ביקורת משחק: Assassin's Creed Syndicate

assassins-creed-syndicate-REVIEW

Assassin's Creed Syndicate. הכותר התשיעי בסדרה, מחייה הפעם את לונדון הוויקטוריאנית. בניגוד לרמיזה שלנו בכותרת הביקורת של Unity, כאן המהפכה צולחת.

Assassin's Creed, אחת מסדרות המשחקים הנפלאות בעיניי, אך השנים שלאחר Brotherhood, למעט Black Flag, הביאו איתן שורה של משחקים משעממים, בינוניים ומטה. Syndicate לעומתם, הוא סיפור שונה. מדובר במשחק הראשון מהסדרה הראשית שפותח מחוץ לאולפן יוביסופט במונטריאול, אם כי הוא פותח לא רחוק משם, ביוביסופט קוויבק. מה יש להגיד על המתנקשים של המאה ה-19? מסתבר שהמון. הביקורת נעשתה על גרסת ה-PS4 של המשחק.

STEALTH

משחקיות

לאורך כל הסדרה המשחקיות הייתה שנויה במחלוקת. במשחק הראשון בכיכובו של אלטאיר לטעמי היא הייתה רעה, במשחק השני, עם אציו, חל שיפור (היש מי שלא זוכר את המקשים המשונים שיוביסופט החליטה לשים לנו?) ומאז בכל שנה נראים שיפורים קלים ותו לא, עד סינדיקייט. במשחקים קודמים בסדרה, לפעול בחשאי היה באמת בלתי נסבל, אלא שבסינדיקייט לשחק כך דווקא ממש מהנה, מערכת ה-"Stealth" עובדת נהדר, בה ניתן להשתמש כאשר איוו או ג'ייקוב מכופפים עם הברדס מעל ראשם במצב פרופיל נמוך. ניתן להיכנס ולצאת ממחסה בקלות, ואת מקומות המחסה ניתן לתפוס בכל קצה של מבנה או אובייקט, וגם בעגלות החציר הוותיקות, את רובו המכריע של המשחק העברתי בחשאי, שזה יכול להגיד הכל למעריצי הסדרה. אף על פי כן, תמיד צריך שיהיו נקודות נגטיביות. דבר אחד שלא הבנתי הוא למה ומדוע כדי להתחבא ולהשתלב בקהל הדמות צריכה להיות בפרופיל גבוה, הרי שזוהי פעולה חשאית שמשמעותה להתחמק מאויב כלשהו. דבר שני, ב-Unity לו היה דבר אחד שממש אהבתי, זה לבטח היה הורדת הפארקור האבסורדי שאפיין את אויבי הפרוטגוניסט בכל משחק אחר מסדרת Assassin's Creed, אך שמחתי הייתה לשווא, שכן Unity לא היה שחיק, והאויבים שלנו בסינדיקייט ניחנים, שוב, ביכולות פארקור אבסורדיים. בין אם מדובר בשוטרים ובין אם בטמפלרים, אם נכנסתם לקרב שאתם רוצים לברוח ממנו, הם ירדפו אחריכם לגגות הרעפים ברחבי העיר, יעשו זאת במהירות ויפגינו יכולת ניתור כשל מתנקש המאומן לסיטואציות מסוג זה מגיל צעיר.

syndicate rooks

ובנוגע לפיצ'רים השונים והחדשים אני רוצה לציין בראש הרשימה את לוחמת הכנופיות, בסינדיקייט, איווי וג'ייקוב יכולים לצרף אליהם מספר חברי כנופיה עליה ארחיב תחת הסיפור, ולהשתמש בהם ככלי נשק שקט ולהיפטר מטמפלרים באזור בו יש יותר מדי מהם. "אבל רועי, הם עושים רעש.", נכון, הם עושים רעש, אבל עם זאת כשחקן אתה יכול שלא להצטרף לחגיגה ולתת להם לעשות את העבודה לבד, ובכך להישאר חבוי, הכוונה בכלי נשק "שקט" היא שזהו נשק שלא מגלה לאויב שהמתנקש/ת שלך בסביבה. לוחמת הכנופיות העלתה לי זיכרונות מ-Brotherhood, אם כי כאן לא מדובר בגיוס מתנקשים חדשים, וזהו פיצ'ר הרבה פחות עמוק והכרחי מזה שהיה ב-Brotherhood, אך הוא שימושי.

syndicate horses

כשהסתובבתי בעיר ומצאתי תיבה המכילה כל טוב, ראיתי שיש צורך במפתח, אז ניגשתי למסך ה-"Skills" ושדרגתי לעצמי היכולת לפרוץ מנעולים, ולהפתעתי כל שהיה עלי לעשות זה ללחוץ "עיגול" לזמן ממושך, בניגוד למיני-גיים הנחמד שהיה ב-Unity, חבל שהסירו אותו. כדי להסתובב ברחבי לונדון, מלבד לקפץ מבניין לבניין יש במשחק שני פיצ'רים חדשים, האחד חבל, אומגה, והשני עגלות סוסים. השימוש בחבל הוא נוח ומקצר משמעותית את הזמן שלוקח לעבור בניינים שביניהם עובר כביש ובכך תורם למעבר חלק וזורם בין נקודה אחת לשנייה. עגלת סוסים, לעומתו, הרבה יותר מהירה אך עלולה לסבך אותנו עם המשטרה תלוי עד כמה השחקן זהיר, והבעיה שלי עם הפיצ'ר הנחמד הזה, היא שהוא לעתים נוגד את הפילוסופיה שמאחורי מסדר המתנקשים, מפני שבלתי נמנע שלא לפגוע לפחות באדם חף מפשע אחד בכל המשחק, והראשון שבהם הוא העגלון המסכן שהמתנקש שלנו מטיח על הקרקע בגניבת העגלה. מה עוד על הניווט בעיר? אפשר להשתמש בענפי עצים על מנת להישאר מעל הקרקע, והמשחק עושה זאת מצוין אם להשוות אותו ל-Assassin's Creed 3 שם נראה שהעצים צמחו בסדר מאוד מסוים באורך פלא כדי שאדון קונור יעלה עליהם, דבר שמעניק תחושה ממש לא טבעית. במשחק גם יש אניות משא בנהר התמזה, ועם כמה שהן מעולות לחציה של הנהר, אני מוצא את זה משעשע שכאשר הן מתנגשות בדמות שלנו, הן רק מזיזות אותה, אולי אני מעט קטנוני בקשר לזה, אבל כשמתנגשת באדם אניה, הוא לא יוצא מזה ללא פגע.

combat syndicate

ובסוגיית מערכת הקרב, גם כאן השתנה לא מעט בכלל, מערכת הקרב בסינדיקייט די דומה לזו שבבאטמן, יש פונקציה של קומבואים, וכשמגיעים לעשר מכות, המכות הבאות יהיו חזקות יותר במידה מסוימת. אם אויב מנסה לתקוף, מד החיים שלו בולט בצבע צהוב וניתן להגיב במתקפת נגד שתבטל אותו, כדי למנוע מאויב לנסות להגיב למתקפה של השחקן יש להמם אותו ואם רוצים לגרום לקרב להיראות יותר יפה או סתם להשתמש בנשק קטלני כמו כלי ירייה או סכין. קרבות מול אויב בודד הם קלים ודי משעממים, ואם אפשר לדלג עליהם בעזרת התנקשות, אני בעד. קרבות מול מספר אויבים יותר מאתגרים ומעניינים והקושי שלהם תלוי ברמה של השחקן אל מול הרמה של האויב, להילחם באויב ברמה 5 עם נשק המיועד לרמות 2 זה די סיוט, בקושי הורדתי חיים, בדיוק כמו שלהילחם ברמות נמוכות עם נשק ברמה גבוהה יניב פגיעות קשות יותר.

jacob skill tree

את רוב הדברים שלנו במשחק, אם לא את כולם, אפשר לשפר ולשדרג. המשחק משתמש בכנופיה של ג'ייקוב בתור תירוץ לשיפור חוויית המשחק, חוץ משדרוג הרמה של חברינו בכנופיה, האנשים שבה והנשקים שלהם, יש שדרוגים שונים שמועילים ישירות לשחקן, כמו ה-"Police Bribes" שגורם לשוטרים להעלים עין לחלק מהפעולות הלא חוקיות של המתנקש שלנו, "Dull Blades" שמבטיח את זולות סכיני האויב, ועוד שיכולים לעזור ולהקל. לשתי הדמויות ממשפחת פריי יש עץ מיומנויות די זהה, הסקילים עולים בין 1 ל-6 נקודות תלוי בהתקדמות שלכם בעץ, ומקבלים נקודה על כל 1,000 XP שמשיגים. למרות שרוב העץ זהה אצל ג'ייקוב ואיווי, ישנן מיומנויות הבלעדיות לכל אחת מהן, והחזקה ביותר היא ללא שמץ של ספק היכולת של איווי, "Chameleon", המאפשרת לאיווי להיות בלתי נראית באי-תנועה, היכולת בהחלט מפתה אבל הרעיון שלה הורס את מעט הקושי ומפחית משמעותית בצורך בחשיבה לפני שפועלים בחשאיות, חסר פואנטה לדעתי. חוץ מהאפשרויות הללו, יש כמובן נשקים שאפשר לקנות, לכל נשק יש רמה אליה הוא מיועד, אפשר להשתמש בנשק של רמות קודמות אך לא להיפך, וכל נשק אפשר לשדרג. מגוון הנשקים במשחק די דל ומציע בעצם 3 סוגים של כלי תגרה, סכיני קוקרי, חרבות המשולבות במקל הליכה, ואגרופנים בצורות שונות, המשתנה מאחד לשני אלו יכולות ההתקפה, היכולת להמם והקטלניות. גם כלי ירי, אקדחים, באים במגוון דל מאוד, אלא שהנתונים שם הם הנזק, המהירות, דיוק הירי המהיר וגודל המחסנית. השימוש בהם משנה וקובע מי ימות ומי יחיה, רק חבל שלא מתעמקים קצת יותר אולי גם החלפה של צבעים וכדומה היה יכול להיות נחמד.

syndicate twins

הסיפור

הסיפורים ב-Assassin's Creed מאז ומתמיד היו המשענת של הסדרה, עמודי התווך שלה, הסיבות להצלחתה, ולמה שבסינדיקייט יהיה הדבר שונה. Assassin's Creed Syndicate לוקח אותנו אל בירת הממלכה המאוחדת, לונדון, שם שוכנת בארמון בקינגהאם המלכה ויקטוריה, שבתקופתה, הלא היא התקופה הוויקטוריאנית, האימפריה הבריטית בה השמש לא שוקעת הייתה החזקה והגדולה ביותר אי פעם. תקופה זו, שהייתה לתקופת השיא של המהפכה התעשייתית הביאה לנו את המשחק בעל ההפרש הכי קטן שהיה בסדרה בין העלילה הראשית שמתרחשת בעבר לבין העלילה המשנית שמתרחשת בהווה, בעולם המודרני.

syndicate london

מי שכתב את סיפורו של Assassin's Creed Syndicate הוא לא אחר מאשר ג'פרי יוהלם בין האנשים האחראיים על AC 2 ו-AC: Brotherhood עליהם זכה בפרסים שונים, וכמובן באהדת הקהל, הוא עבד על פרויקטים נוספים ביוביסופט, כמו Far Cry 3 ו-Rainbow Six Vegas 2. בסינדיקייט, מן הסתם, אנחנו פוצחים בפרק נוסף בהיסטוריה שבו המתנקשים נלחמים בטמפלרים לטובת האנושות כולה, לטובת עולם יותר טוב. בלונדון בשנת 1868 שולטים ה-"Blighters", הברנשים, אשר פועלים בחסות הטמפלרים. מנגד, שואפים לחופש הפרט, המתנקשים הבודדים שלנו, ג'ייקוב ואיווי, שגודלו וחונכו להיות חלק מהמסדר, ובעולם הפתוח של המשחק ניתן לבחור עם מי מהם לשחק ולהשלים משימות צדדיות, אך משימות ראשיות יש לכל דמות בנפרד. הטמפלרים ששולטים בלונדון, אם להרחיב עליהם, מנהלים אימפריית פשע עולמית, הם משתמשים גם בילדים כעבדים, ואנחנו השחקנים הורגים את ראשי הטמפלרים אחד אחד בדרך לצמרת.

characters syndicate

הסיפור של Assassin's Creed Syndicate בדומה ל-Brotherhood, קצר מדי. על תשיעיית החלקים (sequences) בלבד שהוא כולל משימות הצד מחפות על כך ומפצות על המחסור במשימות ראשיות – יש המון מהן, הן כיפיות וממש אהבתי את העובדה שגם במשימות הצד המשחק נותן לשחקן סיבה לעשות אותן, המטרה שלנו במשימות הצד היא בני אדם שעלינו לחטוף או להרוג, והמשחק נותן עליהם מידע, מי הם ולמה הם קיימים. משימות הצד הללו באות בכל מיני צורות ומבנים, יש הרבה מהן והן תורמות גם במובן של משחקיות, השלמתן מזכה בכסף ו-XP. ה"בסיס" שממנו עובדים ג'ייקוב ואיווי הוא קרון רכבת, עניין סימבולי לחלוטין המדגיש את התקופה בה אנחנו נמצאים. לאורך הסיפור פוגשים שורה של דמויות מוכרות וידועות באותה העת, החל מהסופר צ'ארלס דיקנס, מפתח תורת האבולוציה צ'ארלס דרווין, ועוד אישים כל הדרך עד המלכה ויקטוריה בכבודה ובעצמה.

plans syndicate

המעבר בין ג'ייקוב לאיווי נעשה על ידי לחיצת כפתור במסך התפריטים, זהו מעבר לא חלק ובהחלט יכול היה להיות יותר טוב. ההבדל בין התאומים פריי ניכר, ג'ייקוב בחור צעיר, נמרץ ואנרגטי שפועל באופן אימפולסיבי למדי, והפיתרון שהוא מציע למצב הזה שבו לונדון נתונה לחסדי הטמפלרים הוא התנקשות והתכתשות בין כנופיית "העורבים" שהוא מקים בדיוק בשביל סיבה זו לבין ה-"Blighters", בעוד שאיווי, גברת אינטליגנטית שהולכת בדרך אביה, משתדלת להשתמש בראש ובחכמה, ומחפשת אחר חתיכת "עדן" בלונדון.

syndicate train

גרפיקה

הפקת לקחים – אלו צמד המילים שיכולות לסכם את מה שעבר על Syndicate בחשיבה שמאחורי הוויזואליות שלו. בשנה שעברה, רגע לפני ש-Unity יצא, זה היה נראה משחק מרהיב, "Next Gen" אמיתי, התוצאה הייתה חוסר יציבות טוטלי ונפילות FPS גם על הקונסולות וגם על המחשבים החזקים ביותר, הטקסטורות היו נטענות לאט, אנשים ברחוב היו צצים משום מקום ואף הולכים ומרחפים באוויר ועוד שלל בעיות שאין טעם לחזור עליהן כאן. ראו הבדלים בסרטון הבא:

×יש לציין כי אין שום קשר בין GamePro ישראל שלנו לבין GamePro הגרמני.

ובכן, פחות אנשים ברחוב, הרבה פחות, ללא יותר מדי פנים של בתים, ורמת פירוט כללית נמוכה יותר עושים את העבודה והמשחק רץ יציב בקצב של שלושים תמונות בשנייה, אך עם זאת יש רגעים שבהם ה-FPS יורד ל-25, ובתור אחד שרגיש בלשון המעטה לירידות כאלה, זה נורא מפריע ופוגע בחוויה, להלן סרטון שמדגים איך רץ המשחק גם על PS4 וגם על Xbox One, קשה להגיד שזה נראה ביוטיוב כפי שזה נראה במציאות, בשביל זה יש נתונים:

בגדול, המשחק נראה טוב, רמת הפירוט אמנם נמוכה יותר מביוניטי אבל בהחלט מספקת, הבעיה עם קצב התמונות בשנייה צצה לעתים רחוקות, אולם הרגעים שהיא כן צצה אלו רגעים לא מתאימים כגון מרדף משטרתי ברחבי לונדון. הבעיה הגדולה ביותר בנושא הגרפיקה במשחק לדעתי, האנימציות בקרב, הן מרגישות לא חלקות, לא טבעיות, כאילו חתכו אותן באמצע או שהן עוצרות לרבע שנייה או שחסרות כמה תמונות, ראינו את זה בקטעים שצולמו חודשים לפני שיצא המשחק, ולצערי המפתחים לא חשבו על לתקן.

austin wintory

סאונד

מי שהיה אמון על הסאונד, יותר נכון, פס הקול, ב-Assassin's Creed Syndicate זהו המלחין האמריקאי אוסטין ווינטורי שהיה אחראי על הסאונד גם ב-The Banner Saga-Journy ו-The Order: 1886, לצד להקת טרייפוד – אולי היה יקר מדי להעסיק את הפילהרמונית הלונדונית, ובכל זאת, העבודה שעשה אוסטין ווינטורי מדהימה:

באמת תענוג להסתובב בלונדון למשמע המוסיקה שיצר, והנה דברים שיש לו להגיד על "בלדות הרצח" שיצר ביחד עם הלהקה האוסטרלית:

הדיבוב במשחק גם הוא טוב, שום דבר שיוצא דופן, אך הוא טוב בניגוד למבטא המזויף של אליז ביוניטי או הדיבוב הנוראי ב-Rogue ו-Liberation דלי התקציב. בלונדון לא כל האנשים כמו בסטריאוטיפ ההוליוודי עם מבטא אנגלי כבד אליו ציפיתי, ויותר נעים לאוזן לשחק ככה.

ASSASSIN-CREED-SYNDICATE-REVIEW

לסיכום

Assassin's Creed Syndicate מרענן, משב רוח חדש בסדרה שהייתה חייבת את החידוש שקיבלה, משחקיות טובה בשילוב עלילה סוחפת אך קצרצרה יוצרת חווית משחק סולידית, גרפיקה שמהווה ירידה ברמה מהשנה שעברה לטובת היציבות של המשחק ומוסיקה – תענוג. קיבלנו את משחק ה-Assassin's Creed הטוב ביותר מאז סופה של טרילוגיית אציו, והוא מחזיר את האמון בסדרה השנתית של יוביסופט. Assassin's Creed Syndicate יצא ב-23.10 השנה לקונסולות ה-PS4 וה-Xbox One, וגם שחקני המחשב יוכלו ליהנות מלונדון של סינדיקייט בחמישי הקרוב, 19 בנובמבר.

אם תבדקו את הביקורת מילה-מילה, תגלו להנאתכם שמספר המילים ממנה היא מורכבת זהה למספר השנה בה מתחיל המשחק, 1868, כולל המילים הללו.

[divider]

מערכת התגובות
התראה
3 תגובות
החדש יותר
הישן יותר הבולט ביותר
פידבקים
צפו בכל התגובות

רועי יופי של ביקורת תענוג לקרוא!

השאלה עכשיו היא איך תהיה ההשקה לpc

מסכים. אם לשפוט לפי דרישות המערכת, לא אמורה להיות בעיה, אבל יוביסופט.