסיון האולפן לקחת את האלמנטים המוכרים מסדרות הטלוויזיה וסרטי המדע הבדיוני, וללפף אותם לחוויית גיימינג שיושבת טוב על הנרטיב.

רצינו לעשות מ־Battleborn 'סיטקום שחור'; סדרת טלוויזיה אפיזודית שנסובה סביב מסעם של גיבורנו בהצלת הכוכב האחרון ביקום.

כהמשך לדברי רנדי, 2K ו־Gearbox יצאו בהודעה לעיתונות, ובה נאמר שלרשות הצרכן יעמדו תשעה פרקים (=פרולוג נכלל ברשימה) – כל אחד מהם "עצמאי" (=הכוונה בסיפור שאינו כבול בשלשלאות לפרקו הקודם ובכך לא מחייב את השחקן לנסות קולקטיבית את כל הפרקים בסדר מסוים כדי להבין את המתרחש), וביחד כולם משלימים את הפסיפס העומד מאחורי הצלת 'סוליס; הכוכב האחרון ביקום'. בדיוק כמו בסדרת טלוויזיה, תוכלו להתחיל מהסוף, מהאמצע או מההתחלה – החוויה תהיה שונה, אך לא תפגע ברעיון העלילתי (=הדבר תקף גם לחוויה הקוֹאוֹפּרָטִיבִית [עד חמישה שחקנים]).

בשונה מהמודל העסקי המעייף, יש לכתוב, לפיו כל פרק משתחרר במועד משתנה ואינו קבוע מראש (=Telltale, אנחנו מסתכלים עלייך), Battleborn יורה לעברנו את כל התוכן בבת אחת. לדברי רנדי, כל תשעת הפרקים יידמו חווית "Raid" עם בוס קטלני בסופם – תהיה האפשרות לבחור בדרגת הקושי ובכך לשנות בהתאמה את אחוזי השלל (=loot) שמיועדים לצאת מהם. כן, ב־Battleborn יש מערכת שלל, ושמה "Gear". ה־Gear יוצא בצורות דמויות קופסה בנְדִירוּיוֹת (=rarities) שונות המקוטלגות לצבעים (=בדומה ל־Borderlands), ולמעשה מהוות אזכור לשם האולפן העומד מאחורי המשחק: Gear-Box. לא נמסרו יותר מדי פרטים על האופן שבו יעבוד השלל בבאטלבורן, אך אנו יכולים להסיק שהשינויים שיחולל השלל על הדמויות יהיו מזעריים וזאת מטעמי איזון.

אם כבר מציינים דמויות, אז נראה ש־Battleborn מאחסן ברפרטואר רוסטר לא קטן; לרשותנו יעמדו עשרים וחמש דמויות שונות (=עם הבטחה לדמויות, מודים ומפות בחינם) ביום ההשקה – כולן מגיעות עם העותק של המשחק, אך לא כולן יהיו פתוחות מההתחלה. לדברי המשווקת 2K, נראה שנצטרך להשלים "אתגרים" במשחק (Challenges), לעלות בסולם הדרגות ולעבור חלקים שונים בסיפור, כדי לפתוח את כל הדמויות המוצעות לנו. בין כה וכה, הרעיון הוא שלא נצטרך לשלם כסף כדי להתעלות על שחקנים אחרים, בין שמדובר בקמפיין העלילתי ובין שמדובר במצבי המשחק התחרותיים.

נראה שלכל דמות יש תפקיד נרטיבי אחר בעלילת הקמפיין; אחרות ייתערבו בסיפור יותר ואחרות פחות – אך לכולן יש תפקיד מסוים בעלילה. כמו־כן, נראה שלכל דמות ב־Battleborn יש 'lore' אישי משלה – ככל שתתקדם במעלה הדרגות של הדמות שלך (=15 רמות לכל דמות; 100 רמות למשתמש עצמו), תוכל לפתוח חלקים מסוימים בסיפור שמתמקדים אך ורק בדמות הספציפית אליה משויך האתגר שפתחת. לעתים מדובר במשימה אחת גדולה, לעתים מדובר ברקע המועבר בצורת טקסט ולפעמים נאזין לדיאלוגים של הדמויות המסבירים על הביוגרפיה הפרטית שלהן; מה שבטוח הוא שהסנדלר לא יחף – לא נצא למלחמה מבלי לקבל אינפורמציה.

לא אשקר; הדבר הראשון שהדהד בראשי כשחיברתי את הכתבה הזו היה: "זה יותר מדי" – ואולי זה באמת המצב. עם זאת, נראה שכוונת המשורר היא להעמיס עלינו דרכים שונות לנסות את המשחק, וזאת כדי לקלוע לטעמם של כל הקאז'ואלים באשר הם. כשמבינים את זה ומטים את ראשנו לעבר שוק הצרכנים הלוחש ליוצרות התוכן בכבדות ש־"replay value" זה שם המשחק (=Evolve, לא נשכח ולא נסלח), אני רק מברך על הרפורמה ש־Battleborn מנסה להנחיל.

אז כן; יכול להיות שהמשחק ייפול חזק, ייתעטף בתכריכים וייקבר כמה סנטימטרים מתחת לאדמה ויכול להיות שיש מוצלחים ממנו בסוגה העמוסה הזו – אעיד על עצמי ואכתוב שאין בי טיפת חרטה על כך שיצאתי שוב עם Battleborn. ההתחלה הייתה נחמדה, אך צריך מספר דייטים נוספים כדי לחזות בצד הפרוע שבמשחק הזה. ואחרי שהכול כבר כתוב, לא נותר לי אלא לחכות לנגינות שלהי מאי.

על מצבי המשחק התחרותיים אנו נטפטף יותר בסמוך למועד ההשקה, ולפיכך, גם לבטא הפתוחה (=מתחילה בשמיני באפריל לשחקני ה־PS4; שלושה-עשר באפריל לשחקני ה־XBOX One ושחקני המחשב האישי). בינתיים ניתן להזמין את Battleborn מראש דרך Steam ב־60 דולרים, או לשדרג לחבילת ה־Deluxe הכוללת בתוכה חלקים נוספים לסיפור, סקינים ואנימציות שהדמויות יכולות לבצע (=Taunts) בתמורה ל־75 דולרים. Battleborn, כאמור, מיועד לצאת ב־3 במאי לקונסולות הדור הנוכחי ולמחשב האישי.