סיכום 2014: המשחקים שעשו לנו את השנה

לפני שאנחנו מתנתקים סופית משנת 2014 לעבר עוד שנה מבטיחה, רצינו לסכם את השנה שהיתה. להתראות שנה נחמדה

שנת 2014 היתה גדושה אמנם באירועים גדולים ובתערוכות נוצצות שהבטיחו להביא אלינו לסלון דור חדש של משחקי וידאו. שנה וקצת אחרי השקתן של הקונסולות החדשות מבית סוני ומיקרוסופט, נראה כי הכוונה הייתה בכלל ש 2014 תהיה שנת הכנה והקדמה לקראת שנה טובה יותר, בה תמומש ההבטחה הגדולה של הקונסולות החדשות, כי ההבטחות הגדולות באמת נדחו לשנה הבאה (2015).

מאחר והכתבה כאן עוסקת במשחקים הגדולים של שנת 2014, שנה שהרוב יסכים איתנו שלא מדובר בשנה מדהימה במיוחד, החלטנו להתנער מהמינוח של "משחקי השנה" ובכל זאת לסכם אותה עם המשחקים שלדעתנו בלטו מעל כולם. מתחילים:

Destiny – ספיר אברהמי

שנת 2014 היא כבר חלק מהעבר, אך קשה לומר שהיא היתה שנה יוצאת מן הכלל בעולם הגיימינג, כי גם אם היו משחקים מוצלחים, אני לא אמת זוכר משהו מרענן, והתופעה המטרידה של המשחקים שיוצאים לשוק לא גמורים רק גברה השנה ואני מקווה שלא מדובר במגמת עלייה.

אך למרות הכל, ישנה נקודת אור, המשחק Destiny (ביקורת כאן) שהוא כנראה ההמשחק הכי פחות מוערך השנה, אולי בגלל ההשקה הלוקה בחסר שלו או בגלל המבקרים שקטלו אותו בלי לחוות אפילו רבע ממה שצריך לחוות.

דסטני יצא בספטמבר השנה, ומאז לא הפסקתי לשחק, כל יום אני נכנס למשחק ועושה את הפעולות היומיות שיש לעשות, וכל יום שישי אני וחבר אמריקאי שגר ביפן אותו הכרתי דרך המשחק, עושים את הפעילויות השבועיות והמאתגרות. המשחק דורש חרישה, ואני שונא לחרוש, אבל משהו במשחק, אם זו המכניקה הממכרת או הקסם שלו, מושך אותי אליו, ואני לא יכול להפסיק. Destiny הוא משחק השנה שלי, ולמרות השם הרע שיצא לו, אם יש לכם קונסולה וחיבור אינטרנט טוב, חבל לפספס.

This War Of Mine / WarGame: Red Dragon – חן זילברמן

כשאני מסתכל אחורה על השנה החולפת, אין משחק שראוי מבחינתי להכתירו כמשחק השנה. אבל ישנם משחקים אשר באו עם הפרספקטיבה המיוחדת שלהם לעולם הגיימינג ואני בטוח שהשפעתם עוד תהדהד על עולם הגיימינג אם לא בקרוב אז בעתיד הרחוק.
הראשון הוא המשחק  This War Of Mine (ביקורת כאן) שהביא לנו פרספקטיבה חדשה ומרעננת על משחקי המלחמה והראה לנו שבמלחמה אין רק חיילים.

משחק נוסף שאני רוצה לציין הוא WarGame: Red Dragon והסיבה שהשחלתי את הסדרה הזו לפה היא כיוון שהכותר האחרון שוחרר באפריל של השנה (המשחק הוא טוב בפני עצמו אך הקונספט עצמו ייחודי לסדרה מאז היווצרתה ומלווה אותה עד היום). WarGame היא סדרת משחקי אסטרטגיה בזמן אמת חדשה יחסית (בת שלוש שנים) אך עד היום הייתה נאמנה לכך שהשחקן לא צריך לשלם מחיר נוסף על מנת ליהנות מחוויה מלאה (כן אני מדבר על DLC's, והמשחק עצמו עולה רק 40 דולרים ולא 60  דולרים). עד היום כל הרחבה ששוחררה לסדרה הייתה חינמית לחלוטין! ואף במקרה של הכותר האחרון שני ההרחבות היו משמעותיות קמפיין שלם והרחבה שלמה של יחידות לצבאות המזרח (במשחקים הקודמים אלה היו בעיקר מפות).

SMITE – אדמונד גנר

אתם בטח אומרים לעצמכם "אבל אד, Smite יצא מזמן, איך הוא משתייך ל 2014?". אז ככה, Smite יצא מהבטא שלו ב25 למרץ השנה, זה אומר שהמשחק שוחרר ברמה שהחברה (Hi-Rez Studios) מחשיבה כמוצר מוגמר, רק השנה. עד כה הם עבדו על לשפץ, לשפצר ולתקן את המשחק מכל הכיוונים לקראת השנה.

בשנים האחרונות שיחקתי המון משחקי MOBA (בתרגום חופשי: קרבות זירה רבי משתתפים). כולם היו מאותה הזווית העליונה, ולא משנה עד כמה שעיקמו אותה בין משחק למשחק. כחסיד של מכאניקות חדשות, כאשר Hi-Rez הציעו שהמשחק יהיה בגוף שלישי קפצתי על הרעיון מיד! כל התקפה עכשיו היא לא בלחיצה על מפלצת או אויב, אלא ירייה שצריך לכוון, מספר יכולות מעלות אותך מעל הזירה ומאפשרות לך לנחות או לתקוף במקומות שונים בה בזמן שאתה מביט בה מלמעלה.

זה ועוד המון מכאניקות שיכולות להתקיים רק בSmite הופכות אותו למשחק הבולט של השנה, רק בזכות שינוי קטן של זווית הראייה. בקרוב ישוחרר המשחק גם לXBOX One, שוב בזכות הזווית המיוחדת שלו הוא יהיה משחק הMOBA היחידי לקונסולות. הלילה (11.01.15) נערך הטורניר הרשמי הראשון מאז שהמשחק יצא מהבטא. כל כספי הזכייה בטורניר (מעל 2 מליון דולר) נאספו על ידי שחקנים שקנו שדרוגים ושבצורים קוסמטיים לדמויות שלהם. זה אומר שאם קניתם "סקין" (מראה ייצוגי אחר לדמות) הזרמתם כסף לגמר. אז לכו לצפות, ולהוביל את האלים בקרבות אפיים על פני זירות רבות ומגוונות/על פני זירות אימתניות ומרשימות!

Doomy – Middle Earth: Shadow of Mordor

שנת 2014 היתה הזדמנות פז למשחקים חדשים וטובים לנצל את השיממון של החברות הגדולות לצורך אפקט ההפתעה. "ארץ תיכונה: צילו של מורדור" הוא אחת ההפתעות הנעימות של השנים האחרונות, ולא רק בגלל הביקורות הטובות של המבקרים וגם של השחקנים, אלא כי באמת מדובר במשחק AAA משובח. סאונד מדהים ומערכת לחימה מהטובות שנתקלתי בהן השנה.

חברת Monolith הותיקה הצליחה איפה שחברות רבות נכשלו, וזה "להשאיל" אלמנטים וטכניקות ממשחקים אחרים ולמזג אותם נכון לתוך משחק אחד, וזה יצא ממש טוב. משחק פעולה בעולם פתוח שמשלב כל כך הרבה רגעים של הנאה, לא קיבלתי משום משחק "גדול" השנה, מזה כן.

Far Cry 4 – רועי סעודי

שנת 2014 מבחינתי לא הייתה להיט, הייתה מלאת השקות כושלות. למרות זאת ניתן היה למצוא נקודות אור למשל ב-NBA2K15, אך גם בו היו בעיות. משחק השנה שלי? Far Cry 4, בחירה ג'נרית לחלוטין, FC4 יצא פרפקט, לעתים הרגיש כמעין הרחבה ל-FC3, אך גם זה מבוצע באופן מושלם. כדאי לחכות לפאר קריי 5.

Titanfall – סיימון מזיג

זה התחיל עמוס בהבטחות ולאט לאט הפך לשגרתי וצפוי, וגרוע מכך, נעלמה הבושה לשחרר משחקים חצי אפויים– זו היתה שנת 2014 וכדאי מאוד לחברות הגדולות ללמוד לקחים ולחזור לנסות (ולהצליח) לרגש אותנו. ובכל זאת, כחובב משחקי יריות מושבע, השנה התחילה ממש טוב כשמתנת היומולדת שלי היתה שחרורו של משחק הביכורים של יוצרי סדרת קול אוף דיוטי- Titanfall.

ההייפ למשחק היה בשמיים, השחרור שלו עבר בצורה חלקה ואפילו קצב המכירות של המשחק היה טוב מהצפוי, למרות שהוא שוחרר רק למחשב ולקונסולות של מיקרוסופט (מה שנקרא "בלעדי לייט"). הביקורת שלי למשחק היתה טובה כי המשחק עמד בציפיות שלי והצליח להביא חלופה רצינית ל CoD. במבחן הזמן הוא פחות הצליח ואני חושב שזה לא היה קורה אם המשחק היה בסטים ולא באוריג'ין. מאז, CoD: AW שוחרר, וקשה שלא לראות שטייטנפול היווה לו מקור להשפעה.

ריספאון, יוצאיה הבכירים של חברת אינפיניטי וורד, עשו בדיוק את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב- לשחרר משחק יריות מלוטש ושלם, ללא כל סימנים של חולשה ובהבנה אמיתית שחבלי לידה קשורים לבתי חולים, ולא למשחקים.

נתראה בשנה הבאה!

[divider]