תכנים בדף

ביקורת: Tales From The Borderlands- ברוכים השבים לפנדורה!

Tales-From-The-Borderlands-ביקורת

אילוּ יכולתי לחבר סדרת נובלות בנוסח אייל שני על Borderlands, הייתי עושה זאת. מה לעשות, כורח המציאות מונע ממני את המהלך, אבל אל תתבלבלו; כמות האהבה שיש לי לסדרת המשחקים הזו עולה על כל דמיון והיום הגעתי כדי לשפוך את מאורי האישי על היצירה של Telltale בעולם המשחק, גם אם זה מגיע באיחור אופנתי.

אפתח בגילוי נאות; ל־Tales From The Borderlands הגעתי סקפטי, משום שלא ראיתי איך המודל העסקי של Telltale (חלוקת המשחק לפרקים שבועיים\חודשיים ושחרורם במתכונת של 'סרט אינטראקטיבי') משתלב עם הפורמולה יוצאת הדופן של Gearbox, במיוחד לאור העובדה שמדובר במהלך המסיר את המתווה הכללי והדבר בוֹ Borderlands מצטיין מכלֹ – מערכת השלל. תוסיפו למשוואה את העובדה שעלילה מעמיקה בתוכן היא אינה דבר שבהכרח תמצאו על אדמת פנדורה והרי לכם אוסף חששות מכובד.

אחרי כל הבלגן, התהיות והחששות, אוּכָל בלב שלם להוריד את הכובע בפני Telltale. לא רק שמדובר באחד המשחקים המוצלחים ביותר שלה כיוצרת תוכן, אלא גם כהפתעה שמצליחה לכפר על ההתחלה העגומה של Borderlands בכל הנוגע להעברת הפלוט, שגם משאירה אותנו אופטימיים לסרט הלייב אקשן, שכאמור הוכרז ל־Borderlands בחודשים האחרונים. אין ספק, לא מדובר במשהו גאוני או יוצא דופן, אבל זה כן מצחיק, קצבי, הולך יד ביד עם הקונספט הבסיסי ובעיקר פותח המון קווי עלילה לקראת ההמשך. אז על מה אנחנו בדיוק מדברים?

עלילת המשחק נֵסובה סביב פיונה; נוכלת מקצועית AKA 'טראש טוֹלקרית' (=משתמשת בכוח הפה בשביל להשיג את מטרותיה) שעובדת במשותף עם אחותה סשה, כדי 'להרוויח' כמה שיותר כסף ולהסתלק מכוכב שׁכוח האֵל פנדורה, וריס; עובד זוטר בתאגיד הייפיריון שרוצה ללכת בעקבות אדם שאיפותיו ועל הדרך גם האויב מהמשחק הקודם, הלוא הוא Handsome Jack, כדי להפוך לראש התאגיד הבא. בעקבות רצף אירועים אחד גדול שכלל הדלפה על תיבת אוצר נוספת המשוטטת באזור, עשרה מיליוני דולרים שאבדוּ בדרך וגילויים מפתיעים אודות תאגיד אטלס מהמשחק הראשון, החבורה מתחילה את מסעה.

העלילה משחקת בנרטיב; הפעם לא נגלם ציידי תיבות מן השורה, אלא חבורה 'נורמטיבית' שמנסה להשיג את תיבות האוצר המסתוריות, כשאינה מורכבת מסופרמנים אנושיים (טוב, ברובה). ציידי התיבות האהובים כן יבואו להגיד שלום בסיקּוול, אבל לא יהיו הבורג המרכזי בעלילה. הרגשתי שיש כאן נימה מעט שונה משאר חלקי הפסיפס בעולם של Borderlands, כששמה דגש וייחוס נעלה על האינטראקציה בין הדמויות הראשיות, ופחות בקו העלילה המרכזי. לעתים יופיעו קטעים שמתנגשים עם כותר הביניים של 2K אוסטרליה, זה שמוכר כ: Borderlands: The Pre-Sequel, אבל זה רק תרם לעניין, מאחר והמשחק ההוא מתרכז ב־Handsome Jack ברובו ולא בגיבורנו. החוסר בנשקים לא ממש מורגש, בעיקר בגלל שהמשחק מועבר בצורת סרט שלא נותן לך חשק לפוצץ ליצורים את הראש בכל שנייה. כן יהיו קטעים בודדים כאלה, אבל כשמם הם – יחידי סגולה ולא מתמשכים.

מבחינה וויזואלית, אין חדש תחת השמש. Telltale עובדת על אותה הנוסחה, אך יאמר לזכותה שמתאימה לסגנון כמו כפפה. זהו לא סוד ש־Telltale חולקת בהמון מכותריה את סגנון האיור הייחודי של Borderlands, לכן השילוב, בכל הנוגע לוויזואליות, לא חָרה לקהל הצרכנים. פס־הקול במשחק עושה את שלו, גם־כן. הוא לא מבליח או יוצא מגדר הרגיל, אך מרגיש נורא אותנטי בהתייחסות לאווירה ואין ספק שמסביר פנים לכלל הצרכנים, הן לחבר'ה המוכרים והן לחדשים.

המשחקיות נשארה זהה, גם. זה יבוא לידי ביטוי בשיטת ה־P&C המוכרת (=התקדמות הסיפור דרך בחירת הדיאלוגים ולקיחת העלילה לכיוונים שונים, כתוצאה מבחירותיך), בגיימפליי שלעתים מגושם בקונסולות ועד ליצירת עלילה לינארית שלא באמת משתנה עם הבחירות שלך, על־אף שזה מה שהמשחק גורם לך לחשוב. בנימה מעט יותר אישית, מדובר במשחקיות שטחית שעליה נפל הכלח, מאחר ויש אפשרות לעשות אחרת וחובת ההוכחה קיימת בידי כותרים אחרים מכלל הסוגות שהצליחו להביא את בחירותיך לידי ביטוי, כמו Heavy Rain – לצורך הדוגמה.

למרות כל התשבחות, אין ספק שזמני ההמתנה בין פרק לפרק היו מגוחכים. לא הייתה לי בעיה, אילוּ היינו מחכים שבוע~שבועיים לכל היותר, אבל ריבוי הפרוייקטים של Telltale לא עשה לה טוב וחבל ש־Tales From The Borderlands היה הקורבן, אם ידוע שעל Game of Thrones לא יוותרו ויעשו הנחות בסטודיו. ובכל זאת, מדובר על עסקה דיי שווה לצרכן. כל פרק אורךְ בממוצע שעה וחצי~שעתיים, כשמחולק לחמישה פרקים בסה"כ. לפי מדדי האינטרנט והסקרים השונים, Tales From The Borderlands מספק 8 שעות ו־40 דקות של הנאה צרופה, ללא התוספות והרפרנסים החבויים בו.

ולסיום, Tales From The Borderlnads הוא חוויה. אומנם לא המשחק הטוב ביותר שסיימתי, גם לא בוורסיית השוק הזוּ וגם לא באופן כללי, אך מדובר על שינוי בפאזה של Telltale בכל הנוגע ליצירת דיאלוגים חדים וחלקים בין הדמויות וזה משהו שעלֵינו לשבּח. המשך ליצירה לא יגיע – לא כרגע לפחות. עם כל הצער שבדבר, Tales From The Borderlands הוא up־follow, מנת פתיחה שאחריה תגיע המנה העיקרית בדמות Borderlands 3 ואיתה כל הקווים העלילתיים שנפתחו כאן (ולצערנו הרב, גם לא נסגרו בתום המשחק).

האם שווה לקנות? בהחלט. מעבר לעובדה שהוא מתאים לחבר'ה שלא מיודדים עם סדרת המשחקים, גם מצליח לתת טוויסטים מעניינים לכאלה שכבר זוכרים את מעורערי הנפש של פנדורה.

אילוּ יכולתי לחבר סדרת נובלות בנוסח אייל שני על Borderlands, הייתי עושה זאת. מה לעשות, כורח המציאות מונע ממני את המהלך, אבל אל תתבלבלו; כמות האהבה שיש לי לסדרת המשחקים הזו עולה על כל דמיון והיום הגעתי כדי לשפוך את מאורי האישי על היצירה של Telltale בעולם המשחק, גם אם זה מגיע באיחור אופנתי. אפתח בגילוי נאות; ל־Tales From The Borderlands הגעתי סקפטי, משום שלא ראיתי איך המודל העסקי של Telltale (חלוקת המשחק לפרקים שבועיים\חודשיים ושחרורם במתכונת של 'סרט אינטראקטיבי') משתלב עם הפורמולה יוצאת הדופן של Gearbox, במיוחד לאור העובדה שמדובר במהלך המסיר את המתווה הכללי והדבר בוֹ Borderlands מצטיין מכלֹ – מערכת השלל.…

Review Overview

8/10

הטוב* משחק קצבי, מהנה ומפתיע. המשחק -העלילתי- הטוב ביותר של בורדרלנדס. דמויות מעניינות ואינטראקציה שראויה לשבח. תפניות מעניינות מאוד בעלילה. אחד המשחקים המהנים ביותר של טלטייל. המון קווי עלילה לקראת המשך הסדרה. הרע* זמני המתנה מגוחכים בין פרק לפרק. אותה מערכת ישנה ומגושמת. סיפור לינארי שלא באמת משתנה, בעקבות בחירותיך. סוף פתוח ומעט לא ברור.

User Rating: Be the first one !

  • יורי

    תודה רבה על הביקורת!

  • TamirX

    ביקורת מעולה! למרות שהאיחור די מטורף 🙂
    כתב חדש? בהצלחה!!!

    • רועי ס.

      לרוב הביקורות שלנו לצערי תלויות בדואר ישראל. המצב שם לא משהו.. בלשון המעטה